"אם אני מתחרט על משהו, זה שלא הפנמתי עד הסוף את ההתנהלות של שוק ההון הישראלי. למשל, בניסיון ההנפקה הראשון - החלטתי לא לקחת את הכסף, למרות שגויסו כמעט 400 מיליון שקל, כי הריבית הייתה גבוהה מדי ולא היה לי צורך בכסף כל כך יקר.
● יבואנית דרימי בדרך לבורסה לפי שווי של עד מיליארד שקל
● שיחת המשקיעים ששווה מעל 2 מיליארד שקל: מאחורי המהפך במניית נקסט ויז'ן
"אני, לתומי, חשבתי שזה מראה על איתנות פיננסית ועל הגינות, והייתי בטוח שכך השוק יפרש את זה. במקום זאת קמתי לפרסומים על כך שההנפקה נכשלה. זה היה 'בוקר טוב, ישראל' בשבילי. בדיעבד, אני חושב שהייתי צריך ייעוץ פיננסי חיצוני שאין לו אינטרס עסקי בהנפקה שלי".
הדובר: אמיר שריקי, בעלי חברת הנדל"ן הזרה איה ניו-יורק, שהודיעה בתחילת השבוע על פדיון מלא של אגרות החוב שהנפיקה ומחיקתן מהמסחר בת"א. זאת, פחות משנה לאחר שהשלימה הנפקת אג"ח למשקיעים מקומיים בהיקף של 292 מיליון שקל.
בסיבוב הקצר של שריקי בבורסה בתל אביב, איה ניו יורק הספיקה להחליף שני חתמים אחרי שני ניסיונות הנפקת אג"ח כושלים, להסתבך עם בעלי החוב בעקבות שעבודים כפולים על נכסיה, ולבסוף, לספוג תביעה מתוקשרת מצד בית ההשקעות ווליו בייס. כל אלו, הביאו את הבעלים שריקי לפנות לסיטיבנק בבקשה להלוואה, באמצעותה החזיר את מלוא החוב למחזיקים הישראלים - שלוש שנים לפני המועד המקורי.
"הבנתי שאנחנו לא נתפסים כאג"ח איכותית"
"הדרך הייתה מעניינת, ונשארנו דווקא עם טעם טוב מהפוטנציאל לעבוד עם השוק פה", מתנסח שריקי בזהירות בשיחה עם גלובס לאחר השלמת המהלך. "בד בבד, זה מחזיר אותנו למגרש שאנחנו רגילים ואוהבים לשחק בו. בארה"ב המוניטין שלנו טוב וההלוואה שקיבלנו מסיטיבנק, היא רק דוגמה אחת לכך. אני רואה בשוק של ת"א פוטנציאל אדיר, אבל הסנטימנט כלפי חברות אמריקאיות הוא לא שם כרגע. יש פה סנטימנט שלילי כלפי חברות אמריקאיות וזה לא משהו שיכולנו לחזות. בפועל היו שתיים־שלוש סדרות של חברות שהסתבכו - סימד, קוהאן ו-GFI. בשוק ההון הרבה דברים מתבטאים גם לפי סנטימנטים ומה שקורה מסביב".
שריקי מדגיש כי "המוניטין שלנו הוא מאוד חשוב. הגענו לשוק לא רק בשביל סדרת האג"ח הזו אלא בעיקר בשביל הסדרות הבאות. יש לנו צבר של מעל מיליארד דולר עסקאות מפשיטות רגל בניו יורק. הסדרה הזו נועדה לייצר מוניטין, ואז בעתיד להנפיק סדרות נוספות. ברגע שהבנתי שהסדרה הזו לא נתפסת כאיכותית או נוחה למחזיקים, זה לא משרת את האסטרטגיה שלשמה באנו. אז הגענו לפתרון של WIN-WIN".
הסדרה המדוברת כללה כיוס של 292 מיליון שקל באג"ח הנושאת ריבית שנתית של 7.7%. זאת, לאחר שהחברה התאגדה כחברת BVI (באיי הבתולה הבריטים, כמקובל בחברות זרות המנפיקות אג"ח בת"א), תחום שספג כפי שתיאר שריקי לא מעט פגיעות במוניטין לאחרונה.
לצד הסנטימנט השלילי כלפי חברות ה־BVI, לפני כחודשיים, במסגרת דוחותיה הכספיים של איה, התברר כי החברה שיעבדה הכנסות עתידיות מנכסים שלה, למרות שאלה כבר שועבדו לטובת מחזיקי האג"ח. הדבר נעשה לטענתה בשוגג, אך הביא למינוי נאמן מטעם מחזיקי האג"ח, שחששו מפני התרסקות נוספת של חברת BVI.
"זה היה קו אשראי לסיום מלון שאנחנו משיקים בתחילת השנה הבאה, ורישומית הכניסו במסמכי ההלוואה גם את הנכס המשועבד. ברגע שעורכי הדין העירו את עינינו לתקלה הזו, זה תוקן תוך 48 שעות. אבל זה באופן נסיבתי פתח את הדלת לתקשורת מול המחזיקים, וכשהבנתי שזה היה חלום עבורם לבצע פירעון מלא - פעלתי מיד".
לצד פרשת השעבודים, בתקופה הקצרה שלה בבורסה רשמה איה עימות מתוקשר גם עם בית ההשקעות ווליו בייס, שהחליט להגיש לפני כארבעה חודשים תביעה נגד החברה ושריקי, בסכום של 11 מיליון שקל. במסגרת התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טען בית ההשקעות, שבשליטת ויקטור שמריך ועידו נויברגר, כי איה ניו יורק הפרה התחייבויות לתשלום עמלות בגין שירותי ייעוץ והפצה שניתנו לה על-ידי חברת החיתום.
"זה כרגע בבית משפט, אבל אנחנו העברנו הנחיה יום לאחר ההנפקה להעביר להם 5.3 מיליון שקל, שזה במדויק העמלה שלהם. הם דחו את קבלת הכסף ויותר מאוחר התברר שהם דורשים סכום משמעותי יותר. שורש המחלוקת נוגע לחלק שאני קניתי בהנפקה, 30 מיליון שקל. כסף שבעל השליטה קונה בו אג"ח הוא לא חלק מהמשחק של העמלה, גם בחוזה איתם, וגם במה שמקובל בשוק. בעניין הזה ניסינו להתפשר, הם דחו את זה, הגישו תביעה, ועכשיו זה נמצא בהליך משפטי".
מאילת ל"קונה הכי חזק בניו יורק"
שריקי (48), נולד וגדל באילת והיום מתגורר בת"א. את דרכו המקצועית החל בכלל בתחום התקשורת. "הייתי חמש שנים בצבא, קצין בחיל האוויר, והג'וב הראשון שלי היה בחברה שהקימה רשתות סלולר. הקמנו את רשת הסלולר הראשונה באזרבייג'אן. זה היה עולם אחר, מאוד שוחק, אז עשיתי רילוקיישן לניו יורק".
"באותן שנים, 2007־2008, היה מאוד קשה להיכנס לתחום הטכנולוגי, אז הקמתי חברה בתחום הנדל"ן. לא היה לי את ההון לרכוש בניינים במנהטן, אז שכרתי בנייני מגורים והשבחנו אותם. שילמנו שכר דירה לבעלים ובמקביל הגבייה שלנו מהשוכרים, סטודנטים מכל העולם, הייתה גבוהה ב־30%־40%.
"באיזשהו שלב אותם בעלי נכסים גדולים, שמחזיקים אלפי יחידות, הציעו לי לרכוש איתם בניינים. זה מה שעשיתי בין השנים 2012-2017, עד שהתחלתי לרכוש נכסים באופן עצמאי. הגדילה המשמעותית של החברה הייתה דווקא בקורונה, אז התחילה תופעה מאוד נדירה של נכסים במצוקה בניו-יורק. פשוט הלכנו נגד הזרם, והייתה תקופה שהיינו הקונה הכי פעיל בניו יורק".
אחרי שתשימו את הפרק שלכם בשוק הישראלי מאחוריכם, מה הלאה?
"יש לנו צבר של כמה עשרות נכסים בפשיטת רגל. זה קצת פרדוקסלי, אבל אנחנו קונים החוצה בנקים שמחזיקים בנכסים בפשיטת רגל או בכינוס נכסים, משביחים את הנכסים, ואז מממנים אותם מקומית עם בנקים אמריקאים חדשים. נבצע את הרכישות האלה עם כסף פרטי ומימון אמריקאי. בנוסף, אנחנו משיקים רשת מלונות יוקרה בשם "Lady D" על שם הנסיכה דיאנה.
לצד זאת, שריקי מדגיש, כי למרות הנסיגה מהשוק המקומי "אני ממש לא סגרתי את הדלת בפני השוק בארץ. אמנם אם זה תלוי באשתי זה לא יקרה בקרוב, אבל אני חושב שיש מקום לעשות שיתופי פעולה עם אקוויטי ישראלי. אני חושב שזה יכול להתרחש ממש בקרוב".
אחרי ששני חתמים עזבו ועם השלישי נקלעת לסכסוך משפטי, נשאר לך עם מי לעבוד בארץ?
"זו מתמטיקה פשוטה, 2% כפול חצי מיליארד שקל שמגייסים (העמלה שגובים החתמים, א"ג), זה כל מה שמעניין. יעבדו עם כולם. אני לא חושב זאת תהיה הבעיה".
