תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"

"לישראל אין הרבה מתחרות", כך אמר היום (א') יו"ר קבוצת בזק, תומר ראב"ד, בשיחה עם שי שלו, עורך שוק ההון של גלובס, בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים. בשיחה סיפר ראב"ד איך "מוכרים" את ישראל למשקיעים זרים, למה בזק לא דומה לאף חברת תקשורת בעולם ומה עושים עם שוק הסלולר הישראלי "החבוט", כהגדרתו.

● יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק
● אלונה בר און, מו"ל גלובס: "משקיעי בובת הלבובו הרוויחו 700% או הפסידו 30%, מה שקבע זה התזמון בתוך הטרנד"

כחלק מתפקידו, ראב"ד נפגש לפחות פעם בחודש עם משקיעים זרים, ומציג להם את המציאות הכלכלית של ישראל. ראב"ד ציין כי "ישראל היא כלכלה די ייחודית, שוק מפותח אבל עם לא מעט מאפיינים של שוק מתפתח. יש פה צמיחת GDP הכי מהירה ב-OECD. מבעד לערפל - ויש המון ערפל - יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. יש תשתיות חזקות, כוח אדם. בסוף זאת מדינה קטנה עם כל היתרונות. לכן יש משקיעים זרים מתוחכמים שראינו אותם נכנסים לבורסה ולא היו פה לפני עשור - כמו בלקרוק ופידליטי - הם רואים מבעד לטרנד. בסוף לישראל אין הרבה מתחרות. אירופה יודעים מה מצבה, ארה"ב בתקופה לא ברורה".

מהן נקודות העוצמה שעליהן אתה מספר למשקיעים?
"אחד הדברים שמלווים אותנו זה פרמיית הסיכון. היא הפכה למשהו נורא רך, איך מכמתים בחירות, תהפוכות פוליטיות. פרמיית הסיכון נגזרת ממדינה קטנה שעושה הרבה רעש, ומצד שני הרבה סקטורים שהכוח שלהם נשען על המינוף הנמוך של ישראל, האוכלוסייה צומחת.

יש פה יתרונות וחסרונות אבל אין הרבה כלכלות שנהנות מהשילוב של הסערה המושלמת בקטע טוב. הברבורים השחורים בעולם הפכו כבר לאירוע שנתי, וישראל יצאה מכל ברבור שחור הרבה יותר טוב מהצפוי, והרבה יותר טוב ממה שמדינות אחרות יצאו. זה קורה תמיד יותר מהר ומשקיעים מתחילים לראות במודלים".

מה החשש הכי גדול שלהם?
"אי יציבות ופרמיית סיכון, הכל מתחיל ונגמר שם. סיכון שנובע מאי יציבות כלכלית, שאנחנו לא שם, ואי יציבות פוליטית, שאנחנו מתקשרים אותה. היחסים עם מדינות האזור, בראש ובראשונה, וגם עם מדינות העולם - הם בסוף המפתח ליציבות. ויציבות תתמוך בכלכלה, שכבר במקום טוב, ותתרום למנועי צמיחה אקספוננציאלית שקשה לתרגמה למספרים. יש פה עתיד ורוד, אם נבין את הצורך ביציבות ובשלום עם שכננו ולא רק בגבולות האזור, אלא גלובלי".

מהו שיעור המשקיעים הזרים היום בבזק?
"לפני עשור היה פחות מ-10%, היום קרוב ל-40%, אירופה, ארה"ב וקנדה. בזק בנתה תשתית שיכולה לחבר את כל היבשת - כשמבינים את זה ומסתכלים על היסודות הכלכליים של המדינה ושל בזק, עם נתונים שאין לאף חברת תקשורת בעולם - מבינים למה יש צמיחה דרסטית במשקיעים הזרים.

אלו משקיעים עם תזה ל-15 שנה קדימה. בישראל רגילים לחשוב על עוד יומיים, אבל המון חברות בישראל בסקטור הפיננסים והתקשורת התחילו לחשוב ולתכנן קדימה, וזה מתבטא בתוצאות. כשאתה רואה שיש בגרות של החברות מול משקיעים זרים, ואם יידעו לתחזק את זה, נוכל להביא לפה שיהיו 70% משקיעים זרים".

"אמרנו לשוק מה יקרה וזה קרה, אין טוב מזה לבניית אמון מול השוק"

היית בעבר בנקאי השקעות. זה עוזר מול המשקיעים הזרים?
"זה עוזר קצת, אני מכיר את חלקם שנים רבות, עוזר לקבוצה מול משקיעים זרים, אבל בסוף אם הביזנס לא עובד אין מה לייחצן. משם ברגע שיש תשתיות טובות ואסטרטגיה עם תוצאות שכיף לייחצן, זה יותר קל".

