גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלון נגד ברק: הוויכוח האמיתי

בכנס השנתי הראשון של לשכת עורכי הדין, יתעמתו מחר היריבים הותיקים: נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק, והמשנה לנשיא בדימוס, מנחם אלון. לצידן של המחלוקות המשפטיות הקלאסיות, פעורה בין השניים תהום שנוגעת בשמיים

הכנס השנתי הראשון של לשכת עורכי הדין שייפתח הערב, יפגיש מחר שני יריבים ותיקים: נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק והמשנה לנשיא בדימוס מנחם אלון.

היריבות האינטלקטואלית והמקצועית הזו עוברת במספר תחנות שכדאי להיזכר בהן בהזדמנות זו. שלוש מהן מפורסמות, אך הרביעית היא האמיתית והמעניינת מכולן. שלוש מהן צמודות לעימותים משפטיים קונקרטיים, אך הרביעית משקפת את התהום האמיתית.

ויכוח 1: מתי פונים ל"למורשת ישראל"?

ב-1980 התקבל חוק יסודות המשפט שניתק את המשפט הישראלי מכור מחצבתו האנגלי והטיל על השופט לפנות ל"מורשת ישראל" בכל פעם שהוא נדרש למלא לקונה (חסר) שאינה מתמלאת ע"י אחד המקורות: החוק, התקדים וההיקש.

הפתרון הזה פתר בעיה, אבל יצר שתיים חדשות: מתי נוצר אותו חסר שמחייב פניה ל"מורשת ישראל" ומהי אותה "מורשת"? ההלכה, המשפט העברי למשל?

ברק שלל אפשרות זו: "נאמר בכוונה 'מורשת ישראל' כיוון שלא היה רוב פוליטי ל'משפט העברי'. וגם הפניה ל'מורשת ישראל' היא רק לאחר שפונים להיקש. כשהכנסתי, כיועץ משפטי, את ההיקש לחוק, ידעתי מה אני עושה. כך זה בכל העולם ויש בזה הגיון: קוהרנטיות, שוויון. למקרים דומים יש פתרון דומה".

אלון, לעומתו, רואה במלים "מורשת ישראל" לא רק סעיף משני, זוטר ואחרון ברשימת המקורות למילוי לקונות. לדבריו "מטרתו של חוק יסודות המשפט היא תרבותית-לאומית, של קשירת קשר בין משפטה של המדינה היהודית עם המורשת המשפטית של העם היהודי, לדורותיו ולתפוצותיו". ברק, לטענת אלון, רואה ב"מורשת ישראל" מערכת חיצונית העלולה לסכן את ההרמוניה של שיטת משפט מודרנית, ולכן פיתח טכניקות משפטיות כדי להימנע מ"מורשת ישראל": "ברק הביא לעולם את תורת 'פיתוח המשפט' על-פי 'עקרונות היסוד של השיטה', ששוללת כל אפשרות של קיום לקונה והיזקקות לעקרונות מורשת ישראל".

ברק חושש מ"מורשת ישראל" כצינור להזרקת המשפט העברי, לגביו דעתו נחרצת: "אין כל מקום לתחולה של המשפט העברי במשפט המדינה. אין מקום למשפט העברי, שכן אין בו פתרונות לבעיות שהחיים המודרניים יצרו. המשפט העברי זר להם".

ויכוח 2: "יהודית-דמוקרטית" - הסינתזה והסתירה 12 שנה לאחר חוק יסודות המשפט קיבלה הכנסת את חוקי היסוד: 'כבוד האדם וחירותו' ו'חופש העיסוק', בהם נקבע שיש להגן על זכויות האדם ברוח "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ברק ואלון קיבלו בהתרגשות את שני החוקים. ברק הכתירם כ"מהפכה חוקתית" ואלון כינה אותם כ"מהפכה תרבותית".

השניים הקדישו מחשבה ודיון ארוכים לטיב ואופי הסינתזה בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית". האם היא בכלל אפשרית וכיצד יימצא פתרון במקרה של סתירה והתנגשות. אלון לוקח מתוך היהדות את בית הלל, הוא בעד התאמת פתרונות הלכתיים לתקופתנו, בעד העיקרון הדמוקרטי של "אחרי רבים להטות" ובעד הבלטת זכויות האדם.

