"עברנו קיבוץ-קיבוץ, בכל אחד מהם היינו צריכים לעבור שתיים או שלוש אסיפות, ובכל פעם היינו צריכים לעדכן לגבי השינויים השונים של הפרויקט, עם 11 קיבוצים עברנו כ- 33 אסיפות, יש כאלה שיגידו שזו חוויה וכיף גדול" - כך אמר היום (א') מנכ"ל דוראל ישראל, עופר סתוי, על השדה הסולארי החדש "הדרי שאן", בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית שנערך בקיבוץ שפיים. 11 הקיבוצים שהשתתפו בפרויקט הם: נווה איתן, כפר רופין, מעוז חיים, מסילות, טירת צבי, מעלה גלבוע, עין הנצי"ב, חמדיה, שדה אליהו, שדה נחום ומירב.
● כנס צמיחת הקיבוצים | "העולם נמצא במרוץ חימוש לחיבור חוות שרתים לחשמל"
● כנס צמיחת הקיבוצים | "שואלים אותי למה אתה מחפש לעבור לקרווילה במדבר. כי מישהו צריך"
את הדברים על השדה הסולארי הגדול בישראל אמר סתוי לכתב האנרגיה של גלובס, עידן ארץ. "זה הסכם שנחתם עם קיבוצי עמק המעיינות כבר ב-2014 ולפני שבוע וחצי חנכנו אותו בטקס גדול, הוא עבר חישמול וכבר עובד. לסיכום העבודה עליו אני יכול להגיד שהיה כאן שיתוף-פעולה יוצא דופן. לנהל פרויקט בסדר גודל של 11 קיבוצים, כשאנשים מתחלפים, ויש כל-כך הרבה שינויים רגולטוריים שקורים בדרך עם עדכונים חוזרים ונשנים של ההספק, המתח הגבוה, המתח העליון, תוספת אגירה והוספה של חוות שרתים - זו חוויה".
באמצע החודש שעבר החלה דוראל בהקמת השלב השני של הפרויקט. ההרחבה תבוצע בטכנולוגיה אגרו-וולטאית שמשלבת ייצור חשמל מעל שדות חקלאיים ותשתרע על פני 1,700 דונם בשטחי 11 קיבוצים, שצפוי להביא את ייצור החשמל להיקף המקביל לחצי מתחנת כוח קונבנציונלית המונעת בגז טבעי. יחד עם שלב א' של הפרויקט, מתקן סולארי קרקעי קונבנציונאלי, המתחם כולו צפוי לייצר 325 מגוואט ולכלול מתקן אגירה של 1.5 גיגוואט. החלק האגרו-וולטאי לבדו צפוי להניב לחברה הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל.
קיים מתח בין ייצור חשמל סולארי המיוצר בקרקע לבין חשמל אגרו-וולטאי ששומר על הייצור החקלאי, כמה בכלל הייצור החקלאי יכול לצמוח במצב שכזה?
"מנהל התכנון כבר לא מאשר יותר מתקנים סולאריים על הקרקע בהספקים האלה, ומתקנים עם הספקי ייצור משמעותיים נשענים על אגרו-וולטאי, והיום יש לנו ביטחון מספיק להגיד שזה עובד. אנחנו פרוסים באופן הזה בעשרות אתרים, בהם בהגושרים, רבדים, מעלה גלבוע, עלומים, ולפני חודשיים קצרנו תירס, לפני שלושה חודשים בצרנו ענבים והשבוע קטפנו אבוקדו, אנחנו יודעים ומגלים ומבינים שיש תוצאות והן מפתיעות לטובה. אנחנו לומדים, מתקנים איפה שאפשר ומשוכנעים שזו רק ההתחלה".
לאחרונה נכנסה דוראל אנרגיה למדד המניות הראשי בבורסה בתל אביב, תל אביב 35, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 12 מיליארד שקל. בקיץ האחרון עצרה רשות החשמל את חלוקת אישור החיבור לרשת החשמל הארצית לחוות שרתים חדשות, תחום שאליו נכנסה דוראל באמצעות שותפות עם קבוצת נדב בלילה ואמפא. "רשות החשמל הוציאה ארבע או חמש אסדרות בנושא הזה, כל אחת מגוונת ושונה מהאחרת", אומר סתוי. "הביקוש לחשמל הוא אינסופי, אבל יש מודל שמאמצים אותו בעולם שעדיין לא הגיע לפה: להצמיד למתקני ייצור חשמל בפריפריה חוות שרתים - וזה המודל שלנו, בעמק המעיינות, בעוטף עזה ובערבה.
"רגע לפני היציאה לבחירות - הממשלה הקודמת העבירה בקריאה ראשונה חוק שמתעדף את הפריפריה בהקמת מתקני אנרגיה, כולל לוחות פוטו-וולטאיים לחוות שרתים. הנחת העבודה שלנו היא, שישראל תאמץ את המודל העולמי ותרצה להכניס אותו לישראל וליד 'הדרי שאן' תקום חוות שרתים. יש לנו את המשאבים לדרישות של רשות החשמל - ערבויות של מאות מיליונים באים בחשבון עבור המקומות שבהם יהיה ייצור משמעותי".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת החשמל
