"אנחנו רגילים להסתכל על תיק ההשקעות במונחים של אפיקי השקעה, כמו מניות, אג"ח, פרייבט אקוויטי, נדל"ן ולחשוב שתיק ההשקעות מאוד מפוזר, אבל לפעמים משקיעים מפספסים שבחלק מהאפיקים השונים הללו הסיכון המניע אותם והגלום בהם הוא אותו סיכון" הזהירה לנה קרופאלניק, מנהלת מחלקת הניהול של קרן העושר בבנק ישראל במסגרת הכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים, בהנחיית פרופ' דן עמירם, דקאן לשעבר ופרופ' בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
● כנס לראות מעבר לטרנד | המשנה לנגיד לשעבר: "לעקוף סנקציות עם קריפטו? שם נמצאים סוחרי הסמים וסוחרי האיברים"
● כנס לראות מעבר לטרנד | עמית גל: "רכישת סוכנויות הביטוח נכנסה לקצב מאוד גבוה. שוקלים כיצד להידרש לזה"
היא הסבירה כי "למשל החשיפה ל-AI נמצאת בכל או רוב אפיקי ההשקעה, אם זה בדאטה סנטרים או חברות אנרגיה, חברות חשמל ועוד. אנחנו מוסיפים אפיקים שהם אותו דבר במקום לפזר ורק מוסיפים סיכון לתיק ההשקעות" הסבירה והוסיפה כי מה שחשוב הוא דווקא לייצר השקעות שונות, "שיהיו מתאמים שונים בתקופות שהסיכון יתממש, של ירידות בשווקים. אם לא, אנחנו בעצם מייצרים ריכוזיות יתר. זה נכון גם למשקיע ארוך טווח, אופק השקעה ארוך לא הופך את הריכוזיות לפיזור".
ואקום הייעוץ: איך המשפיענים השתלטו על המשקיעים העצמאיים?
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר שח הבורסה לניירות ערך בת"א הסביר כי שוק ההון כבול כיום בחסמים בירוקרטיים ישנים ולא רלוונטיים ומנה את אלו שצריך לשחרר. לדבריו, "יש אינספור חסמים ורגולטורים, כל חסם שיסירו יעשה שינוי משמעותי לטובה. אנחנו בתוך מהפיכה של המסחר העצמאי, משקיעי הריטייל. אך אף איש מקצוע לא יכול לדבר עם משקיעי ריטייל כי חוק הייעוץ אנכרוניסטי. כיום המצב הוא שאנשי מקצוע מודרים מלדבר עם משקיעי הריטייל. התוצאה היא שמי שנכנס לוואקום אלה משפיענים, שזה שם יפה למשהו מאוד בעייתי. במקום שבעלי רישיון יוכלו לדבר עם משקיעי הריטייל. האלטרנטיבה היא שבמקום אנשי מקצוע, אלה שמדברים עם הציבור הם משפיענים".
עוד הוא הוסיף כי כדאי "להכניס את הבנקים לעשיית שוק במניות. אז מה אם הייתה פעם מפולת לפני חמישים שנה במצב של שוק אחר (ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80, נ"א). יש להם מאזנים ויכולת לספק נזילות. אפשר גם להביא השקעות נוספות של משקיעים זרים ומוצרים חדשים שכיום הרגולטור חוסם וחושב שזה לא מתאים לישראל. יש פה שוק ריכוזי של מוסדיים. הבורסה היא פלטפורמה שכל חסם שיפתחו אותו, ייצר נזילות, סחירות, ומשקיעים נוספים".
ה-AI בשוק ההון: עזרה עצומה, אך לא תחליף לבסיס הכלכלי
על רקע פריחת הבינה המלאכותית, רו"ח ועו"ד מתן פסטרנק, מנכ״ל ושותף בקרן הגידור VAR Capital, הרגיע את המשתתפים לפיו הבינה המלאכותית לא תחליף את מנהלי ההשקעות והאנליסטים בעתיד הנראה לעין. לדבריו, "אנחנו משתמשים ב-AI בכל הרבדים, כולל בניית תוכניות עבודה, עיבוד וניתוח וקבלת החלטות השקעה. אפשר לנתח כמה חברות במקביל בסקייל אדיר (מבחינת כמות החברות שניתן לנתח במקביל, נ"א)".
אלא שהוא הסביר כי "הבעיה היא ש-AI יכול לתת לך המלצה מאוד חזקה על מניה, ואז אתה שואל שאלה והוא אומר, 'נכון אתה צודק, זו בעצם המלצת מכירה חזקה', לכן אי אפשר להעביר את ההחלטות ל-AI בצורה אוטומטית, אבל אנחנו בהחלט מאוד-מאוד נעזרים ב-AI".
הוא שיתף ממה שקורה כעת בתעשייה וציין כי "מאז ה-AI המחסור בכוח אדם מקצועי רק החריף. הגופים רבים על אנליסטים ומנהלי השקעות, בטח בטווח היותר מנוסה של השוק. ה-AI לא יחליף אותנו, לפחות בעתיד הקרוב".
