שבועות ספורים לאחר שענקית השבבים אנבידיה נקלעה לפרשה שהסעירה את תעשיית הטכנולוגיה והובילה בין היתר גם להתפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, גם המתחרה הגדולה שלה AMD , אותה מובילה בת דודתו ליסה סו, מוצאת את עצמה תחת אש. תחקיר שפורסם בשבוע החולף העלה חשד כי טכנולוגיה של AMD הגיעה לחברה סינית שעליה הטילה ארה"ב מגבלות מסחר. אף שלא הוכח כי AMD עברה על החוק, המשקיעים הגיבו בחריפות ומנייתה התרסקה בכ־20% בתוך שני ימי מסחר. כעת, גובר החשש שהבעיה אינה מוגבלת לחברה אחת, אלא נוגעת לדרך שבה פועלת תעשיית השבבים כולה.
● מדד הפאניקה מטפס. גולדמן זאקס: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו
● "עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה
החשדות נגד AMD נחשפו בתחקיר של Hunterbrook Media, גוף תקשורת אמריקאי המתמחה בתחקירים כלכליים ומשתמש בין היתר בניתוח נתונים ובמחקר פיננסי. לפי התחקיר, תוכנה של AMD נמצאה בשרתים של חברת IEIT Systems הסינית, שנמצאת מאז מרץ 2025 ברשימת החברות שעליהן הטיל משרד המסחר האמריקאי מגבלות. המשמעות היא שחברות אמריקאיות נדרשות לקבל אישורים מיוחדים כדי לספק לה מוצרים וטכנולוגיות מסוימים.
לפי הממצאים, חלק מעדכוני הקושחה של AMD הופיעו בשרתי החברה הסינית לאחר שנכנסה לרשימת ההגבלות. עם זאת, התחקיר לא הצליח לקבוע כיצד הגיעה התוכנה לשרתים, ולא הוכיח ש־AMD מכרה לה אותה ישירות או הפרה את החוק. במקביל, AMD דחתה את הטענות והבהירה שהיא פועלת בהתאם לתקנות הייצוא האמריקאיות.
לפרסום יש גם היבט שחשוב להביא בחשבון: Hunterbrook Media קשור לקרן ההשקעות Hunterbrook Capital, שהחזיקה בעת פרסום התחקיר בפוזיציית שורט על מניית AMD. כלומר, הקרן הייתה עשויה להרוויח מירידה במחיר המניה.
הפרשה באנבידיה מקבלת משמעות חדשה
החשדות נגד AMD מגיעים בזמן שאנבידיה כאמור עדיין מתמודדת עם פרשה מורכבת משלה. במרכזה עומדת חברת Megaspeed מסינגפור, שהוקמה בידי אשת העסקים אליס הואנג - שניהלה קשה רומנטי עם מייסד ומנכ"ל אנבידיה ובמקביל נחשדת על ידי ארה"ב בקשרים עם המודיעין הסיני. החברה שהקימה רכשה ציוד של אנבידיה בהיקפים של מיליארדי דולרים, וכעת הרשויות האמריקאיות חוקרות אם טכנולוגיה מתקדמת שנרכשה באמצעותה הגיעה לגורמים בסין, זאת כאמור בניגוד למגבלות היצוא.
כעת, שתי הענקיות מפנות את תשומת הלב לאותה נקודת תורפה אפשרית: הקושי לעקוב אחר שבבים ותוכנות לאחר שהם נמכרים ועוברים בין חברות שונות.
כדי להבין את הבעיה, צריך להכיר את הדרך שבה פועלת התעשייה. אנבידיה ו־AMD אינן מוכרות את כל השבבים שלהן ישירות לחברות שמשתמשות בהם. חלקם נמכרים ליצרניות שרתים, שמשלבות אותם במחשבים גדולים המשמשים חוות שרתים. משם, הציוד עשוי לעבור לחברות נוספות, ולעיתים להגיע ללקוחות במדינות אחרות.
בתחום ה־AI המצב מורכב עוד יותר. חברה סינית לא חייבת לרכוש שבבים כדי ליהנות מכוח המחשוב שלהם. היא יכולה לשכור שירותי מחשוב מחברה שמפעילה חוות שרתים במדינה אחרת, ולהשתמש בהם מרחוק כדי לאמן מודלים של AI. כך, גם כאשר השבבים עצמם נמכרו באופן חוקי, עשויה להתעורר שאלה לגבי זהות המשתמש הסופי.
במקרה של AMD, החשד נוגע לתוכנה ולא למכירה של שבבים פיזיים. גם כאן עולה קושי דומה: תוכנה יכולה לעבור בין חברות ומערכות מחשוב, ולא תמיד ברור כיצד הגיעה למקום שבו נמצאה.