ברק מגיע לפשרה בדרכו: "יש לבחור מתוך העושר הערכי את המשותף והמאחד. לשם כך יהיה צורך, במקרים רבים, לבחור ברמת הפשטה גבוהה יותר של ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ככל שההפשטה תהיה גבוהה יותר ואוניברסלית יותר, כן ייקל למצוא את המשותף והמאחד".

"המשמעות", הסביר ברק בוועדת החוקה של הכנסת באוקטובר 96, "היא שמתוך ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית צריך להוציא אותם ערכים שיתאימו להיותה יהודית. הוא הדין בדבר ההפוך. העמדה שלי לגבי שני המרכיבים היא עמדת ראי, הכל נעשה באותה רמת הפשטה וניתוח".

חולשת עמדת ברק היא בפרקטיקה. חוסר בקיאותו במשפט העברי מנתב אותו למקורות זרים. אלון נעלב מכך שברק גוזר מהם את זכויות האדם: "על טיבם של מושגים אלה - אהבת האדם, קדושת החיים וכו' - שהיהדות הנחילה לעולם כולו, עלינו ללמוד מתוך מה שהעולם כולו קיבל 'ברמת ההפשטה האוניברסלית', ולא מתוך המקור שהימנו נוצרו ובאו, היינו, מתוך מקורות היהדות ומורשת ישראל!". רוצה לומר: היהדות היא זו שהנחילה לעולם את ערכי היסוד ההומניסטיים לכן אין סיבה ללכת אל העולם על מנת לשאוב אותם חזרה.

אלא שמחלוקת זו היא שולית. השניים מסכימים גם על הסינתזה כפתרון וגם על מהות הדמוקרטיה. השניים מסכימים פחות על דמות ה"יהודית" במשוואה, ועוד פחות על הפתרון במקרה של סתירה והתנגשות.

"יהודית", לפי אלון הם: גם ערכי היהדות בהגות ובהלכה לדורותיה ולתפוצותיה, וגם ערכי התרבות הלאומית-ציונית שהקימה את מדינת ישראל. ה"היהודית" של ברק מתרכזת אך ורק בסעיף השני, התרבותי-ציוני. את הראשון דוחה ברק.

במקרה של סתירה והתנגשות חלוקים השניים לגבי הפתרון. אלון קובע עדיפות ליהדות על-פני הדמוקרטיה: "במקרים מיוחדים ונדירים - ואין כל אפשרות למציאת סינתזה, שאזי מקום יש להעדיף את הערכים - היהודיים - שנזכרו ראשונה - על פני הערכים הדמוקרטיים".

ברק מתנגד: "כאשר הניסיון נכשל, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם ניתנים ליישוב עם ערכיה כמדינה דמוקרטית, אין מנוס מהכרעה. הכרעה זו צריכה להיעשות, לדעתי, על פי תפיסותיו של הציבור הנאור בישראל. זהו מבחן אובייקטיבי, המפנה את השופט אל מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני".

על השימוש במבחן "הציבור הנאור" ספג ברק ביקורת קשה. גם מאלון: "מה זה "נאור?" מי מודד את מידת האור הדרושה כדי להיחשב לאדם "נאור"? מאוחר יותר הסכים ברק להמיר את ה"נאור" ב"אדם הסביר", אבל הוא נותר נאמן לפתרון הדמוקרטי: "ככל שהמדינה היא חילונית יותר וערכיה הם חילונים יותר, יש סיכוי גדול יותר שהפתרון שלי יטה לטובת הפירוש הדמוקרטי ולא של המשפט העברי". ובאשר לפנייה למשפט העברי: "הפנייה היא אך לאותם ערכי יסוד של המשפט העברי המהווים חלק מערכי היסוד של משפטנו ושיטתנו. הננו מדינה דמוקרטית, ובה מיעוטים שאינם יהודים. רק אותם ערכי יסוד של המשפט העברי התואמים אופי זה מהווים חלק משיטתנו, ורק הם עשויים להילקח בחשבון".

ויכוח 3: האם הכל שפיט ?(פ"ד ז'רז'בסקי) פס"ד 'ז'רז'בסקי' עסק בשפיטותם של הסכמים פוליטיים. העותר, חבר הליכוד, טען שההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לבין הסיעה לקידום הרעיון הציוני בישראל הוא פסול, בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור. הפגם המרכזי עליו הצביע היה מתן טובות הנאה כספיות תמורת תמיכה פוליטית בימי "התרגיל המסריח" כשח"כים הציגו עצמם על המדף הפוליטי לכל המרבה במחיר.

