יאיר לוינשטיין, מבעלי השליטה ומנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם, מזהה בימים אלה לדבריו הזדמנות שדומה לזו שהיתה בשנת 2009, השנה שבאה לאחר המשבר הפיננסי העולמי, אז הגדיל החזקותיו בבית ההשקעות שניהל אז 8 מיליארד שקל. לוינשטיין משקיע כ-180 מיליון שקל מכספו בהשתלטות על בית ההשקעות שהיה ממייסדיו. הוא דיבר עם בר לביא, ראש החדשות בגלובס, בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים ובשיחה משותפת עם אסף בנאי, מייסד ומנכ"ל קבוצת הפיננסים פרופיט.
"אין אבן באלטשולר שחם שאני לא מכיר"
לוינשטיין השווה את ההחלטה להשקיע באלטשולר שחם להחלטה שקיבל ב-2009, אחרי המשבר הפיננסי, להגדיל את אחזקותיו בחברה. "ניהלנו אז 8 מיליארד שקל. אם מתבוננים בקושי היום, אפשר לפספס את ההזדמנויות של מחר". מאז החברה הונפקה, רכשה את פסגות והגדילה משמעותית את היקף הנכסים המנוהלים.
על הפרידה מהשותפים, רן שחם, גלעד אלטשולר וקלמן שחם, אמר: "לא הייתי יכול לצפות לשותפים טובים יותר. אנחנו נפרדים כי כל אחד ראה את הדרך שלו קדימה בצורה אחרת".
לוינשטיין פירט שלושה שיקולים להשקעה. הראשון הוא השוק: תיק הנכסים של הציבור עומד על 7.6 טריליון שקל, מתוכם כ-3.5 טריליון שקל בחיסכון ארוך טווח, ולפי הערכתו יגיע ליותר מ-15 טריליון שקל. "אנחנו רואים טשטוש של הקווים בין בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים ובתי השקעות. גוף שידע להיות במקום הזה הוא גוף שינצח".
השני הוא החברה עצמה: 2 מיליון לקוחות, מערך השקעות שחוזק בשנה האחרונה בהובלת לאה פרמינגר, חברת אשראי חוץ-בנקאי שגדלה למאות מיליוני שקלים, וחברת השקעות אלטרנטיביות. לכך מצטרף השותף החדש, ווישור, שלדבריו מביא יכולות בהפצה, בטכנולוגיה ובביטוח.
השלישי הוא ההיכרות האישית שלו: "אני מעל 30 שנה בעולם הזה. בחברה הזו אין אבן שאני לא מכיר. אני לא מאמין במישהו שמגיע מבחוץ ומשקיע 180 מיליון שקל על סמך מצגת".
לדבריו, בתוך חמש שנים החברה תהיה "חזקה מאוד, עם מגוון גדול יותר של מוצרים ושירותים, וטכנולוגית ויעילה הרבה יותר".
כשנשאל לוינשטיין איזה טיפ ייתן לבנאי, נזכר לוינשטיין בכניסתו לתחום ב-2005, אחרי רפורמת בכר. אז הציג לממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, תוכנית לנהל 750 מיליון שקל בתוך שלוש שנים. "אחרי שנה היינו במיליארד, ואחרי שלוש שנים ב-3 מיליארד שקל. היום פרופיט עושה את זה בחודש". והוסיף: "הוא יראה שלא כל מה שרואים מכאן רואים גם משם".
בנאי: בבתי ההשקעות 30%-40% מצבירת הפנסיה הגיעה דרך פרופיט
קבוצת הפיננסים פרופיט בוחנת לעבור לצד היצרן בשוק החיסכון ארוך הטווח, ולנהל בעצמה קופות גמל וקרנות השתלמות. את זאת אישר היום מייסד ומנכ"ל החברה, אסף בנאי. הוא ציין כי "עוד לא בוצע שום מהלך וגם לא הגשנו בקשה", אמר בנאי. "אנחנו בהחלט בוחנים את זה בכובד ראש".
את המניע למהלך הסביר בנאי במשל: "תאר לך שבמדינת ישראל היו מחוקקים חוק שכל מי שמעל גיל 18 חייב לקנות שואב אבק כל שנה, המדינה הייתה מסבסדת לו 30% מזה, והיו רק 8 חנויות. זה לא נראה הגיוני, וזה מה שקורה היום בפנסיה". לדבריו, את השוק מחזיקות חמש חברות ביטוח ושלושה בתי השקעות, שנכנסו לתחום בזכות מנגנון הקרנות הנבחרות של הרגולטור.