ארה"ב מנסה למכור לסין ולבלום אותה במקביל
שתי הפרשות מתרחשות בתקופה שבה הממשל האמריקאי מנסה לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים לכאורה. מצד אחד, ארה"ב רוצה שחברות השבבים שלה ימשיכו למכור מוצרים בשוק הסיני, שנחשב לאחד השווקים החשובים בעולם. מצד שני, היא מבקשת למנוע מסין גישה לטכנולוגיות מתקדמות שעשויות לסייע לה בפיתוח יכולות צבאיות ו־AI.
בדצמבר 2025 החליט הנשיא דונלד טראמפ לאפשר מכירה מבוקרת של דגמים מסוימים של שבבי AI מתקדמים לסין. בינואר שינה משרד המסחר האמריקאי את מדיניות הרישוי בהתאם, ואפשר לחברות להגיש בקשות לאישור עסקאות עם לקוחות סיניים.
בשבוע שעבר התברר עד כמה רחבה הייתה מדיניות האישורים. לפי מסמכים שפרסמה ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, משרד המסחר אישר עד מאי 2026 בקשות ליצוא של כמעט 880 אלף שבבים מתקדמים של אנבידיה ו-AMD לחברות בעלות קשרים לסין. בין החברות שהופיעו במסמכים היו ענקיות הטכנולוגיה עליבאבא, טנסנט ובאידו, שהפנטגון זיהה כבעלות קשרים לצבא הסיני. עם זאת, חשוב להבחין בין מתן אישור ליצוא לבין משלוח בפועל: המסמכים לא מוכיחים שכל השבבים שאושרו אכן הגיעו לסין.
אלא שבמקביל למתן האישורים, וושינגטון החלה להחמיר את הפיקוח. ב־19 בנובמבר נכנסו לתוקף תקנות חדשות שנועדו להקשות על העברת שבבים מתקדמים לסין דרך מדינות אחרות, ובהן סינגפור, מלזיה, אינדונזיה, תאילנד וברזיל.
כך, הממשל לא אוסר באופן גורף על כל מכירת שבבים למדינות הללו. הוא מבקש לוודא שהציוד מגיע ללקוחות מורשים ושאינו מועבר בהמשך לגורמים שעליהם חלות הגבלות. אלא שהמשימה הזאת נעשית קשה יותר ככל שמספר החברות המעורבות במכירה ובשימוש בציוד גדל.
החשבון עלול להגיע לכל התעשייה
מבחינת יצרניות השבבים, ההשלכות עשויות להיות רחבות יותר מהחקירות עצמן. אם וושינגטון תמשיך להחמיר את דרישות הפיקוח, החברות יידרשו להשקיע יותר בבדיקת לקוחות, מפיצים ויצרניות שרתים. בדיקות כאלה עשויות לייקר את פעילותן, להאריך את הזמן הדרוש לאישור עסקאות ואף לעכב משלוחים.
אנבידיה כבר הודיעה על הקמת ועדה מיוחדת בדירקטוריון, שתפקח על עמידת החברה בדרישות הביטחון הלאומי ובתקנות הייצוא ותיעזר במומחים חיצוניים. מדובר בצעד שנועד לחזק את הפיקוח, אך הוא גם ממחיש כיצד החשדות עלולים לחייב את החברה להקדיש משאבים נוספים לתחום שבעבר לא עמד במרכז תשומת הלב של המשקיעים.
הסיכון המשמעותי יותר נוגע להכנסות. סין היא שוק חשוב עבור יצרניות השבבים האמריקאיות, והחמרה נוספת בהגבלות עלולה לצמצם את האפשרות למכור בו מוצרים מסוימים. במקרה של AMD, כ־22.4% מהכנסות החברה בשנת 2025 הגיעו מלקוחות שכתובות החיוב שלהם בסין ובהונג קונג. הנתון אינו מלמד שכל המוצרים הללו שימשו בסין, אך הוא ממחיש את החשיפה העסקית של החברה לאזור.
מצד שני, הביקוש העולמי לשבבי AI עדיין גבוה מאוד. לכן, גם אם חברות אמריקאיות יתקשו למכור חלק ממוצריהן בסין, ייתכן שיוכלו להפנות אותם ללקוחות במדינות אחרות. השאלה היא אם הגבלות נוספות יפגעו בהיקף המכירות הכולל, או בעיקר ישנו את זהות הלקוחות. הירידה החדה במניית AMD ממחישה עד כמה המשקיעים חוששים מהסיכון הזה.
לבינתיים, פרשת AMD לא בהכרח מוכיחה שקיים כשל משותף לכל תעשיית השבבים האמריקאית. עם זאת, היא מקשה לראות בפרשת אנבידיה אירוע מבודד לחלוטין. אם גם חברות נוספות יידרשו להסביר כיצד הגיעה הטכנולוגיה שלהן לגורמים מוגבלים בסין, השאלה כבר לא תהיה רק מה השתבש בחברה מסוימת, אלא האם שיטת המכירה וההפצה שעליה נשען הענף מתאימה למציאות שבה שבבים הפכו לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ארה"ב.




















