במשרד האוצר הופתעו מהדברים שאמר היום (ג') טראמפ. אמנם הכיוון הכללי של הממשל האמריקאי הוא להפחית את הסיוע הצבאי-כלכלי או להפסיקו, אך בין המדינות קיים הסכם חתום עד 2028. ההסכם כולל סיוע ביטחוני של 3.3 מיליארד דולר, וכן תוכנית משותפת להגנה אווירית בסך חצי מיליארד דולר.
מדבריו של טראמפ קשה להסיק אם מדובר בהפסקת כלל הסיוע (3.8 מיליארד דולר) או חלקו, ובממשלה יצטרכו לבחון את המתווה להפסקה המיידית של הסיוע, אם אכן יופסק, ולנסות לגבש מקורות תקציביים אחרים לשנים 2027-2028.
הבור התקציבי הצפוי בעקבות הפסקת הסיוע מצטרף לתקציב הביטחון השנוי במחלוקת. כבר השנה עמד התקציב שאושר על 143 מיליארד שקל, ובהמשך הועברו למערכת הביטחון 15 מיליארד שקל נוספים, שנשמרו ברזרבה להוצאות המלחמה, וכן 2.6 מיליארד שקל בעקבות קיצוץ רוחבי שבוצע. לפי הערכות בממשלה, התחייבויות מערכת הביטחון בפועל כוללות עוד כ-25 מיליארד שקל שאין להם כרגע מקור בחוק התקציב.
תקציב מערכת הביטחון לפני המלחמה עמד על כ-70 מיליארד שקל, ומאז צמח באופן דרמטי. כעת עומדות בפני הממשלה החדשה שתמונה כמה סוגיות קריטיות: הפחתת יחס החוב לתוצר של ישראל, שזינק בעקבות ההוצאות הללו ל-68.5%, וכן מימון הוצאות הביטחון הנרחבות וקביעת בסיס תקציב לצורכי הביטחון.
לצד זאת, הממשלה תצטרך למצוא מקורות תקציביים נוספים להפסקת הסיוע האמריקאי, שתוקדם, לפי הצהרת טראמפ, כבר לשנה הבאה.
בנוסף, על הפרק עומדת גם תוכנית התעצמות צבאית לרכש בסך 400 מיליארד שקל, שמערכת הביטחון כבר החלה להזמין ציוד צבאי על חשבונה במסגרתה, אך גם התוכנית תעמוד לפתחה של הממשלה הבאה.
