במשך 33 שנה היה ג'נסן הואנג האיש המזוהה ביותר עם אנבידיה. הוא הקים את החברה ב־1993, הוביל את ההחלטות הטכנולוגיות שהפכו אותה לאחת החברות בעלות השווי הגבוה בעולם והפך בעצמו לאחת הדמויות המשפיעות בתעשיית הטכנולוגיה. כעת, בעקבות חשיפת קשריו האישיים עם אישה החשודה בקשרים עם המודיעין הסיני ובמקביל, רומן נוסף שנחשף עם עובדת בכירה בחברה שהייתה כפופה לו ישירות, הוא התפטר מתפקידו. מי שתחליף אותו היא סמנכ"לית הכספים הוותיקה, קולט קרס, והיא מונתה למנכ"לית זמנית במקביל לתפקידה הנוכחי. הדירקטוריון פתח בהליך איתור למחליף קבוע ומינה לראשונה בתולדותיו יו"ר דירקטוריון.
● "מתחילה את היום עם ישראל": הכירו את מנכ"לית אנבידיה הזמנית
● עם מאה מיילים ביום ו-60 כפופים: זו הפכה לנקודת התורפה הגדולה ביותר של אנבידיה
עזיבת הואנג מעוררת שאלה רחבה יותר, שמלווה את עולם העסקים כבר עשרות שנים: מה קורה כאשר מנכ"ל, שהפך כמעט לשם נרדף לחברה שייסד, נאלץ לפנות את מקומו? האם החברה מסוגלת להמשיך לצמוח בלעדיו או שהאיש שהביא אותה להצלחה הוא גם היחיד שמסוגל להבטיח את עתידה?
ההיסטוריה מספקת תשובות שונות: יש חברות שהצליחו להגיע לשיאים חדשים לאחר עזיבת המייסד, אחרות נקלעו למשברים ממושכים ובמקרים מסוימים, ניסיון להדיח מנהיג דומיננטי הסתיים דווקא בחזרתו לתפקיד.
אפל הוכיחה שזה אפשרי
אולי הדוגמה המפורסמת ביותר היא אפל וסטיב ג'ובס. ב־1985, בעקבות מאבקי כוח עם המנכ"ל ג'ון סקאלי ובצל קשיים עסקיים, איבד ג'ובס את סמכויותיו הניהוליות ובהמשך עזב את החברה שהקים. אפל המשיכה לפעול בלעדיו, אך בשנות ה־90 נקלעה למשבר עמוק. ג'ובס חזר ב־1997 והוביל את המהפך שהוליד בהמשך את האייפוד, האייפון והאייפד.
אלא שהעזיבה השנייה שלו סיפקה תוצאה שונה לחלוטין. באוגוסט 2011, כשמצבו הבריאותי התדרדר, העביר ג'ובס את תפקיד המנכ"ל לטים קוק, שהיה אחראי על פעילותה התפעולית של החברה. הפעם היה לאפל יורש מוכר ומנוסה, שהכיר היטב את הארגון. קוק לא ניסה להפוך לג'ובס הבא, אלא התבסס על יתרונותיו בניהול שרשרת האספקה ובהרחבת הפעילות העסקית.
התוצאות היו מרשימות. בתקופת כהונתו של קוק, שהסתיימה בספטמבר 2026, זינק שווי השוק של אפל מכ־350 מיליארד דולר ליותר מ־4 טריליון דולר והכנסותיה השנתיות גדלו מכ־108 מיליארד דולר ליותר מ־400 מיליארד דולר. בעצם, סיפורה של אפל מלמד שאפשר להחליף מייסד אגדי, גם אם המחליף מביא עמו יכולות שונות לחלוטין.
מקרה אחר הוא זה של אובר. טראוויס קלאניק, ממייסדי החברה, היה מזוהה עם התרבות הארגונית האגרסיבית שאפשרה לה לצמוח במהירות ולשנות את שוק התחבורה העולמי. אלא שב־2017, בעקבות שורת שערוריות שכללו טענות להטרדות מיניות, סביבת עבודה רעילה ועימותים עם רגולטורים, נאלץ קלאניק להתפטר בלחץ של משקיעים. במקומו מונה דארה חוסרואשאהי, שהגיע מחברת אקספדיה. בניגוד לקלאניק, הוא התמקד בשיקום התרבות הארגונית, בשיפור היחסים עם הרשויות ובהפיכת החברה לעסק יציב ורווחי יותר. אובר הונפקה ב־2019 ובהמשך הצליחה להגיע לרווחיות שנתית. אז גם במקרה שלה, עזיבת המייסד לא הייתה סוף הסיפור, אלא תחילתו של שלב חדש
העובדים מנעו הדחה
אלא שלא תמיד הדחת מנכ"ל דומיננטי מסתיימת בהעברת סמכויות מסודרת. בנובמבר 2023 הודיע דירקטוריון OpenAI במפתיע על הדחת סם אלטמן בטענה שלא היה גלוי באופן עקבי בתקשורת עמו. ההחלטה חוללה משבר מיידי בחברה שפיתחה את ChatGPT והפכה לאחד השמות המזוהים ביותר עם מהפכת הבינה המלאכותית.