על השאלה האם AI יחליף את כל מנהלי ההשקעות ענה פסטרנק מואר כי "בסוף, בבסיס, מה שהיה הוא שיהיה. מבועת הצבעונים לפני 400 שנה, דרך בועת הדוט.קום, והמצב כיום, מה שלא משתנה זה שהפונדמנטל הוא אותו דבר. השאלה היא כמה כסף חברה יודעת להחזיר למשקיעים. וכדאי לא להתבלבל ממכפילי צבר הזמנות עתידיים שיכולים להגיע לירח. בסוף הספר של בנג'מין גרהאם, המשקיע הנבון, מלפני 70 שנה, עדיין רלוונטי".
גם פגוט מהבורסה העריך שמה שהיה הוא שיהיה. הוא העריך כי המדדים הגדולים בארץ ובעולם הם עדיין המקום הנכון להשקיע דרכם. "ההבטחות שהיו בבועת הדוט.קום, כמו שיחות וידאו, הפכו למציאות בסופו של דבר אבל זה לא אומר שהחברות שהובילו אותם בזמנו שרדו. בצבא השאלה היא מי מסיים מסלול. נראה לי שחלק גדול מהחברות שהיום אנחנו משלמים עליהן טריליונים לא יסיימו מסלול. לחלקם יהיו מיזוגים ורכישות או פשיטת רגל. אי אפשר לשלם מכפילים מטורפים ולצפות שהאקסל יתכנס.
"בעוד חמש-עשרה שנים קדימה, כל הטכנולוגיות של ה-AI יהיו בוגרות ובשלות. אך זה לא אומר שהחברות שיובילו אותן בעתיד הן אותן חברות שמובילות היום מובילות את האירוע. בסוף, הכל יתכנס לבסיס של הכלכלה - ריבית, מחיר ואלטרנטיבה".
פרופ' עמירם ציין בפני המשתתפים כי הוא מאמין גדול בהשקעה פסיבית, "אני חושב שיש מקום מאוד קטן למשקיעים אקטיביים. כשסטודנטים שלי שואלים אותי איך להשקיע, אני אומר להם: תבנו תיק של אג"ח ותיק של ETF (קרנות סל), אין שום סיכוי שתצליחו כיחידים, בתור משקיעים, להכות את השוק. לכןף הטרנד של מעבר ל-ETF רק ילך ויתחזק. תמיד יהיו משקיעים אקטיביים כי מישהו צריך להריץ את החברות ב-S&P 500 אבל הרוב הגדול של ההשקעות יהיה במסגרת קרנות סל וקרנות השקעה".
עתיד הכלכלה הישראלית: "פחד הוא לא יועץ השקעות טוב"
ומה באשר לעתיד כלכלת ישראל? פגוט מהבורסה הזכיר כי "פחד הוא לא יועץ השקעות טוב. כבר יותר מ-70 שנה מפחדים בישראל ועדיין הכלכלה הישראלית הולכת קדימה. גם ב-2023 אנשים פחדו, ונלחמו. תראו איפה השוק בתל-אביב נמצא. אין הרבה כלכלות ברמת דירוג חוב שלנו, עם יחס חוב-תוצר אחרי מלחמה של פחות מ-70%, עם אינפלציה נמוכה וצמיחה גבוהה, עם מגזר טכנולוגי כל-כך משמעותי והון אנושי, דמוגרפי, של צמיחה של 2% בשנה. הכלכלה שלנו לוקה בהערכת חסר כשמסתכלים כל הזמן על החולשות שלה ועל האתגרים שלה. אנו בדירוג הספציפי הזה נטו בגלל גיאופוליטיקה".
קרופאלניק עם זאת הציעה לא להסתפק בכך, שלחה ביקורת מרומזת על הנאום מלפני הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וציינה כי גם הממשלה הבאה תצטרך לבצע צעדים שיחזקו את המגזר העסקי: "המשק הפרטי הוכיח חוזק בסביבה שהיא לא נורמלית, ונרמלנו את הלא נורמלי. אני חושבת שאם הממשלות הבאות יתרכזו בלמנוע סנקציות ולא בדרכים לעקוף אותם ואם הממשלות הבאות ישקיעו לטווח הארוך, בדברים שהם מחוללה צמיחה, זה ייתן רוח גבית למשק, שהוא חזק וצריך את זה, ואני מקווה שנראה את זה בארבע השנים הבאות".
גם פסטרנק היה אופטימי וציין כי "האופטימיות נובעת מאזרחי המדינה והכוח האנושי שיש פה וזה מה שייקח אותנו קדימה. יש מה להשתפר כשאני מסתכל עשור קדימה, אני מאוד מאמין בצמיחה של הכלכלה פה, של הבורסה. אין לי ספק בכך".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט
