מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון מפעלי ים המלח לשעבר, אורי בן-נון, הגיב היום (ה') לראשונה על השקעתה המתוכננת של החברה בסין - הקמת מפעל אשלג בו היא צפויה להשקיע 150 מיליון דולר, שליש מההשקעה מהון עצמי.
בן-נון, שעבודתו במפעלי ים המלח הופסקה בדצמבר 97', בעקבות חילוקי דעות בינו לבין בעלי השליטה בחברה - ארווין אייזנברג ויגאל דימנט - יצא היום בחריפות נגד ההשקעה המתוכננת.
לטענתו העדיף ארווין אייזנברג לבצע את ההשקעה עתירת הסיכון בסין באמצעות מפעלי ים המלח, בה הוא מחזיק בשרשור רק %20 (דרך שליטתו בחברה לישראל), על פני הכוונה המקורית, לבצעה באמצעות החברה הפרטית UDI, הנמצאת בבעלות מלאה של משפחת אייזנברג.
"מי שהולך לאוונטורה כזו", אמר בן-נון היום, "עושה את זה רק כאשר קיימת אפשרות להרוויח %30-%40 על ההשקעה. בדקתי את הדברים, ועד כה מכל ההשקעות שנעשו בסין, עוד לא קרה שגורם זר קיבל שם דיבידנד. הסינים דואגים שהזרים לא ירוויחו".
לכן, טוען בן-נון, "הסיכוי של מפעלי ים המלח לראות את הכסף שתשקיע בחזרה, לא קיים. יש אי ודאויות טכנולוגיות הכרוכות בהשקעה בפרוייקט. קיימת התחייבות של מפעלי ים המלח לפיה אם הפרוייקט לא יעבוד, החברה תצטרך להשקיע בו עוד 20 מיליון דולר מהון עצמי. העסק הזה בחיים לא היה עובר בצורה נורמלית בשום דירקטוריון".
בשבוע שעבר זימנה מפעלי ים המלח אסיפה כללית שתתכנס באמצע החודש הנוכחי, בה יתבקשו בעלי המניות לאשר את השתתפות החברה בפרוייקט האשלג בסין. על פי תנאי הפרוייקט, תתחלק הבעלות במפעל בין ממשלת סין - %66.6 - לבין חברה משותפת למפעלי ים המלח ול-UDI - %33.3. בחברה המשותפת תחזיק מפעלי ים המלח %92.5 מהמניות.
השותפים ישקיעו על פי חלקם היחסי 486 מיליון דולר בפרוייקט, שיוקם בעיר גולמוד שבמחוז צ'ינגהאי במערב סין. שליש מההשקעה ייעשה מהון עצמי, והיתרה מהלוואות בנקאיות, שכנגדן ישעבד הפרוייקט את נכסיו. חלקה של מפעלי ים המלח בהון עצמי עומד, אפוא, על 50 מיליון דולר, ואילו חלקה של UDI עומד על 4 מיליון דולר בלבד.
בהסכם בין מפעלי ים המלח ל-UDI, נקבע כי החברה הישראלית תשלם לחברה הפרטית של משפחת אייזנברג עמלה בשעור של %5 מהכנסותיה בגין מכירת ציוד וטכנולוגיה לפרוייקט, עמלה המשקפת שווי "שירותים חיוניים" שיינתנו לה על ידי UDI והמביאה לידי ביטוי את תרומתה של UDI בייזום העסקה ואת השתתפותה האינטנסיבית במהלך המו"מ לחתימתה.
בן-נון טען היום כי מזכר ההבנות הראשוני בין מפעלי ים המלח (בעת שכי"ל, החברה האם, היתה עדיין בשליטת המדינה) לבין UDI נחתם בשנת 91', ונקבע בו כי החברה לא תשקיע מכספה כלל בפרוייקט, אלא תיתן לו טכנולוגיה בלבד: "מזכר ההבנות חודש לתקופה של שנתיים שלוש פעמים והסתיים בדצמבר 97', היום בו הלכתי. עכשיו, לא חידשו את ההסכם, וזרקו את כל ההשקעה על מפעלי ים המלח.