שופטי בג"ץ אלון, ברק וגולדברג היו שותפים לדעה שניתן לפסול הסכם פוליטי המכיל תנאים שקיומם בלתי חוקי, אבל הציפורניים נשלפו בדיון העקרוני: האם הסכם פוליטי הוא שפיט. אלון תמה: "לפי איזה קנה מידה משפטי יקבע בית המשפט כי תנייה פוליטית אינה עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור במידה כזו שמן הראוי להצהיר על בטלותה? דיון כזה, יהא בו משום חקיקה שיפוטית בחסות העיקרון של תקנת הציבור". והוא מזהיר מפני התוצאות: "להסדרן של שאלות אלה בדרך החקיקה השיפוטית, בחסות העיקרון של תקנת הציבור, אורבת סכנה חמורה מאוד של פוליטיזציה של השפיטה ונמצא בית המשפט מאבד את אמונו של הציבור באובייקטיביות השיפוט של שופטיו". ברק מבטל סכנה זו: "איני רואה כל מקום לחשש מפני פוליטיזציה של השפיטה. מדרכה של שפיטה שהיא עוסקת בבעיות החיים, ואלה טעונות לעתים קרובות מטען פוליטי. 'מיהו יהודי', גיוס בחורי ישיבה, 'התנחלויות' באזורי יהודה שומרון ועזה, הפגנות בעד ונגד מהלכים מדיניים - אלה ורבים אחרים הם עניינים הנדונים כעניין שבשיגרה לפני בית המשפט, חרף המטען הפוליטי שלהם. כוחו של בית המשפט לנתק עצמו מהפוליטיקה אינו בדחייתה על הסף של עתירה שיש לה היבט פוליטי. ניתוקו של בית המשפט מהפוליטיקה מתבצע על-ידי כך שאמות המידה אשר בית המשפט מפעילן אמות מידה משפטיות ולא פוליטיות".

אלא שבהמשך ניכר כעסו של ברק על אלון: "מאכזבת מכל היא עמדת חברי, המשנה לנשיא, לעניין תחולת העיקרון של תקנת הציבור על ההסכם הפוליטי". ברק מאוכזב מסירובו של אלון להכיר ב"תקנת הציבור" כטעם לגיטימי לפסילת הסכם פוליטי ו"הסתפקותו" בטעם של חוסר חוקיות בלבד. "תקנת הציבור" הוא ממונחי השסתום הקלאסיים באמצעותם מזריק השופט תכנים וערכים למשפט. ברק מאוכזב מחוסר נכונותו של אלון לעשות שימוש בנשק יום הדין הפרשני הזה. הוא מזכיר לאלון את העובדה שהיה פוסל הסכם פוליטי הנגוע בגזענות: "מה הדין אם גזענות אינה מהווה עבירה פלילית - האם חברי סבור כי במקרה כזה אין לפסול אותו הסכם פוליטי?"

אלון וברק מקוטבים בנכונותם ליטול את מונחי השסתום ולעצב באמצעותם את הסדר החברתי. נכונות זו נגזרת מגישתם לשאלת השפיטות. אלון הוא המצמצם ולפיכך ינקוט זהירות וריסון בהחלת מבחני ההתערבות (סבירות, מידתיות) ועילות "השסתום" (תום לב, תקנת הציבור). אצל ברק, פרושה יריעת השפיטות על כל התנהגות אנושית. לפיכך הרחיב את השימוש במבחנים ובעילות על מגוון רחב ביותר של פעילויות כלכליות, חברתיות ושלטוניות. הוויכוח האמיתי: שלום מול שלמות אלון רואה את תרומתו של ברק לפוליטיזציה של המשפט ומזהיר מפניה. אבל ביקורתו האמיתית מתמקדת ביומרה חובקת-כל של ברק להשליט את המשפט על הכל. את ביקורתו הוא תולה על דברי ברק: "בעיני, מלוא כל הארץ משפט. כל התנהגות אנושית היא נשוא לנורמה משפטית".

אלון: "ביטוי זה - מלוא כל הארץ משפט - הינו מושג תיאולוגי מובהק. כידוע בעולמה של ההגות היהודית ואמונתה, אומרים אנו בתפילותינו כי 'מלוא כל הארץ כבודו', היינו כבודו של בורא עולם. עם כל הכבוד, מושג תיאולוגי מובהק זה, אין המערכת המשפטית ראויה, פשוט אינה ראויה, שתיאמר ותשמש בעניינה. אל לנו להלביש למערכת המשפטית מחלצות תיאולוגיות".

אלון תוקף מונח נוסף שחביב על ברק "היקום המשפטי שבו אנו חיים". אלון: "אכן שימוש לשוני מרחיק לכת ומופלג ביותר לתיאור מקום כבודה של המערכת המשפטית - יקום משפטי. ואנוכי לתומי חשבתי כי המושג 'יקום' בא לתאר את האוניברסום, את הקוסמוס, עולם מלואו, את התבל על כל ברואיה ויצוריה, ולא מערכת משפטית, גם אם היא חוקתית, שככל שהיא חשובה, הרי אינה אלא פסיק קטן ביקום העולמי. הדבר האחרון שמוכן אני להעלות על דעתי שעולם המשפט בימינו, שיסודו ומקורו באדם, יאמץ לעצמו מושגים תאולוגיים וקוסמיים. מה טיבו ומה מטרתו של מתן כבוד והדר מיתולוגי זה למערכת המשפטית של מדינת ישראל? אתמהה!"

המסר של אלון ברור: האדרת המשפט נועדה להאדיר את השופט. אם כל התנהגות אנושית מפוקחת על-ידי ביקורת שיפוטית, אם המשפט הוא משנה סדורה ומושלמת, הרי שהשופט הוא מבשרה ומגשימה של שלמות זו עלי אדמות.

אלון מסתייג ממכתם נוסף שטבע ברק בפרשת 'בבלי' לפיו "משפטה של מדינה שואף לשלמות". שוב נחרד אלון מהיומרה: "מעדיף אני לומר ולגרוס כי משפטה של מדינה שואף לשלום. השלמות אינה נחלתו של שופט בשר ודם, ובוודאי שאינה נחלתה של מערכת משפטו. מערכת משפטית מעשית צריך ותשאף לשלום, ולא לשלמות".

ועל כך נטושה המחלוקת האמיתית: השופט המאמין אלון מוכיח את השופט החילוני ברק על יומרתו לברוא יקום משפטי מושלם. על חוצפת הניסיון להמיר את ההלכה, הפרוגרמה האלוקית המסדירה כל, במשפט מעשי ידי אדם. ומעבר לדיון העקרוני, קיים הפרסונלי: ברק לא רק מעדיף את הפרוגרמה האנושית על זו האלוקית, הוא גם שם עצמו לאחד מיוצריה ופרשניה העיקריים. המשפט, לפי ביקורת דתית זו, הוא אלוקי החילוניים וברק הוא נביאם.

עוד כתבות

מבלים ומלכלכים / צילום: אלירן דהוד, יערן קק"ל - ארכיון הצילומים של קק"ל

מדריך משבר האקלים: 5 דברים שאתם יכולים לעשות, והפעם צמצום אשפה

97% מהמדענים העוסקים בנושא האקלים מסכימים כי המקור לשינויי האקלים הוא פעילות אנושית ● וכאן גם טמונה הבשורה האופטימית: את מה שהאנושות קלקלה, היא יכולה גם לתקן

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

הכנסות גולן טלקום ברבעון השלישי צמחו ב-5.6% ל-136 מיליון שקל

חברת הסלולר דיווחה על כ-923 אלפי מנויים פעילים ברבעון, גידול של כ-17,000 מנויים מהרבעון הקודם

שאול שני / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לאחר שנכשל בניסיון להנפיק בלונדון: שאול שני מוכר את ECI בשליש מהשווי שלפיו נרכשה ב-2007

הרוכשת האמריקאית ריבון תשלם 450 מיליון דולר עבור חברת ציוד התקשורת למודת המשברים ● משקיעי ריבון לא אהבו את העסקה, ומניית הרוכשת איבדה כשליש מערכה בתוך יומיים - גם על רקע עזיבת המנכ"ל וגיוס חוב מתוכנן של חצי מיליארד דולר למימון הרכישה ופרעון חובות ECI ● הערכות: לא צפויים פיטורים מאסיביים ב-ECI בעקבות הרכישה

