"על טיסות יש מעט מסים - אין מע"מ, ואין בלו על הדלק. אז הגיוני למסות אזור שכמעט אינו ממוסה" - כך כתבה נילי בן טובים, מנהלת אגף מחקר ומדיניות ברשות המסים, בתגובה לפוסט של העיתונאי חיים לוינסון ברשת X, בו תקף את היוזמה החדשה של רשות המסים להטיל מס של עד 100 אלף שקל על כל מטוס שיוצא מישראל. התגובה של בן טובים כבר הגיעה ל-364.5 אלף צפיות וקיבלה 410 לייקים, 349 תגובות ו-135 פרסומים מחדש.
● בשבדיה ביטלו ובגרמניה הפחיתו: ישראל צועדת נגד מגמת מיסוי הטיסות באירופה
● רשות המסים שולפת הצעה למס חדש. על טיסות
הדיון נסב סביב המלצה המתגבשת ברשות המסים לקראת חוק התקציב 2027 לקבע סכומי מס שינועו בין כ-1,300 שקל לטיסה עבור מטוס שמשקלו עד 50 טון בטיסה מקומית, ועד כ-100 אלף שקל לטיסה עבור מטוס שמשקלו מעל 300 טון בטיסה ארוכה.
ההמלצה פורסמה על-ידי רשות המסים במסגרת נייר עמדה בנושא מיסוי טיסות יוצאות מישראל, בו צוין גם כי המס יביא לתוספת עלות של כ-12 שקל לנוסע בטיסה פנימית, כ-58 שקל לנוסע בטיסה למרחק בינוני (בעיקר לאירופה) וכ-274 שקל לנוסע בטיסה ארוכה (לארה"ב ולמזרח אסיה). מתוך ניתוח של מחירי הטיסות עולה כי בפועל המס המוצע יהיה כ-4%-5% ממחיר הטיסה לצרכן.
בתגובה לפרסום נייר העמדה פרסם לוינסון פוסט ברשת X, בו כתב: "הצעה לרשות המסים - במקום הצעות אוויליות למסות טיסות, תמסו ניירות עמדה מגוחכים. נראה אם הייתם מפרסמים את הזבל הזה אם היה עליו 100 אלף שקל מס".
בן טובים כאמור הגיבה כי "הגיוני" להטיל את המס על הטיסות, ובכך עוררה סערה בקרב הגולשים, שחלקם הגיבו בהסברים מדוע הם חולקים עליה, ואחרים הגיבו בציניות.
@chaimlevinson היי חיים אני נילי בן טובים (מנהלת אגף מחקר ומדיניות ברשות המסים). אז תודה שקראת את המסמך המלא. על טיסות יש מעט מסים- אין מע"מ ואין בלו על הדלק. אז הגיוני למסות אזור שכמעט אינו ממוסה.
- Neelie Ben-Tovim (@NeelieBT) November 10, 2026
"התגובה הכי מטורפת שקראתי"
אחד הגולשים כתב: "אני רואה שאת מקבלת פה הרבה תגובות. כרגע אין מיסוי על תגובות באינטרנט, ונראה לי שזה הגיוני למסות אזור שכמעט ואינו ממוסה". גולש אחר הוסיף על ההסבר שסיפקה בן נאים כי "זו התגובה הכי מטורפת שקראתי בטוויטר אי-פעם", ועוד גולש הוסיף בציניות: "הי נילי, חשבת אולי למסות את אור השמש? זה מלא אנרגיה שאנחנו מקבלים בחינם, וזה די ביזיון".
בין המגיבים לגופה של הטענה של בן טובים היה גם דן ארידור, שהעלה חשש מכך שעמדת הרשות תפגע בכלכלה. "הייתי היועץ הכלכלי של הוועדה לשמיים פתוחים שמינה שאול מופז. הסברתי והדגמתי בוועדה שיש חשיבות עצומה לשמור על מחיר נמוך לטיסות לישראל וממנה, בשל הבידוד היחסי של ישראל משווקי היעד המתוחכמים של תעשיית ההיטק ובכלל תעשיות יצוא", כתב והמשיך: "זה פוגע בעיקר במיזמים חדשים שעדיין נמצאים במצב לא חזק כלכלית. האינטרס של מדינת ישראל, להבנתי, הוא לאפשר תחבורה יעילה וזולה יחסית לאנשים בישראל ובעיקר לעודד תעשיות מקומיות מייצרות ומייצאות ביעילות ובמחיר תחרותי. אבל לכו על זה. מה כבר יכול להיות?".
גולש אחר תקף: "וזו התגובה של מנהלת האגף למחקר ברשות המסים. איפה ממסים? איפה שאין מספיק מיסוי! זה מה שהיא אומרת! באירופה ממסים טיסות כדי למשל להשאיר את הרכבות חזקות, אבל בישראל אין שום דרך אחרת להתנייד מחוץ למדינה". לדבריו, המס יפגע שוב במעמד הבינוני.
גולש נוסף התייחס בתגובה לעובדה שנטל המס לא מתחלק במדינה באופן שווה. "במסעדה אני משלם על מה שאני ומי שיושב איתי בשולחן אוכלים. במדינת ישראל אני משלם על סועדים שהחליטו לקום בלי לשלם, ואף אחד לא עושה שום דבר בנושא חוץ מלהעלות לי את המחיר. ברור שצריך לצמצם הוצאות. עוד יותר ברור שצריך לאכוף מסים שכבר קיימים לפני שממציאים מסים חדשים".
עוד גולשת תקפה וכתבה לבן טובים: "את אמיתית? ממתי מחקר לא לוקח בחשבון השלכות מאקרו על כלכלה ותיירות והגעת חברת זרות במצב העגום שרוב הלואו קוסט בכלל לא טס לפה גם כיום ? ועל כמות התיירים שיגיעו או לא והחברות שיכוסו או לא כשהמחירים יעלו. כל-כך שטחי לענות תשובה כזו".
טוב טוויטר. הייתם קצת מטורפים. אבל בעיקר למדתי שכנראה שלא מדברים מספיק עם אזרחי ישראל על מסים. אז הנני. הנה טבלה. היא מראה שהעשירון העשירי מרוויח 45% מכל ההכנסות בישראל. ומשלם 63% מהמסים. (הכנסות של אנשים ומסים שחלים על אנשים. בלי מע"מ, בלי חברות וכו'). מה דעתכם? https://t.co/REDw4DtPAF
- Neelie Ben-Tovim (@NeelieBT) November 11, 2026
"לא רעיון מופרך"
בן טובים לא נרתעה מהתגובות והמשיכה להסביר את עמדת רשות המסים בתגובה לחלק מהמבקרים. "העיקרון המוצע הוא למסות את ההשפעה שיש לטיסה על ההתחממות הגלובלית. אפשר להגיד שאזרחי ישראל לא צריכים לשלם על הזיהום שהם גורמים לו, אבל זה לא באמת רעיון מופרך. זיהום רעש הוא תוספתי ל-1.1 מיליארד שקל, הוא 100 מיליון בשנה (שהם 3.5 מיליארד על פניו 50 שנה מהוונים להיום)", הסבירה. ואולם הדברים לא שיככו את הסערה.
גם בנייר העמדה שפרסמה רשות המסים בנוגע למיסוי הטיסות הוסבר כי ההיגיון מאחורי הטלת המס הוא שטיסות תורמות תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית, תופעה אשר מדינת ישראל משקיעה משאבים במיתונה ובהתמודדות עם השפעותיה. בנוסף, זיהום האוויר המקומי שטיסות גורמות לו והרעש שמטוסים מייצרים בהמראה ובנחיתה, מחייבים השקעה נוספת במערכת הבריאות ובבנייה ממוגנת מפני רעשים.
מערכת המס הישראלית, נטען, אינה מגלמת כיום את העלויות הנוספות המושתות על המשק בשל טיסות באמצעות מיסוי, ולמעשה ענף זה כמעט ואינו ממוסה (למעט מסים ישירים). זאת, מאחר שמע"מ חל על צריכה בגבולות המדינה בלבד, ולכן שיעורו על טיסות בינלאומיות הוא אפס, והדלק למטוסים פטור ממס הבלו על דלקים.
80% מהמס משולם על-ידי שני עשירונים
בן טובים היא כלכלנית וחוקרת, המכהנת כיום כאמור ככלכלנית בכירה באגף מחקר ומדיניות בחטיבה הכלכלית של רשות המסים. במסגרת תפקידה היא עוסקת בניתוח נתוני מאקרו, מדיניות מיסוי, מאבק בהון השחור והנגשת נתונים כלכליים לציבור, והיא חתומה בין היתר על נייר העמדה בנושא מיסוי הטיסות לישראל ומחקרים נוספים.
אל רשות המסים הגיעה לפני כשנתיים, לאחר ששימשה כמנהלת תחום בכירה למחקר וכמנהלת צוות המחקר באגף אסטרטגיה במשרד העבודה, שם עסקה בניתוח שוק העבודה וההון האנושי בישראל. קודם לכן עבדה ככלכלנית במועצה הלאומית לכלכלה הפועלת תחת משרד ראש הממשלה.
נראה כי בן טובים לא חוששת להתייחס ברשת ליוזמות ומחקרים שנויים במחלוקת של רשות המסים, ואף רואה לנכון לתווך אותם לציבור. בהמשך לסערה על הפוסט שלה על הטיסות, בן טובים העלתה השבוע פוסט חדש המתייחס למחקר נוסף של רשות המסים, ממנו עלה כי כ-80% מנטל המס נופל על שני העשירונים העליונים במדינה.
וכך כתבה בן טובים: "טוב טוויטר. הייתם קצת מטורפים. אבל בעיקר למדתי שכנראה שלא מדברים מספיק עם אזרחי ישראל על מסים. אז הנה טבלה. היא מראה שהעשירון העשירי מרוויח 45% מכל ההכנסות בישראל. ומשלם 63% מהמסים (הכנסות של אנשים ומסים שחלים על אנשים. בלי מע"מ, בלי חברות וכו'). מה דעתכם?".
הפוסט זכה לחשיפה משמעותית, אלף לייקים, 150 תגובות ועוד 45 ציוצים מחדש. בין המגיבים היה העמוד הכלכלי הפופולרי של "הסולידית", שכתבה: "אם 10% מהלקוחות של חברה היו אחראים ל-63% מהכנסותיה, הדירקטוריון היה דורש לדעת מה עושים כדי לשמר אותם. מה ישראל עושה כדי שהאנשים שמייצרים את רוב גביית המסים האלה ימשיכו לשלם מסים דווקא כאן? והאם לצד ניתוח הפרוגרסיביות אתם בוחנים גם את הסיכון התקציבי שבריכוזיות הגבייה? למשל, עד כמה הכנסות המדינה רגישות להגירה של בעלי הכנסות גבוהות?".
בן טובים הגיבה ל"סולידית" וכתבה: "האמת שאנחנו בהחלט מוטרדים מההגירה, וגם הוצאנו מסמך בנושא. מ-2022 וביתר בשנים 2023 ו-2024 גברה ההגירה מישראל, ואנחנו רואים שהקבוצות העיקריות שהגבירו הגירה אלה העשירונים העליונים".
"הסולידית" אף פרסמה מחדש את הטבלה של הנתונים שפרסמה בן טובים, וכתבה על כך: "מנהלת אגף מחקר ומדיניות ברשות המסים פרסמה את הטבלה הדי מדהימה הזו: 80.3% מגביית המסים הישירים על יחידים מגיעה משני עשירוני ההכנסה העליונים. דירקטוריון של חברה ציבורית ש-20% מלקוחותיה אחראים ל-80% מהכנסותיה היה מציב את שימור הלקוחות האלה בראש סדר העדיפויות. אולי גם למדינה כדאי לדאוג שתהיה לאותם משלמי מסים סיבה טובה להמשיך לחיות כאן ולשלם".
הדיון בנושא נמשך על פני עשרות תגובות, ובן טובים ניהלה עם הגולשים דיון מקצועי וענייני - ובעיקר ישיר - על הנושא. חלק מהגולשים אף העריכו את הנגישות. ענבר וויס, אדריכלית העיר וסגנית מהנדס העיר ירושלים, הפעילה ברשת X, כתבה: "הי נילי ,אני לא מבינה הרבה במסים, רק רציתי להגיד שכיף שעוד עובדי מגזר ציבורי שיודעים את החומר עליו הם מדברים נכנסים לטוויטר עם סבלנות להאיר ולהסביר, ועכשיו לא רק אני אחטוף קללות על החלטות ממשלה, מדיניות דרג נבחר ובאופן כללי דברים שלא אני קבעתי, אבל את כל הזעם הישראלי על המגזר שלנו".