אתם חווים גם חרמות מצד משקיעים?
"אנחנו מתעסקים בזה לא מעט. מי שנפגש איתנו כבר חצה את המחסום. אחרת לא היה נפגש איתך. חצה את הרוביקון. לא נתקלנו בזה יותר מדי, נתקלנו ברעש בעיתונים. היה את הסיפור של הקרן הנורבגית שפעלנו עם בכירים בתעשייה, הם הפסידו מהיציאה, אבל זה היה אירוע ייחודי ושולי שלא השפיע מאוד על השוק. אם תשאל אותם הם רוצים להשקיע בישראל, זה אירוע שולי קיצוני, אסור שהוא יתרחב בשום צורה, חלק מהאחריות על בכירי המשק במגזר העסקי ולשלב כוחות עם החבר'ה בירושלים. אני לא צופה עוד אירועים כאלה".

איך אתה מוכר את בזק לזרים?
דיברנו על היתרונות של ישראל. בזק בנתה תשתיות סיבים דיגיטליות בישראל, חיברה כל בית אב בישראל, סיימה את ההשקעות בנושא, שנים של צמיחה בהכנסות ליבה, אין הרבה חברות תקשורת כאלה בעולם.

בעבר גם אמרנו לשוק מה יקרה וזה קרה, אין יותר טוב מזה לבניית אמון מול השוק.

לקחנו צעד קדימה, החיבורים הדיגיטליים וה-AI מצריכים בטח בישראל חיבור לתשתיות חזקות. התשתיות שלנו צופות פני עתיד עם דאטה שמכפיל את עצמו כל שנתיים. הן מסוגלות לחבר את כל הקיבולות שעוברות מאריופה לאסיה. בזק עם מינוף נמוך, נוצר עולם שלם שכל חיבור לדאטה, ענן מקומי - בסוף נשענת עלינו. מצד שני באזור המזרח תיכוני היום כל התעבורה בין אסיה לאירופה דרך תעלת סואץ, הים האדום. יש שם בעיה שמתחילה מצפיפות של כבלים וחוסר יכולת להעביר דאטה, ואת החותים וכל מיני שמות. הדרך היחידה לעקוף היא דרך ישראל. התשתיות קיימות, החיבור מזרחה קיים, בזק מפוקסת לחבר מערבה עם עוד כבלים ימיים, לחבר את ישראל ואת אסיה לאירופה. לא דורש השקעות יבשתיות אלא בים התיכון. זה סיפור מדהים.

בנוסף יש עוד חברות בקבוצה שיצאו מתשתיות לגאסי פלאפון מעל 60% מהלקוחות בדור 5 ויס שירדה מהלוויין והפכה להיות רווחית. בסוף אין לך הרבה חברות תקשורת שנמצאות בסטטוס הזה. הסיכונים יחסית מוגבלים".

שוק הסלולר: "שוק חבוט, בעייתי, שעבר המון רפורמות"

מה קורה עם ביטול ההפרדה המבנית?
"אנחנו נמצאים בישורת האחרונה עם הרגולטור. מקווים לשמוע בשבועות הקרובים את הבשורה. יס עברה התייעלות משמעותית, ירדו יותר מ-50% מהעובדים, ירדה מהלוויין, ביזנס אחר היום. להוריד מחירים ולשפר שירות - צופים ומאמינים שזה יקרה ומחכים למוצא פיו של הרגולטור.

יש לנו נכס מס היום של 1.2 מיליארד, מוסיף לתזרים החופשי 10%-15% ונוכל לחסוך לא מעט".

איך נראה היום שוק הסלולר?
"שוק חבוט, בעייתי, מאוד תחרותי שעבר המון רפורמות. הוריד מחיר לצרכנים, 40 שקל לחבילה חודשית בלתי מוגבלת, אין לזה אח ורע בעולם. יוצר בעיה לחברות להשקיע. מאוד קשה להצדיק בשוק השקעות. לכן בדומה לעולם יש קונסולידציה. ראינו עם גולן, הוט מובייל, אנחנו בתהליך עם וויקום. השוק חייב להמשיך בקונסולידציה. הדור ה-5 מקום 70 בעולם, צריך להגיע למקום הטבעי של ישראל. כל החברות התייעלו וצומחות, אבל לא מספיק. אחרת החלומות על מכוניות אוטונומיות לא יקרה כי צריך סלולר חזק.

זה פחות עניין של מחירים. השוק לא יכול להמשיך בווקטור בלי קונסולידציה או שינוי רגולטורי עמוק".

הגעת לבזק דרך קרן סרצ'לייט, שכבר מכרה את השליטה.
"קרן סרצ'לייט היא עוד דוגמה למשקיע זר שנכנס לישראל, נכנסה לבזק לפני 7 שנים ועשתה מעל פי 4 על הכסף. בסוף בזק בדומה ללא מעט חברות היא בלי שליטה".

יש השפעה ברמה האישית, שאין בעל שליטה?
"בעלי הבית לפני ואחרי הם המוסדיים. כשקרן זרה נכנסת זה לא כמו אינדיבידואל. תמיד העבודה מול ולמען כל בעלי המניות. האסטרטגיה שלנו באותו כיוון וככל שיש יותר עניין בחברה, אני מבסוט".

אתה רואה תרחיש שתימכר השליטה?
"אם גוף יקנה בשוק - אני מקווה, יעשה טוב למניה".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט.