התפטרותו של ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, היא בשורה רעה לעובדי החברה - שהכניסו מיליוני דולרים מהנסיקה במניותיה; היא רעה גם לממשל האמריקאי, שנתפס כקורבן למזימת ריגול סינית. אך האם בהכרח סין תרוויח ממנה?
לכאורה, פגיעה באנבידיה, תדמיתה ומניותיה היא בשורה טובה לממשל הסיני. החברה היא נכס לאומי גם של מערכת הביטחון והכלכלה האמריקאית, ככזו שעומדת בראש החץ של המרוץ לבינה מלאכותית, וכן בשל היותה מובילת שוק שמספקת שבבים ומערכות תוכנה למדינות בכל העולם - למעט מדינות כמו צפון קוריאה, רוסיה או איראן.
● רעידת אדמה באנבידיה: 33 שנה אחרי שהקים את החברה ג'נסן הואנג עוזב את תפקיד המנכ"ל
● עם מאה מיילים ביום ו-60 כפופים: זו הפכה לנקודת התורפה הגדולה ביותר של אנבידיה
אין ויכוח על כך שהרווח לסין מהרומן של הואנג עם אליס הואנג, שהממשל האמריקאי מייחס לה קשרים עם המודיעין הסיני, הוא בעל משמעות. לפי תחקירים בתקשורת האמריקאית, עולה כי אליס הואנג, ששמה האמיתי הוא הואנג לה, אחותה ובעלה, היו אחראים לרשת הברחות של מעבדי אנבידיה בשווי של עד 7 מיליארד דולר בשנים 2023־2025, דרך חברות קש בסינגפור ובמלזיה עבור ענקיות טכנולוגיה בסין, עליבאבא, טנסנט ועוד. בקיץ 2025, הואנג נעצרה בסינגפור והוצא נגדה צו איסור יציאה מהמדינה. הוא בוטל לבסוף והיא מצאה מפלט בסין.
עם חקירת הפרשה בממשל האמריקאי, חשיפת הקשר של ג'נסן הואנג עם הסוכנת הסינית אליס הואנג, והכוונה של דירקטוריון החברה להדיחו ולאחר מכן התפטרותו - מניית החברה ספגה ירידות וזאת, לאחר שכבר איבדה רבע משווייה במהלך החודש האחרון.
"טעות עצומה"
השאלה היא, כאמור, עד כמה סין, שנמצאת במירוץ חימוש עם ארה"ב בשוק השבבים, תיהנה מהחלשת אנבידיה, קטר הצמיחה של ענף ה־AI בארה"ב. שון מגווייר, שותף בקרן סקויה, שמקושר מאוד לאילון מאסק, למשפחת קושנר וגם להייטק הישראלי, סבור שהואנג "עשה משהו טיפשי להפליא שהיה רע לאמריקה - אבל הוא בלתי ניתן להחלפה בתפקידו הלא רשמי כמוביל ענף ה־AI בארה"ב". מאסק עצמו הודה ברשת X כי "ישמח להעסיק את הואנג", ככל הנראה בחברת SpaceX, שמעוניינת להפוך לענקית תשתיות AI.
סטייסי רסגון, אנליסטית שבבים בפירמת ברנשטיין, כתבה כי "הואנג הוא ארכיטקט ההתפתחות של ה־AI האמריקאי". לדבריה, ארה"ב מובילה את ההתפתחות של השוק בזכות מהפכת ה־AI, שהביאה איתה החברה, וכי לא נראה כאילו יימצא לו יורש ראוי - מה שיפגע בהובלה האמריקאית בתחום. במקביל, היא קיצצה מחיר היעד למניה מ־400 ל־200 דולר. "הנהנית העיקרית תהיה בבירור סין", כתבה רסגון.
"זו טעות עצומה", אמר ראש תחום המחקר הגלובלי בסירקולר טכנולוג'י, בראד גסוורת', לביזנס אינסיידר, "הדבר ייחשב לנסיגה של ארה"ב, במיוחד כשסין ממשיכה להשקיע אגרסיבית ביכולות AI".
בסין משגשגים ללא קשר
לא כולם מסכימים עם הגישה הזו. קאריס וויטי, מנכ"לית ויו"ר סיגמא גרופ, מעריכה בשיחה עם גלובס שהפרשה כבר מחוללת נזק תדמיתי לארה"ב, אך אינה באה בהכרח לטובת סין. "סין הרוויחה יותר כשאליס הואנג לחשה על אוזנו של מנכ"ל אנבידיה. אנחנו יודעים שהמנכ"ל ניסה לשכנע את הממשל להקל בייצוא שבבים לסין ועבד קשה כדי לקרב בין המדינות.
"לפיכך, הפרשה דווקא מקטינה את הסיכוי של סין לשים את ידה על השבבים של אנבידיה, ומייצרת כלפיה יותר זהירות ורגישות. זו אמנם פגיעה במוניטין של ארה"ב, אבל אנבידיה נותרת מעצמת AI בינלאומית, לכן אני לא רואה בפרשה איזו בשורה טובה עבור הסינים. עד כה השתדל טראמפ דווקא לייצב את היחסים בין שתי המדינות, אבל הקונגרס הדמוקרטי צפוי לנסות להחזיר את ההגבלות על גישה לשבבים מתקדמים. כך או כך, בצל המגבלות, הפכה סין למעצמת שבבים".
בינתיים, תעשיית השבבים הסינית משגשגת - ייתכן כי אף בזכות מגבלות הייצוא האמריקאיות. וואווי, המתחרה הגדולה של אנבידיה בסין, מדווחת שפעילות השבבים נחשבת לעסק הצומח ביותר שלה. ההערכות בתעשייה מדברות על גידול חד באספקת המעבדים הגרפיים מסוג "אסנד" מכ־200 אלף מעבדים ב־2025 לכ־600־700 אלף ב־2026. בנוסף, הגידול בצריכת מודלי השפה הפתוחים - רובם סיניים - בעידוד אנבידיה, מעלה את התלות של המערב במודלי שפה חינמיים ומוזלים, ומפחית את העלויות בשימוש ב־AI במערב.
