איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי

במאבק משפטי נדיר מסוגו, בכיר לשעבר בתעשיית האנרגיה הרוסית הגיש תביעה נגד סוחרי נפט שהוטלו עליהם סנקציות. לדברי גורמים רשמיים במערב, סוחרים אלה הפכו למתווכים המרכזיים שמאפשרים למוסקבה למכור את הנפט שלה ולממן את מלחמתה באוקראינה.

איגור סוגלאייב טוען כי בתחילת שנת 2024 החל לשתף פעולה עם סוחרים, הפועלים בגיבוי מוסקבה, המוכרים בשם "רשת קורל". היחסים בין הצדדים עלו על שרטון לאחר שמכלית שנשאה סולר בשווי עשרות מיליוני דולרים לא פרקה את מטענה בברזיל.

● ראיון | "עברנו חמישה שלבי אבל בשעה": מייסדי AI21 על המשבר וההבטחה החדשה
● המנהל שפוטר משופרסל והירקן שקנה רשת: המתחרים החדשים של רמי לוי
● פורטפוליו | הציל חיים באזורי אסון - והיום מוביל בית חולים עם תקציב של מיליארדים

כעת שני הצדדים מנהלים מאבק משפטי בבתי משפט בברזיל ובאיחוד האמירויות, כך עולה ממסמכים משפטיים בהם עיין הוול סטריט ג'ורנל. בית המשפט באיחוד האמירויות, שבו מתנהל ההליך המרכזי, לא פרסם את פרטי ההליכים.

סוגלאייב, בכיר לשעבר בדויטשה בנק, רשם ניצחון משפטי אף שקיבל איומים אותם פירש כאיומים ברצח, על רקע עסקאות אנרגיה שהשתבשו. שופט באיחוד האמירויות הוציא צו להקפאת כספים בסך יותר מ־700 מיליון דולר, שמקורם בהכנסות שהפיקו יריביו של סוגלאייב ממכירת נפט רוסי.

"הבנתי שדפקו אותי", אמר סוגלאייב בראיון. "עבדו עליי בגדול".

המרדף אחר הזהב הנוזלי

היקף הכספים שהוקפאו בצו ממחיש את סכומי העתק המונחים על הכף בשוק הנפט הרוסי, הנתון לסנקציות, ואת המאמצים שמוכנים להשקיע בכירים בעלי קשרים לתעשיית האנרגיה הרוסית כדי לזכות בנתח ממנו. רוסיה נותרה אחת מיצואניות האנרגיה הגדולות בעולם, לצד ארה"ב וסעודיה, ומוכרת מדי שנה נפט גולמי ודלקים בשווי של יותר מ־150 מיליארד דולר.

כדי לעקוף את הסנקציות המערביות, מרבית יצוא הנפט הרוסי עבר לידיהם של קומץ מתווכים מאזרבייג'ן ומרוסיה. בתעשייה ובקרב גורמים במערב הם מוכרים בשם "רשת קורל", על שם חברת סחר בנפט שבה רבים מהם עבדו בעבר וכיום כבר אינה פעילה.

 נשיא רוסיה פוטין ומנכ''ל רוסנפט סצ'ין. יצוא הנפט קרס - והשתנה / צילום: Reuters, Alexei Danichev

רשת קורל, בהנהגתם של שני סוחרים אלמונים למדי, אתיבר איוב וטאהיר גארייב, חתמה על הסכם חשאי עם חברת הנפט הממשלתית רוסנפט. במסגרת ההסכם חלק ניכר מיצוא הנפט הרוסי עבר לידי הרשת בחודשים הראשונים והסוערים של המלחמה באוקראינה, כפי שדיווח בעבר הוול סטריט ג'ורנל.

מאז הרשת ביססה את שליטתה בשוק, והיא משנעת מדי שנה נפט בשווי עשרות מיליארדי דולרים באמצעות צי מכליות המהווה את רוב צי הצללים של רוסיה.

בריטניה והאיחוד האירופי הטילו סנקציות על איוב, על גארייב ועל כמה ממקורביהם, וכן על עשרות חברות מסחר וספנות ששימשו אותם להסוואת פעילותם. איוב אמר בשנה שעברה כי הוא רואה בסנקציות צעדים חסרי בסיס וכי לא עשה דבר בניגוד לחוק. עורך דינו של גארייב מסר כי איש העסקים האזרי אינו מעורב בפעילות בתחום הנפט מאז שנת 2022.

 איגור סוגלאייב. היה מפקד יחידת מודיעין ועזב אחרי קריסת בריה''מ / צילום: רשתות חברתיות

רשת קורל מוכרת נפט גולמי שבעבר יועד לאירופה, להודו ולסין. במקביל, סולר רוסי זרם לברזיל, שם שימש להנעת משאיות תובלה. המדינה הדרום־אמריקאית צורכת כמויות עצומות של סולר להפעלת משאיות אלה. סוגלאייב ניסה גם הוא להשיג נתח מהפעילות העסקית הזאת.

למנף קשרים עם השלטון

מסלול הקריירה של סוגלאייב משקף את התהפוכות שכלכלת רוסיה עברה בעשורים האחרונים. הוא פיקד על יחידת מודיעין צבאית לפני שעזב את הצבא בעקבות קריסת ברית המועצות. בשנות ה־90, עם פריחתו של המגזר הפרטי, החל לשתף פעולה עם איש עסקים הולנדי כדי לייבא מוצרי אלקטרוניקה.

לאחר תקופה בארצות הברית, שבה עבד בוול סטריט, חזר לרוסיה והתוודע לתעשייה הפטרוכימית מתוקף תפקידו בדויטשה בנק. היכרות זו הובילה בהמשך למינויו למנכ"ל יצרנית הכימיקלים סנורס (Sanors).

בשנת 2015 רוסנפט רכשה את סנורס. סוגלאייב הפך למנהל הבכיר האחראי על תחום הכימיקלים ברוסנפט וליועצו של איגור סצ'ין, מנכ"ל החברה, המשמש כיום כפטרונם של סוחרי רשת קורל. כעבור שנתיים סוגלאייב עזב את החברה ושלח ידו במגוון מיזמים בתחום האנרגיה.

כאשר מנגנון היצוא הרוסי קרס, לאחר פלישתו של הנשיא ולדימיר פוטין לאוקראינה, סצ'ין פנה לאיוב ולגארייב כדי שיחליפו את הסוחרים משווייץ ומבריטניה, שטיפלו עד אז בנפט של רוסנפט, כפי שדיווח הוול סטריט ג'ורנל.

עורך דינו של גארייב מסר כי אינו מודע להליכים משפטיים כלשהם מול סוגלאייב. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של איוב.

לפי מסמכים שהגיש לבית המשפט, סוגלאייב הקים בדובאי חברה בשם DIA33 כדי לרכוש נפט רוסי ולמכור אותו ברווח לקונים זרים. הוא התמקד בברזיל, שבה הסולר הרוסי החל לדחוק מהשוק דלק אמריקאי יקר יותר.

מטרתו הייתה לעזור לדלק הרוסי להחליק בגרון של יבואנים שחששו כי רכישה הישר ממוסקבה תסבך את קשריהם עם בנקים החוששים מהפרת הסנקציות. הוא שכר שטחי אחסון בנמלים בברזיל ותכנן לרכוש סולר מיצואנים רוסים, ולאחר מכן למכור אותו למפיצי דלק במחיר גבוה יותר.

מיליונים על תסבוכת בברזיל

הסדרי המסחר שסוגלאייב היה מעורב בהם חושפים את המנגנונים המורכבים שאפשרו את המשך זרימת הנפט הרוסי הרחק מעיניהם של גורמים במערב.

סוגלאייב טוען כי בסוף שנת 2023 רכש סולר רוסי מחברה קטנה בדובאי בשם Serene Resources. לדבריו, מנכ"ל החברה אנדריי רומנובסקי עבר לחברה אחרת שהייתה בשליטתם של איוב וגארייב.

סוגלאייב טוען כי רומנובסקי סיפר לו שרשת קורל פועלת באמצעות חברות קש שונות כדי לחמוק מתשומת לב בינלאומית. לדבריו, השניים דנו באפשרות שחברת DIA תתמזג בהמשך עם קורל ותהפוך לזרוע המסחר שלה בברזיל.

עורך דינו של רומנובסקי לא השיב לשאלות. עם זאת, בתצהיר שהוגש לבית משפט בדובאי ושהוול סטריט ג'ורנל עיין בו, רומנובסקי טען כי החברה שלו עצמאית, הכחיש שהיא נמצאת בשליטת קורל וחלק על פרטים נוספים בטענותיו של סוגלאייב.

העניינים הסתבכו לאחר שמפעילי מסוף בנמל בברזיל סירבו לקבל מכלית ישנה עמוסה בסולר רוסי שסוגלאייב היה אמור למכור, כך עולה ממסמכים שהגישו לבית המשפט סוגלאייב וכמה מיריביו.

לפי המסמכים, האונייה התעכבה במשך שבועות כשהיא צוברת הוצאות הולכות וגדלות, עד שלבסוף הורשתה להיכנס לנמל אחר.

הסוחרים המקושרים לכאורה לרשת קורל, שמכרו את הסולר, היו מתוסכלים מכך שסגולאייב לא שילם להם ופנו להליך בוררות נגדו בדובאי. הם האשימו אותו בכך שהפריז בהצגת יכולותיו ולמעשה גנב את הדלק. מוקדם יותר השנה, בית הדין לבוררות הורה לסוגלאייב לשלם 42 מיליון דולר לאחת החברות שהיו מעורבות בעסקה.

בתגובה סוגלאייב הגיש תביעות משלו בדובאי ובברזיל, שבהן טען כי קורל הרסה את עסקיו כשפנתה ללקוחותיו ומכרה להם דלק במחירים מוזלים. לטענתו, השותפות הייתה למעשה תכסיס שנועד לאפשר לקורל גישה למידע הפנימי של DIA. הוא טוען כי הוא זכאי לפיצוי של יותר מ־500 מיליון דולר בגין אובדן פעילות עסקית.

סוגלאייב טוען גם כי קיבל מסרים שאותם פירש כאיומים ברצח, ובהם שיחת טלפון מאיוב, שאמר לו כי שוחח על הסכסוך עם מפקד מיליציה צ'צ'ני.

בחודש יוני שופט בדובאי אסר על איוב, גארייב ו־13 חברות ואנשים נוספים למכור או להעביר נכסים ששווים הוערך ב־704 מיליון דולר, כל עוד ההליך המשפטי מתנהל. ואולם, בהמשך השופט קבע כי לבית המשפט שלו אין סמכות לדון בתיק, מה שהעלה את האפשרות שהתביעה תידחה על הסף.

לדברי עורך דינו באיחוד האמירויות, דייוויד מקוי ממשרד ADG Legal, סוגלאייב הגיש ערעור בניסיון להשאיר את התיק בבית המשפט של המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי (DIFC).

בינתיים, צו הקפאת הנכסים נותר בתוקף עד להכרעה בערעור. במקביל, הליך משפטי נוסף באותו עניין עדיין מתנהל בברזיל.

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.