חוק ניירות ערך מבוסס על העיקרון של "גילוי נאות" - האם ניתן להסתפק בו בתקופה בה הגילוי מוגבל מאוד?
ניהול לא תקין של חברות שוק ההון פוגע לא רק בבעלי מניותיהן אלא גם בציבור העצום שמפקיד בידן את חסכונותיו • מצב זה מצדיק התערבות רגולטורית הדוקה יותר מזו המוצדקת ביחס לחברות ציבוריות אחרות
מונופול הבורסה פוגע במשקיעים ובמשק, לשם תיקון המצב עלינו לשקול את כל האפשרויות
רצונה של רשות ניירות ערך להרחיב את מקורות המימון של חברות ההייטק והעסקים הקטנים הוא מובן, אך הכוונה להשיג מטרה זו באמצעות המערכת של "רצף מוסדיים" מחטיאה את המטרה
הישראלים מתקשים להתמודד עם הפסדים ולכן מתרחקים מתחומים מסוכנים כמו תעשיית הטכנולוגיה
גיוס הון יקר ועלות רגולטורית גבוהה יקשו על חברות קטנות. עדיף לסייע לקרנות שיסייעו לעסקים כאלה
פגמים רבים הובילו לטרפוד המיזוג בין הבנקים - מההליך עצמו ועד להתעלמות מהמציאות
הבורסה לא מתאימה לחברות קטנות - ולכן עדיף להקים קרנות הון סיכון
בונוסים ואופציות? לא ליו"ר חברות ציבוריות
דווקא לקראת תיקונים ב"טבע", מערערים על שיקולי הדירקטוריון
קשה להעריך את השאלות שלא נוגעות לשכר, אלא להתפתחותה של מערכת הבריאות בישראל
שכר הבכירים מנקר עיניים, אבל צירוף השכר, הבונוסים ומענקי האופציות מציג תמונה שגויה
יש לטפל בכשל זה של מוסד החיתום על-ידי הפרדת תפקידים בין ביטוח ההנפקה, לבין האחריות לאימות נתוני התשקיף
אסור להניח ל"כוחות השוק" להסדיר את מנגנון ההגנה על רוכשי ניירות-ערך
כשחברה אינה 'עומדת בתחזית', לא אחת זה כישלונו של האנליסט ולא כשלונה שלה