יותר מ־700 עובדים איימו להתפטר, מיקרוסופט הציעה לקלוט את אלטמן ואת אנשיו, ובתוך חמישה ימים בלבד הוחזר אלטמן לתפקידו. המקרה המחיש עד כמה כוחו של מנכ"ל עשוי לנבוע לא רק מסמכויותיו הרשמיות, אלא גם מנאמנות העובדים ומהאמון שנותנים בו השותפים העסקיים. במקרה הזה, הדירקטוריון הצליח להדיח את המנכ"ל, אך לא הצליח להבטיח שהחברה תמשיך לתפקד בלעדיו.
גם WeWork מספקת דוגמה, אם כי בכיוון ההפוך. אדם נוימן, ממייסדי החברה, הפך את רשת חללי העבודה לסיפור הצלחה, שמשך השקעות לפי שווי של עשרות מיליארדי דולרים. ב־2019, בעקבות כישלון ניסיון ההנפקה וחשיפת בעיות בהתנהלות החברה, הוא נאלץ לעזוב את תפקיד המנכ"ל. אלא שהחלפתו לא פתרה את הבעיות במודל העסקי. ב־2023 הגישה WeWork בקשה להגנה מפני נושים במסגרת הליך פשיטת רגל בארה"ב.
גם מחוץ לעולם הטכנולוגיה התמודדו חברות ענק עם עזיבת מנהיגים שהיו מזוהים לחלוטין עם העסק. כאשר וולט דיסני מת ב־1966, עלתה השאלה אם אימפריית הבידור שהקים תוכל להמשיך להתפתח בלעדיו. אחיו ושותפו, רוי דיסני, הוביל את מימוש תוכניותיו וב־1971 נפתח בפלורידה פארק וולט דיסני וורלד. החברה המשיכה לצמוח והפכה בהמשך לאחת מקבוצות הבידור הגדולות בעולם.
מנגד, סיפורה של רשת סטארבקס ממחיש עד כמה קשה לעיתים להיפרד ממנהיג דומיננטי. הווארד שולץ, שלא נמנה עם מייסדיה המקוריים אך הפך אותה לרשת בינלאומית, פרש מתפקיד המנכ"ל בשנת 2000, חזר ב־2008 כדי להתמודד עם משבר עסקי ושב פעם נוספת ב־2022, הפעם כמנכ"ל זמני. החזרות שלו המחישו את הקושי של חברה לבסס הנהגה חדשה לאחר שנים שבהן אדם אחד עיצב את זהותה.
למה אנבידיה שונה?
שאלת הירושה באנבידיה מורכבת במיוחד. הואנג אינו רק המייסד והמנכ"ל, אלא גם מי שהוביל את ההחלטות הטכנולוגיות והאסטרטגיות המרכזיות שלה. לפי דיווחים, יותר מ־60 מנהלים דיווחו אליו ישירות, מבנה ניהולי חריג בחברה שמעסיקה עשרות אלפי עובדים.
בין השמות שהוזכרו כמחליפים קבועים אפשריים נמצאים קרס, שכאמור מונתה למנכ"לית זמנית, ואיאן באק, מבכירי החברה וממובילי פיתוח טכנולוגיית CUDA. אלא שהאתגר אינו מסתכם בניהול השוטף. הואנג בנה רשת קשרים עם ענקיות הטכנולוגיה, ממשלות ולקוחות, ומילא תפקיד מרכזי בעיצוב מעמדה של אנבידיה בתעשיית הבינה המלאכותית.
גם בקרב האנליסטים אין תמימות דעים. גיל לוריא מ־D.A. Davidson הזהיר כי הדחה מיידית של הואנג עלולה להיות מאתגרת במיוחד בהיעדר תוכנית ירושה ברורה. מנגד, שי בולור מ־Futurum Equities העריך כי הביקוש למעבדי החברה ומפת הדרכים הטכנולוגית שלה עשויים לאפשר לה להמשיך לצמוח בטווח הקצר. החשש הגדול יותר נוגע לטווח הארוך, משום שהואנג היה האיש שזיהה שוב ושוב לאן מתקדם עולם המחשוב.
ההיסטוריה מלמדת שאין תשובה אחת לשאלה מה קורה כשמנכ"ל דומיננטי עוזב. אפל הצליחה לשגשג בזכות יורש שהוכן לתפקיד, אובר עברה שינוי ניהולי משמעותי, וב־OpenAI העובדים הצליחו להפוך את החלטת הדירקטוריון. בסופו של דבר, המבחן של אנבידיה לא יהיה רק ביכולת למצוא מנכ"ל מוכשר, אלא בשאלה האם חברה שנבנתה כולה בצלמו של אדם אחד מסוגלת לפתח דופק משל עצמה.
