פולין מתהדרת באחת הכלכלות החזקות באירופה, בשיעור הוצאות ביטחון מהגבוהים בנאט"ו ובהבנה כמעט חסרת תקדים של האיום הרוסי על היבשת. ובכל זאת, השפעתה בזירה הבינלאומית אינה תואמת את כוחה.
● WSJ | איך מונעים מהתנודות החדות בשווקים לשבש את העתיד הפיננסי שלכם?
● WSJ | איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי
הסיבה לכך? מערכת פוליטית מפולגת, שמשתקת את שני המחנות כבר שנים ומקשה על יחסיה של ורשה עם הנשיא טראמפ ועם כמה מהמעצמות הגדולות באירופה.
המחלוקות התפרצו לעין כול בסוף החודש שעבר, כאשר ממשלת המרכז בראשות ראש הממשלה דונלד טוסק הורתה למשטרה להקיף את אחד הגופים השיפוטיים הבכירים במדינה, במהלך שהצית משבר נוסף במאבק הכוחות המתנהל זה עשור מול יריביה מהימין. הגעת השוטרים הובילה לעימותים פיזיים בין בכירים ולהפגנות שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות.
הפילוג הפוליטי בפולין אינו תופעה חריגה בעולם המערבי. גם ארה"ב ואפילו המעצמות האירופיות הוותיקות נקלעו לקרעים בין פוליטיקאים מהמרכז ובין פוליטיקאים פופוליסטים, על רקע צמיחה כלכלית מדשדשת. אף ששני המחנות הפוליטיים בפולין רואים ברוסיה אויב משותף, ולמרות שכלכלת המדינה צמחה בעשור האחרון בשיעור שנתי ממוצע של 3.6%, המחלוקות ביניהם נמשכות כבר עשרות שנים.
מבחינת בעלות בריתה ושכנותיה, הפילוג מחליש את קולה של פולין, הנחשבת לחברה למופת בנאט"ו ומחזיקה בצבא הגדול ביותר ביבשת, דווקא בשעה שהברית הצפון אטלנטית בוחנת את היחסים בין ארה"ב לאירופה ואת עתידה שלה, בעוד שהמלחמה מעבר לגבולה המזרחי של פולין נמשכת.
פולין צדקה באזהרתה
כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה בשנת 2022, התברר כי פולין צדקה כשהזהירה במשך שנים שרוסיה, השואפת להשיב לעצמה את מעמדה כמעצמה, היא האיום הגדול ביותר על הסדר האירופי. בהמשך הפכה פולין לאחת התורמות הגדולות של ציוד צבאי בשלבים הראשונים של המלחמה, וכך סייעה לאוקראינה להמשיך להילחם. מיליוני אוקראינים נהרו לפולין, ורבים מהם מצאו בה מקלט.
ואולם, כל אלה לא הקנו לפולין מקום סביב שולחן מקבלי ההחלטות.
בחודש שעבר התכנסו באוסלו בכירים מארה"ב, מאוקראינה ומאירופה לשיחות בדרג גבוה על המלחמה. ימים אחדים לאחר מכן התקיימה שיחת טלפון בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין למנהיגי נורבגיה ופינלנד, שתי מדינות החולקות גבול עם רוסיה. פולין, שגם לה גבול משותף עם רוסיה, באורך של יותרמ-160 קילומטרים, נותרה מחוץ לדיונים.
המצב הזה מעורר חשש בקרב כמה מבכירי הממשל בפולין, כי האינטרסים הביטחוניים של המדינה שוב מופקדים בידי מדינות מערב אירופה.
"הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא שמדינות מערב אירופה ינהלו מגעים עם רוסיה מעל לראשן של מדינות מזרח אירופה", אמר שר החוץ רדוסלב שיקורסקי לכתבים ביום חמישי.
היריבות החריפה בין ראש הממשלה דונלד טוסק, העומד בראש מפלגת המרכז המצע האזרחי, לבין הנשיא הימני קרול נברוצקי, המזוהה עם מפלגת האופוזיציה חוק וצדק, הביאה את שני המחנות לנצל את מדיניות החוץ כדי לחזק את התמיכה בהם בקרב מצביעיהם.
טוסק, שכיהן בתפקיד בכיר באיחוד האירופי לפני כעשור, ושר החוץ שיקורסקי נקלעו לעימותים עם ממשל טראמפ ועם בעלי בריתו. אחד מהם הוא אילון מאסק, שבמהלך סכסוך מתמשך עם שיקורסקי ברשתות החברתיות אף אמר לו פעם: "תהיה בשקט, איש קטן".
במקביל, נברוצקי החריף את המתיחות עם אוקראינה סביב רצח פולנים בידי לאומנים אוקראינים במלחמת העולם השנייה. לאחרונה אף טען כי גרמניה, המעצמה הכלכלית הגדולה ביבשת, אינה זקוקה להיטלר כדי לעורר רגשות אנטי-פולניים.