בנאי טען כי בבתי ההשקעות הפרטיים 30%-40% מצבירת הפנסיה הגיעה דרך פרופיט, "בערך במחצית העמלה הנהוגה בחברות הביטוח". בתי ההשקעות כבשו כ-10% משוק הפנסיה, "אבל לא חשוב כמה הם לקחו. חשוב כמה הם גרמו לחברות הביטוח להוריד את המחירים, וגרמו. זה לדעתי הערך הכי גדול שמחזיר כסף לכיס של הציבור".
70 מיליארד שקל בשער הפרישה
בנאי פירט את הזווית שבה פרופיט מזהה הזדמנות, וזה הכסף שיוצא לפרישה. עד לפני כמה שנים דמי הניהול בקצבה היו 0.5% מהצבירה בקרנות הפנסיה ו-0.6% בביטוחי המנהלים, "כסף שננעל ל-30 שנה בלי אפשרות ניוד". לדבריו, פרופיט התחילה לנייד כספים רגע לפני הפרישה לקצבה מיידית, עם הצעה של 0.3%. בהמשך הגביל הרגולטור את דמי הניהול בשלב הזה ל-0.3%. "עכשיו הכול 0.3%, אבל זה לא חובה. זה מקסימום".
לפי הערכתו, ב-2035 ייצאו לפרישה כ-70 מיליארד שקל בשנה, לעומת מיליארדים בודדים לפני עשור. היום עוברים בענף בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל בניוד לפני פרישה לקצבה מיידית, "ו-1.2 מיליארד מתוך זה הם פרופיט". בנאי ציין שמדובר באומדן. לדבריו, הסיבה היא שחברות הביטוח עובדות דרך מנהלי הסדר, "גופים שפחות יכולים לזוז בקצב הזה". והוסיף: "ב-2035 אנחנו נהיה שם עם הצעה סופר-אטרקטיבית. כשמנהלים 200 או 300 מיליארד שקל, הפער בעלות השולית הולך וקטן, ואפשר להתנהל בעלויות אחרות".
קרנות הגידור: ממיליארד שקל עד סוף השנה
פרופיט כבר פעילה כיצרנית בתחום אחד, קרנות הגידור, ומנהלת בו כ-700 מיליון שקל. האם מדובר בטרנד? "עד סוף השנה נהיה מיליארד שקל", אמר בנאי וציין כי ההיקף הכסף המנוהל הוא "עבודה של כמה שנים שמבוססת על תוצאות טובות, לא על פרסום". הוא ציין שהמגמה של הצמיחה נובעת בעיקר מהגידול במתעשרים בישראל בעקבות הצלחות ההייטק. את ניהול ההשקעות בתחום הגידור של פרופיט מוביל לדבריו השותף כפיר חסין, לשעבר מנהל ההשקעות הראשי של הראל פיננסים.
לדברי בנאי, התחום צומח יחד עם אוכלוסיית המשקיעים הכשירים (בעלי נכסים נזילים של יותר מכ-9 מיליון שקל), שגדלה בעשור האחרון. "רבות מקרנות הגידור בארץ הן לא באמת קרנות גידור, אלא תיק השקעות שמנוהל במשותף. אנחנו משתדלים לעשות באמת גידור". בנאי אמר שהפעילות הזו היא "אחד הדברים שנתנו לנו את הביטחון לשקול בכלל" כניסה לניהול כיצרן. "ההפצה היא תחום שאנחנו מומחים בו. בניהול השקעות אנחנו ינוקא, אבל טובים. נשארה התשתית התפעולית והשירותית, ושם אנחנו הולכים להפתיע".
בסבב קצר של שאלות, אמר לוינשטיין כי בעוד עשור הגופים המוסדיים יחזיקו יותר כספי ציבור מהבנקים, וכי בתי ההשקעות ייכנסו יותר ויותר למגרש של הבנקים, "כבר רואים את זה באשראי החוץ-בנקאי". לדבריו, המוצר הפיננסי שעוד לא מימש את הפוטנציאל שלו הוא הפנסיה, בגלל הנתח שמחזיקות בו חמש קבוצות הביטוח הגדולות. בנאי צפה שמקומם של הסוכנים והמתכננים הפיננסיים יישמר ואף יגדל, ואמר על הבינה המלאכותית: "ה-AI נותן לך כנפיים, אבל הלב קובע לאן צריך לעוף". הטעות הנפוצה של החוסכים, לדבריו, היא "לרדוף אחרי הטרנד ולא לפזר".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט.
