בזמן שבחבל עוטף עזה שיקום היישובים והקיבוצים נמצא בעיצומו, והתושבים חזרו לביתם - בצפון המצב רחוק מלהשביע רצון. בפאנל מיוחד שנערך היום (א') בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית, התייחסו לנושא שתיים מהדמויות המרכזיות בשיקום הצפון - אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון. הפאנל נערל בהנחיית דרור מרמור, סגן עורכת גלובס.
● כנס צמיחת הקיבוצים | מנכ"ל מינהל התכנון: "המודל של וילה וקדילק ביישובים לא יהיה יותר. מוכרחים להצטופף"
● כנס צמיחת הקיבוצים | שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל
● כנס צמיחת הקיבוצים | בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"
בפתח דבריו פרש אוסטרינסקי את האתגרים הייחודיים עמם מתמודדים יישובי הצפון. לדבריו, "ביחס לדרום, האתגר בצפון עמוק יותר. ראשית בגלל משך הזמן שהצפון היה תחת מתקפה ממשית, עם הרס יישובים בהיקף שאין לו אח ורע. שנית, חזרה שהיא לא חזרה, כשעד לחודשים האחרונים החזרה של התושבים לא הייתה חזרה, כי כל פעם היה סבב שהכניס את התושבים למרחב אי־ודאות. לכן, זה מציב את התשתיות ואת הקהילות בצפון בפני שיקום מורכב. זה מצטרף לעובדה שהצפון מתמודד עם מציאות מורכבת גם בימי שגרה: המרחק ממוקדי החיים - הכלכלה, הרפואה והשלטון".
אל הדברים הצטרף גם לנגלבן. לדבריו, "במועצה שלנו (המועצה האזורית גליל עליון) 90% חזרו, וזה הצד האופטימי. בצד של האתגר, שלוש שנים של מלחמה, והתותחים עדיין רועמים. כשהייתי יו"ר קיבוץ כפר סאלד, וראש הממשלה הבטיח לשים 3 מיליארד שקל בצפון, חשבנו שרואים אותנו, אבל שקל לא הגיע. עשרות שנים של אי־השקעה בצפון אי־אפשר להסתיר אחרי שלוש שנות מלחמה. מילים לחוד ומציאות לחוד. עד רגע זה לא שוחררו התקציבים שיכולים לשקם את הצפון".
שינוי סדר העדיפויות
כשנשאלו מה הממשלה צריכה לעשות כדי לשנות את המצב, לשניים היו תשובות ברורות ודומות - שינוי סדר העדיפויות. "בראש ובראשונה צריך להגיד שהצפון הוא מספר אחד במדינת ישראל. זו החלטה אמיתית וערכית שממשלת ישראל צריכה לקבל, גם אם היא הולכת נגד הבייס של חלק מהאנשים", אמר לנגלבן. "לא משנה אם זה קריית שמונה, גליל עליון, תשעה קילומטר מהגבול או לא, פשוט היגיון בריא. יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר".
בהקשר זה שפע לנגלבן מחמאות לקק"ל, אך אוסטרינסקי הסביר כי לא ניתן להישען רק עליהם, וכי נדרשת מעורבות של המדינה. לדבריו, בעוד יצחק וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל, מעורב בנעשה וסייע רבות לצפון - חבריו לממשלה נעדרים. "בנוכחותו וסרלאוף מנכיח את היעדרם של כל האחרים. לצערי הרב, יותר מדי זמן נציג הממשלה מסתובב שם לבד, ואני לא מבין למה.
"הממשלה הקרובה צריכה להעביר חוק שיקום הצפון במקביל לחוק תקומה. לא יכול להיות שבעוטף עבר חוק מחייב על כל המשמעויות, ובצפון סדרות של חוקי ממשלה מתכתבות אחד עם השנייה יותר או פחות. הדבר השני זה לבטל באופן מיידי את הגדרת התשעה קילומטר ולהגדילה ל־12 קילומטר, כי לא יכול להיות שחצור הגלילית וראש פינה, שהטילים לא מפספסים אותן - ממשלת ישראל מפספסים אותן".
"המבחן לממשלה הבאה - הרכבת לקריית שמונה"
אוסטרינסקי סימן שני תחומים מרכזיים בהם הממשלה צריכה לתת את כובד משקלה - תחבורה ותעסוק. לדבריו, "התעסוקה והתחבורה הן שני אלמנטים קריטיים, זה אירוע שבלעדיו לא תהיה תקומה ותנופה לצפון. אנחנו עוסקים בדברים אחרים - שצ"פים, חינוך, דיור, התיישבות, אקלים - ולא יכולים להתעסק בנושאים אקוטיים וקריטיים כמו תחבורה ותעסוקה".
אל הדברים הללו הצטרף לנגלבן וטען כי "המבחן של הממשלה הקרובה זה הרכבת (לקריית שמונה, א"ג). הממשלה צריכה לשים את המליארדים ולצאת מחר למכרזים".
לכך הוא מצרף צורך דחוף בהשקעה בתחום הבריאות והתעסוקה. "זה חבל ארץ מדהים, יש בו עיר, קריית שמונה, שצריכה להתרחב; יש קיבוצים ומושבים - רק צריך מדינה שרוצה".
מתיחות בין קריית שמונה והקיבוצים?
לבסוף התייחסו השניים גם למתיחות בין הקיבוצים והמושבים לבין העיר - קריית שמונה. עם זאת, לנגלבן דחה את הדברים ואמר: "אביחי (שטרן, ראש עיריית קריית שמונה. א"ג) ואני בחרנו לעבוד יחד, אחרי מתח מאוד־מאוד גדול שפגע בעיניי גם בפתיחת האוניברסיטה שהיא אבן שואבת. אני חושב שהרבה תושבים בגליל העליון רואים את החשיבות בהצלחת קריית שמונה, היא עיר המחוז שצריכה לתת את השירותים.
"בסוף מפעלים צריכים להיות גם בקיבוצים וגם בקריית שמונה. זה לא או או, זה גם וגם, זה הכוח המשותף. תנו לנו לנהל את המרחב הכפרי, ונעשה ממנו פנינה. תנו את כלים האמיתיים, לא בקריצת עין, ואל תלכו לירושלים ותשאירו אותנו בלי כלים".
גם אוסטרינסקי דחה את הטענות על מתחים בין קריית שמונה לקיבוצים ולמושבים. "אין מתח בכלל. יש בקריית שמונה מחצית מהאוכלוסייה שצריכה להיות. במנרה יש פחות ממחצית מהאוכלוסייה שצריכה להיות בה. כדי שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו, הוא צריך להיות שלם, וכדי שיהיה שלם, צריך להפסיק לקרוע אותו מבחוץ.
"הקיבוצים צריכים את קריית שמונה חזקה, והמושבים צריכים את הקיבוצים חזקים. כולם צריכים לצמוח בתנועה קדימה, וזה מאמץ משותף, זה כרוך במנהיגות. זה אומר להסתכל מה הערך היחסי של כל מקום ואיך זה משרת את המרחב כולו. כמו שאסף (לנגלבן, א"ג) ובני בן מובחר (ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, א"ג) ידעו להגיד שאוניברסיטת תל חי תהיה בקריית שמונה - אנחנו מבינים שכל אחד בפני עצמו וביחד", סיכם אוסטרינסקי.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת החשמל