"כדי שיהיה לך מרחב תמרון בזירה הבינלאומית בסוגיות הנוגעות לאוקראינה ולרוסיה, אתה חייב לכל הפחות שתהיה לך גישה ישירה לקייב ולבית הלבן", אמר סלבומיר דבסקי, לשעבר יועץ לממשלה וכיום פרופסור ליחסים בינלאומיים בקולג' האירופי בנטולין שבפולין. "כיום טוסק אינו מצליח להגיע לבית הלבן, ונברוצקי אינו מצליח להגיע לקייב".
מבחינת בעלות בריתה של פולין, הקרע הזה הוא הזדמנות מוחמצת.
"גורמים בעלי משקל בוושינגטון, מכל קצות הקשת הפוליטית, מדגישים את חשיבותה של פולין בנאט"ו, את היחסים בין ארה"ב לפולין, את מחויבותה של פולין להגנתה ואת תרומתה לביטחון משני צידי האוקיינוס האטלנטי", אמר פיליפ בדנרצ'יק, מנהל משרד קרן מרשל הגרמנית בוורשה.
טראמפ אותת כי ארה"ב שוקלת להקים בסיס צבאי חדש בפולין, בשעה שוושינגטון בוחנת צמצום של כוחותיה בגרמניה ובמדינות נוספות.
לעיתים פולין ממלאת תפקיד חשוב גם באירופה. היא סייעה לקדם את מאמצי האיחוד האירופי לגייס מימון נוסף לביטחון, בין היתר באמצעות הקמת תוכנית בהיקף של 150 מיליארד אירו, שמתוכה פולין קיבלה 40 מיליארד אירו. מאז שפולין הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004, היא צמצמה במהירות את הפער הכלכלי מול מדינות מערב אירופה, הן מבחינת היקף הכלכלה והן מבחינת רמת העושר. במקביל, בריטניה פועלת לצירופה של פולין לפורום G20, המאגד את הכלכלות הגדולות בעולם.
ואולם, המאבקים הפנימיים מחלישים את קולה של פולין, שיכול היה להיות בעל משקל רב דווקא בתקופה שבה צרפת וגרמניה, המעצמות הגדולות באיחוד האירופי, מתקשות לא פעם להגיע להסכמות.
פולנים רבים מאסו בפוליטיקה המפלגת וההרסנית בארצם. במדינה למודת אירועים טרגיים, יש המשווים את המצב לפילוגים הפנימיים של סוף המאה ה-18, שאפשרו למעצמות אירופה הגדולות לחלק ביניהן את שטחה של פולין.
"עכשיו אני מבין איך זה קרה", אמר מאצ'יי קוז'מסקי, מנכ"ל ארגון Philanthropy for Impact. "לפולין יש היסטוריה של מאות שנים של מאבקים פנימיים שפוגעים בהצלחתה".
בכירים בהווה ובעבר מודים כי המאבקים הפנימיים פגעו בהשפעתה של פולין. "נראה שכרגע איננו מסוגלים לנהל מדיניות חוץ שאפתנית ומורכבת יותר", אמר תומאש שטקובסקי, שהודח מתפקיד שגריר פולין בנאט"ו זמן קצר לאחר עלייתו של טוסק לשלטון.
המתיחות הפוליטית הגיעה לשיאה ב־30 באוקטובר, כאשר כוחות משטרה נפרסו סביב בית הדין החוקתי, האחראי לקבוע כיצד יש ליישם חוקים בפולין, לרבות את כללי האיחוד האירופי. הנשיא נברוצקי, שהיה בדרכו לאפריקה, הורה למטוסו לשוב לוורשה. לאחר שנחת, הוא חצה את מחסומי המשטרה ונכנס לבית הדין, שם התעמת פנים אל פנים עם שופטים והבטיח להגן על ראשי בית הדין שמונו בתקופת שלטונה של מפלגתו.
האשמות בניסיון הפיכה
שני המחנות מאשימים זה את זה בניסיון לבצע הפיכה לקראת הבחירות לפרלמנט בשנה הבאה. העימות מתרחש בשעה שפולין עדיין צריכה לאשר תקציב, ובזמן שרוסיה מגבירה את פעולות החבלה והמתקפות ההיברידיות שלה. נברוצקי גם מעכב שורה ארוכה של מינויים בשירות הדיפלומטי, במערכת המשפט ובצבא.
אפילו אירוע ירי בקרקוב ביום שבת, שבו נהרגו שישה בני אדם, הפך במהירות למוקד של עימות מפלגתי. שר הפנים טען כי היורה היה קיצוני מהימין הרחוק, ועורר בכך ביקורת מצד מפלגות לאומניות.
כמה בכירים אמרו כעת כי הם חוששים מעימותים במהלך הצעדות לציון יום העצמאות של פולין ביום רביעי. שר המשפטים בממשלת טוסק, ולדמר ז'ורק, שמוביל את המאמצים להבטיח שהשופטים החדשים שנבחרו בידי הפרלמנט הפולני יוכלו להיכנס לתפקידיהם בבית הדין החוקתי, אמר כי הוא מקווה שנברוצקי וטוסק יצליחו להגיע להסכמה שתצנן את הרוחות בשני המחנות.
"אי-שקט במדינה פוגע באופן חד-משמעי במוניטין של פולין", אמר ז'ורק.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