"על המסמך חתמנו אני ושאול אייזנברג ז"ל. מפעלי ים המלח אמורה היתה לקבל ללא תמורה %50 ממניותיה של UDI. גם אייזנברג ז"ל לא התכוון לשלם כסף, אלא לגבות עמלות מציוד שימכור לסינים כנגד ההשקעה של UDI. אייזנברג אמר שאף אחד לא ישקיע כסף בפרוייקט הזה".
ביקורת קשה יש לבן-נון על עצם ביצוע הפרוייקט: "מפעלי ים המלח טוענת שהחזר ההשקעה יקח 15 שנה? זה לא יקרה גם בעוד 50 שנה. מי מקים מפעל שייצר 860 אלף טון אשלג בשנה בהשקעה של 450 מיליון דולר? רק לאחרונה מפעלי ים המלח קנתה מפעל בספרד עם היקף ייצור שנתי גדול יותר, של 1.1 מיליון טון, בסכום של 113 מיליון דולר.
"ההשקעה בסין כרוכה בסיכונים גדולים גם בלי השקעה מהון עצמי. מפעלי ים המלח לא מייצרת כיום אשלג בטכנולוגיה בלעדית של 'גיבוש קר', המתוכננת למפעל הסיני ולא יודעת כיצד תחמם את חומר הגלם, בטמפרטורה היורדת בחורף ל-30 מעלות מתחת לאפס. אז להשקיע בנוסף כסף?
"כל מועצות המנהלים הקודמות של מפעלי ים המלח אישרו את העיסקה בתנאי שמפעלי ים המלח לא תשקיע כסף. כשאורי בן-נון הלך, אישרו הכל. זה לא אומר דרשני?
"היתה גם החלטה של מועצת המנהלים במפעלי ים המלח שלא לתת לסינים טכנולוגיה בלי הזמנות של לפחות 300 אלף טון בשנה בחוזה ארוך טווח. כמובן שאין כיום הסכם כזה".
בן-נון העריך היום ש"קיימת סכנה מוחשית כי מפעלי ים המלח תמחוק 50 מיליון דולר בפרוייקט". היא עשויה לדבריו להפסיד גם מעצם הייצור בסין על חשבון חלקם של יצרני אשלג מתחרים מקנדה ורוסיה: "הם לא יישבו בשקט. הם יראו בהקמת המפעל פעולה המכוונת נגדם ויפגעו בשווקים אחרים בהם פועלת מפעלי ים המלח - הודו, דרום-אפריקה וברזיל. הם ידחקו את מפעלי ים המלח החוצה משווקים אלו, והיא יכולה להפסיד מכך עשרות מיליוני דולרים בשנה".
דובר מפעלי ים המלח, שהכחיש בשבועות האחרונים קיומו של הסכם קודם להשקעה משותפת בין UDI למפעלי ים המלח, מסר כי "פרוייקט האשלג הוא מהלך אסטרטגי ממעלה ראשונה, שתנאי ההסכם שלו שופרו בשנה האחרונה לאין ארוך". הדובר דוחה על הסף את הטענות של אורי בן-נון, שאינו מצוי לדבריו בפרטי העסקה משום שעבודתו כמנכ"ל וכיו"ר הדירקטוריון של מפעלי ים המלח הופסקה לפני שנה.
באשר לטענותיו הספציפיות של בן-נון, נמסר ממפעלי ים המלח כי מעולם לא דובר על כך שהחברה לא תשקיע כסף כלל, וכי מלוא הסיכון הטכנולוגי הכרוך בפרוייקט - 20 מיליון דולר - מבוטח. תהליכי הייצור במפעל האשלג בסין, נטען עוד, הגם שטרם נוסו בפועל במפעלי ים המלח, נבדקו על ידי ד"ר אהוד פוקס, יו"ר הדירקטוריון של החברה האחות ברום