הגידול בחובות הממשלתיים, לצד צורכי המימון של תשתיות הבינה המלאכותית, צפוי להשפיע במידה רבה על הכיוון בשוקי המניות בשנה הקרובה. כך העריך עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מזרחי טפחות, בשיחה עם כתב שוק ההון של גלובס, חזי שטרנליכט, בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים.
● כנס לראות מעבר לטרנד | תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"
● כנס לראות מעבר לטרנד | יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק
״התופעה הזאת של הגידול בחובות, אני חושב שהיא זו שתכתיב את שוקי המניות בשנה הקרובה״, אמר שחף. לדבריו, אף שתשומת הלב של המשקיעים והעיתונות הכלכלית מופנית בעיקר למניות, ההתפתחויות בשוק החוב צפויות להשפיע יותר מבעבר על המתרחש בהן.
שחף הצביע על חוב אמריקאי של יותר מ-40 טריליון דולר, ועל הקטנת ההחזקות של יפן וסין באג״ח של ממשלת ארה"ב. לדבריו, בחינת החוב ביחס לתוצר אינה מספיקה, משום שיש חשיבות גם להיקפו הכספי המוחלט וליכולת המשקיעים לספוג אותו. ״זה לא יוכל בעיניי להמשיך לנצח״, אמר.
עם זאת, הוא הסתייג מתרחיש של משבר חד בשוק החוב: ״לא חושב שזו תהיה בועה, אבל החוב לא יוכל להמשיך לגדול ולהתנפח ככה״ אמר והדגיש: ״אני לא חושש שממשלת ארה״ב לא תעמוד בהתחייבויותיה כמובן״.
בינה מלאכותית : הוצאות כעת, חיסכון בהמשך
בהתייחסו להשפעת הבינה המלאכותית על האינפלציה, הבדיל שחף בין הטווח הקצר לארוך. לדבריו, בטווח הארוך הטכנולוגיה אמורה להוריד מחירים, ״בהנחה שנראה את הרובוטים והמכונות מצליחים לעשות בזול את מה שאנשים עשו ביוקר״.
״אבל דווקא בטווח הקצר, וזה לא שבוע, אפשר לראות יותר השפעות אינפלציוניות בהיבט הזה דרך צד ההיצע״. הוא הסביר שההשקעות במרכזי נתונים והביקוש לחשמל ולאנרגיה עלולים ליצור מחסור ולדחוף מחירים כלפי מעלה. שחף הוסיף כי ״לפחות בטווח המיידי, רואים יותר הוצאות בנטו על AI מאשר חיסכון״.
״כמובן זה אמור להסתדר בעוד שנתיים-שלוש, אבל עד אז הטווח הקצר דווקא אמור להיות בכיוון של עליית מחירים כהשפעה נטו של AI.
החוב שמממן את התשתיות
כשנשאל על גיוסי החוב של ענקיות הטכנולוגיה, אמר שחף כי לצד ההנפקות יש להביא בחשבון גם התחייבויות לפרויקטים הנפרסות על פני שנים: ״המספר האמיתי הרבה יותר גדול וזה מאות מיליארדים של דולרים״. לדבריו, ההתחייבויות האלה מצטרפות לגירעונות הממשלתיים ולצורך להנפיק עוד חוב.
שחף הדגיש כי השקעות גדולות בתשתיות מומנו בחוב גם במהפכות קודמות: ״רכבות מימנו כך, תשתיות תקשורת, חשמל מימנו כך ואין דרך אחרת״. הוא צופה גם כישלונות, אבל הדגיש: ״זה לא הופך את זה לבועה בעיני״.
דוגמה נוספת ללחצים בשוק החוב מצא שחף בצרפת. לדבריו, אג״ח של חברות מסוימות במדינה נסחרות בתשואה נמוכה מזו של אג״ח ממשלת צרפת. הוא קשר זאת לחששות לגבי הכיוון שאליו הולכת המדינה, לעומת פעילותן של חברות גלובליות שמקום מושבן בצרפת.
ישראל: גיוסים של כ-200 מיליארד שקל ב-2027
גם בישראל צופה שחף צורכי מימון נרחבים. להערכתו, המדינה תידרש לגייס כ-200 מיליארד שקל ב-2027, לצורך פירעון אג״ח קיימות ומימון הגירעון. הוא ציין כי הסכום עשוי להשתנות בכ-20 מיליארד שקל לכאן או לכאן, וכי לממשלה יש גמישות מסוימת בשימוש ביתרות המזומנים שלה.
״צורכי החוב לא יהיו תלויים כל כך בזהות הממשלה החדשה המדויקת. כמובן שיכולים להיות ניואנסים״. בחישוב שהציג התייחס לגירעון של 60 מיליארד שקל, שלדבריו עשוי להגיע גם ל-80 מיליארד שקל, לצד פירעונות החוב בשנה הבאה.
באשר להזדמנויות בשוק האג״ח, שחף הביע עניין באיגרות הממשלתיות הארוכות, לצד הצורך להיערך לתנודות בתשואות. ״פה צריך אומץ וסבלנות, הארוכות מאוד אטרקטיביות״.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט
