ש', חברתי בעלת הטעם המשובח, לחשה לי לאחרונה שמשהו מדליק מתרחש ברחוב אלנבי, ואני, שכמעט לא תופרת ימים בתל אביב - התייצבתי. מדובר בסיור אורבני למתקדמים, שכן צריך להסכים לפיח, לתריסי הברזל ולכיעור לכאורה. חשוב גם לדעת מתי להרים את הראש, כי מעל חנויות הבדים, הבולים וחליפות בר המצווה - מסתלסלות מרפסות נהדרות, ולצד מתקני המצתים הנצו עסקים חדשים. וגם להיות מוכנים להפתעה: במקום שבו נהמו אטובוסים שורר עכשיו שקט.
● נסענו בכביש יפהפה בגליל וגילינו מאפים, יין ותרבות שלא הכרנו
● גבינות עזים, סחלבים וג'ין סתווי בחגיגת אוכל כפרית בין ההרים
10:00 | משהו לקנות ולהיזכר: בובות מנהיגים ותצלום של געגוע
יש מקומות שיודעים להתכתב עם העבר מבלי להפוך אותו לתפאורה. הצלמניה היא אחד מהם: הלוגו, המרצפות, הגלויות של תל אביב של פעם ובובות המנהיגים מעוררים געגוע גם לדברים שלא הספקנו להכיר.
המקום הוקם ב-1940 אחרי שארכיונו של הצלם רודי ויסנשטין החל להצטבר. היום שומרת המשפחה אוסף של יותר ממיליון נגטיבים, ובו רגעים היסטוריים לצד אנשים וחיי יומיום. אפשר לצאת עם צילום של געגוע, מיניאטורה או גלויה בשחור לבן.
הצלמניה, אלנבי 30
11:00 | משהו לשתות ולאכול: עוגת גבינה בעולם של וינטג'
בהמשך הרחוב, מצאנו את קפה נוריש - שמחבר קפה, אמנות ומוזיקה במבנה לשימור. המקום הוקם על ידי אריאל בן דוד, לידור פרג'ון ויובל פלה לזכר חבריהם נעם שלום ועומרי לביא שנרצחו בנובה, ושי טרמין שנפל בעזה.
אנחנו מתיישבות עם עוגת גבינה בסקית ולימונדת תות-דבש בין פרטי וינטג' וכורסאות שכיף להתפרקד עליהן. בערב, המקום הופך לבר יין שוקק. אנחנו יוצאות מסוחררות מיופי אל חזית המלון The Aby, שנראית כמו גלויה. זוג אמריקאים פוסע אליו, ואנחנו תוהות מה הם חושבים על העיר הלבנה והחבוטה הזאת, שעדיין נותנת בראש.
Norish cafe, אלנבי 36
13:00 | משהו לקנות: תכשיטים ושמפניירות בחנות פריזאית
בהמשך הרחוב ממוקמת חנות שכאילו הועתקה מרובע המארה בפריז: פרחים, ריחות מבושמים, בגדים, תכשיטים, וכלי כסף עם אוסף שמפניירות שעושה חשק לחגוג. בסופי שבוע המבחר מסחרר במיוחד. מאחורי האטלייה עומד המעצב והאמן רן גולן, שייסד את המקום ב־2021. לצד סידורי הפרחים מוצגות יצירותיו, כלים בעיצובו ופריטים שליקט מרחבי העולם. במקום שמזכיר בימים אלה את תעלת בלאומילך, אנחנו מברכות על התעוזה לפתוח מקום יפה כל כך מול רחוב חפור ומפורק. פרחים בין ההריסות.
RANGO ATELIER, אלנבי 31
15:00 | משהו לראות: סיור אדריכלי מקולנוע מוגרבי ועד בית מני
רחוב אלנבי מזמין לסיור אדריכלי עצמאי. אם תערכו כזה כדאי לעצור לקרוא את לוחות ההסבר שעל החזיתות, המספרים את סיפורם של מבני באוהאוס שניצבים לצד מבנים אקלקטיים מקושטים. חלקם משומרים וחלקם רעועים, אך בכולם ניכרת תפארת העבר.
באלנבי 25 עמד קולנוע מוגרבי המיתולוגי, שנפתח ב־1930, נשרף ב־1986 ונהרס ב־1989. כדי לראות אותו כיום, צריך להפעיל את הדמיון - או להיעזר בצילומים מהצלמניה. באלנבי 31 ניצב בית יהודה נס בעל הסגנון הבינלאומי. נמלאנו קנאה במי שמתגורר מאחורי המרפסת המעוגלת שבפינה. באלנבי 36 (בית סויצקי, 1923) חיפשנו ומצאנו את ראשי המרזבים המעוטרים. באלנבי 62, פינת נחלת בנימין, מתעגל בית פולישוק מ־1934 - שבעבר אכלס סניף נעלי "פיל" והיום פועל בו מלון בוטיק. באלנבי 94 - מבנה נטוש שקירותיו מכוסים ציורים. שלט קטן מגלה שבשנים 2004-1958 פעלה כאן חנות הספרים של עדה ואדמונד נוישטיין, שהייתה בית לתרבות פולנית ולמפגשים ספרותיים. סיימנו באלנבי 108 - בית רוז ורפאל מני: מבנה מסחרי בעל קשתות, חלק מהתכנון המקיף את רחבת בית הכנסת הגדול.
סיור אדריכלי עצמאי ברחוב אלנבי
17:00 | משהו לאכול: הנד-רולז של אייל שני לעת שקיעה
שעת הקסם אופפת את אלנבי, והשקיעה החורפית נגלית מכל קרן רחוב. בעלי המלאכה מגיפים תריסים והרחוב מחליף משמרת. השאלה היכן לאכול כאן היא אינה משימה לחלשים. בביז'ו - בר האוכל החדש של אייל שני - צעירים שותים יין כתום, מעמיסים הנד רולז (מעין סושי מגולגל באצה) ומצקצקים כמו נולדו לשושלת קולינרית מפוארת - ולא לזאת שעד לא מזמן התרגשה מלחם אחיד.
אנחנו יושבות על הבר וההנד־רולים מוגשים על קרטון, עם אורז, אצה ודגים טריים - פארידה, טונה וסלמון - לצד חציל במיסו לצמחונים. הקונספט המינימליסטי של שני משתקף גם בקינוחים: פודינג אורז עם פטל מותסס שמחלץ מאיתנו צרחות, וגלידה אמריקאית עם קרמל ושומשום שחור.
ביז'ו - מייסון פרייה, אלנבי 108