קונים בדיזנגוף סנטר/ צילום: שלומי יוסף

נתוני צמיחה מפתיעים לטובה: התוצר של המשק הישראלי זינק ב-4.1% ברבעון השלישי

כך לפי האומדן הראשון של הלמ"ס ● נתון הצמיחה מקטין את ההסתברות להורדת ריבית בסוף החודש ● העלייה מיוחסת בעיקר לצריכה הפרטית

ריצ'י האנטר/ צילום: שוקה כהן

האצ'יסון הגישה למשרד התקשורת בקשה לבחינת מיזוג עם פרטנר

ריצ'י האנטר הוא אחד המועמדים לשמש יו"ר זמני בפרטנר ● עד להתבהרות סוגיית השליטה החליטו הדירקטורים מקרב הציבור למנות שני דירקטורים נוספים כדי לייצב את החברה בתקופת הביניים ● הדירקטורים של סבן הודיעו רשמית על התפטרותם

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יח"צ

אג"ח מטומי מזנקת: דיווחה על הסכם למכירת החברה הבת טים אינטרנט ב-46 מיליון אירו

אם המכירה תצא לפועל, תוכל החברה החבוטה לפרוע את מלוא החוב שלה למחזיקי האג"ח ● מטומי מחזיקה ב-90% ממניות טים אינטרנט, שהיא למעשה פעילותה היחידה ● כ-19.1 מיליון אירו מהסכום יועבר ל-Rainmaker, מייסדי טים אינטרנט שמכרו למטומי את ה-90%

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: שוקה כהן, יח"צ

הנשר נחת: איחוד תוצאות אמריקן איגל הקפיץ את רווחי פוקס ברבעון, למרות ירידה במכירות חנויות זהות

קבוצת האופנה סיימה את הרבעון השלישי ברווח של 116 מיליון שקל, עיקרו בגין מעבר להחזקת שליטה באמריקן איגל ● דיווחה על עלייה בפעילות במותגים החדשים ושיפור בפעילות אתר טרמינל איקס ומועדון כרטיס האשראי ● מניית פוקס קרובה לשיא ומשקפת לה שווי של כ-2 מיליארד שקל

מודיעין עילית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

ציפוף משפחות מתחת לרדאר: כך עלתה עיריית מודיעין עילית על השיטה לחלק דירה אחת לשתי משפחות

מצוקת הדיור בציבור החרדי הולידה המצאה נדל"נית חדשה: "הטאבו המשותף" - כמה משפחות שקונות יחד דירה ומחלקות אותה בקיר • "אשתי ואני עובדים במשרה מלאה ולא יכולים לקנות דירה. העדפתי לגור ב'טאבו משותף' מאשר במחסנים או בדירות מרתף"

מטריקס / צילום: איל יצהר

מכפילי הרווח של חברות ה-IT מעוררים מחשבה: האם זה הזמן לדלל החזקות?

מניותיהן של ארבע החברות הישראליות הגדולות בסקטור טכנולוגיות המידע - מלם-תים, חילן, וואן ומטריקס - נסקו במאות אחוזים בחמש השנים האחרונות ● האם יש הצדקה מלאה להתארכות מכפילי הרווח במגזר?

מפגין יורה בחץ וקשת במחאה בהונג קונג / צילום: Athit Perawongmetha, רויטרס

חץ וקשת ובקבוקי תבערה: המחאה נגד השלטון מתלהטת

האלימות במחאות נגד השלטון בהונג קונג, שמתקיימת ברציפות מיוני האחרון, מסלימה, וההתנגשויות בין האזרחים למשטרה הופכים לקשים יותר ויותר ● צפו בתמונות

ענת גואטה / צילום: איל יצהר

רשות החדשנות ורשות ני"ע ישקיעו 6 מיליון שקל בתוכנית פיילוטים בתחום הפינטק

במסגרת התוכנית שתושק בימים הקרובים, חברות וסטארט-אפים ישראליים יקבלו גישה למאגרי המידע של הרשות לניירות ערך ולנתוני המסחר של הבורסה ● המהלך אמור לעודד חברות לפתח פתרונות טכנולוגיים בתחומי הפינטק

בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת

נתניהו בשיחת ועידה בשבת עם בכירי הליכוד: מצב חירום

רה"מ התריע בפני חברי הכנסת ושרי הליכוד מפני התקדמותו של גנץ בהקמת הממשלה ● אמר לבכירי הליכוד כי בכחול לבן החליטו "להתקדם עם הקמת ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת. אנו יודעים בוודאות שהתקבלה שם החלטה כזאת"

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עד המדינה ניר חפץ דורש התנצלות מיעקב ברדוגו ומאיים לתבוע

חפץ, עד המדינה בתיק 4000, טוען כי שדרן גל"צ הפיץ בקבוצת וואטסאפ בשם "אחדות הליכוד" פרטים אסורים בפרסום ובכך הסב לו נזקים והפר את פרטיותו ● ברדוגו הכחיש את הטענות ● בנוסף טוען חפץ כי נתניהו פעל ב-2016 לשיבוצו של ברדוגו כשדרן

קמפיין ההשקה של SKYMAX, כרטיס האשראי הראשון בישראל שמאפשר לצבור נקודות ולטוס עם כל חברות התעופה / צילום: יח"צ

כרטיס אשראי חדש של מקס יאפשר מימוש נקודות להזמנת כרטיסי טיסה

מימוש הנקודות שנצברו בקניות בכרטיס החוץ-בנקאי "סקיי מקס" ייעשה בהזמנת כרטיסי טיסה ומוצרים משלימים דרך אתר ייעודי, כשהנקודות יהוו אמצעי תשלום ● באתר הייעודי אפשר להזמין כרטיסי טיסה של כל החברות, כולל חברות לואו קוסט

קורקינט ליאו / צילום: ליאו, יח"צ

אחרי אילת, ים המלח וירושלים: הקורקינטים השיתופיים מגיעים לחיפה

החל ממחר יוצבו 150 קורקינטים שיתופיים להשכרה של LEO ברחבי העיר ● מחיר ההשכרה בחיפה יהיה זהה לזה שמשלמים בכל חלקי הארץ

נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בקלפי / צילום: דוברות בית הנשיא

הנשיא ריבלין גוער בנתניהו וגנץ על שלא השכילו עדיין להקים ממשלת אחדות

בסיור בדרום לאחר ירי הרקטות בשבוע שעבר אמר ריבלין: "הרף לכם! אין צורך בבחירות נוספות, התכבדו ושובו. אני קורא גם לליכוד וגם לכחול לבן להתעשת ולהבין שהעם לא רוצה בחירות נוספות. די לו בבחירות האלו"

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער: בבלפור מפיצים עליי עלילות קונספירציה מופרכות והזויות

סער התייחס לחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו ובו ציוץ מחדש לתזה שהופצה הבוקר על ידי בעל הטור גדי טאוב, לפיה סער ימשוך שליש סיעת ליכוד איתו כדי לכונן ממשלה עם כחול לבן

אמזון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אמזון תעלה השבוע קמפיין השקה באמצעות מקאן ת"א

הקמפיין יתמקד בדיגיטל ויודיע על הגרסה העברית של האתר ועל מבצע השילוח חינם בקנייה מעל 49 דולר ● זו הפעם הראשונה שבה מעלה אמזון קמפיין מקומי בארץ

לורנס דאגלס פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק   / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חברות ניהול ההשקעות הגדולות בארה"ב: אנחנו לא פוגעות בתחרות

הפירמות בלאקרוק, ונגארד וסטייט סטריט מחזיקות בכחמישית ממדד 500 S&P באמצעות הקרנות שהן מנהלות עבור לקוחותיהן ● בימים אלה הן מנסות לשכך את החששות הגוברים בממשל ובאקדמיה, מכך שהחזקותיהן חונקות את התחרות במגזרים מסוימים

סייברארק / צילום: מתוך אתר החברה

גיוס מוצלח לסייברארק: הנפיקה אג"ח להמרה ב-500 מיליון דולר בריבית אפסית

ספקית פתרונות אבטחת הסייבר לארגונים הנפיקה למוסדיים אג"ח המיועדות לפירעון בנובמבר 2024 ● היקף הגיוס עשוי לגדול בעוד 75 מיליון דולר