גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלי הקריאייטיב מסכימים: "תהיה לנו שנה טובה בקאן"

למרות מחירי ההשתתפות הגבוהים, תחרות הפרסום בקאן - האולימפיאדה של ענף הפרסום העולמי - הפכה פתאום לתחרות הקריאייטיב של המשרדים הישראליים ; מנהלי הקריאייטיב המובילים בשוק מסבירים למה זה קרה ועל איזה עבודות הם מהמרים השנה

זה מספר שנים נשלחות מדי פעם הודעות לתקשורת על זכייה של משרד כזה או אחר בתחרויות פרסום שונות בעולם. ההודעות נוטות בדרך-כלל לייחס למשרד הזוכה בפרס כבוד והדר, אך רוב המנוסים בענף הפרסום לא נוטים להתלהב, שכן ברוב הפעמים מדובר במקרה הטוב בתחרויות מהדרג השני או השלישי, ובמקרה הפחות טוב בפרסים בתחרויות אזוטריות. דווקא התחרויות מהשורה הראשונה, כמו הקליאו או מה שנחשב לאולימפיאדה של ענף הפרסום, התחרות בקאן, נותרו במשך שנים רבות יעדים מבוצרים ובלתי ניתנים להשגה.

כמות העבודות והמשרדים ששולחים עבודות לתחרויות הנחשבות בחו"ל, ובראשן לתחרות קאן, הולכת וגדלה משנה לשנה. לא מדובר בהוצאה שאפשר לזלזל בה: הגשת עבודה לפסטיבל קאן מתחילה בסכום של 500-600 יורו ובדרך-כלל מגישים עבודה ליותר מקטגוריה אחת. ההוצאה לשהייה של אדם בקאן גם היא תסתכם בסכום גבוה, כ-40 אלף שקל.

בשנתיים האחרונות נדמה כי החלו לראות ניצנים של שינוי, ומשרדי פרסום ישראליים, אם כי מועטים, החלו לזכות בפרסים בתחרויות היותר נחשבות. הראשון היה אדלר-חומסקי&ורשבסקי, שזכה בתחרות מסונפת לקאן, ואילו בשנה שעברה הצליחו בשמעוני-פינקלשטיין לזכות בשני אריות בקאן. לא עברו חודשים ספורים ובכירי קבוצת שלמור-אבנון-עמיחי נסעו למיאמי לקבל את פרס קליאו נכסף.

רוח אופטימית

נראה כי לפחות בין המשרדים השולחים, ויש השנה עשרה כאלה, שוררת רוח של אופטימיות באשר לסיכויים של משרדים מקומיים לזכות. "אני מהאופטימיים", אומר גיא בר, סמנכ"ל הקריאייטיב של גיתם. "לדעתי, השנה יהיו כמה זכיות של משרדי פרסום מקומיים. יפה לראות את פרויקט הקריאייטיב וואלי (אתר אינטרנט שמרכז את העבודות הישראליות המוגשות השנה לקאן שיצר ערן גפן, ע' ב'), ולהבין שיש לנו ייצוג לא רע בכלל. לסרט הוויראלי של מקאן להונדה, שבו רואים את נסראללה צועק מוות לישראל, עם הרעיון שאומר 'פחות דלק, פחות כסף לטרור- הונדה היברידית', יש סיכוי טוב לזכות.

"מה שבטוח יזכה בפרס הוא הדממת האינטרנט למען החטופים של y&r אינטראקטיב. זה יזכה באריה ואולי אפילו בגראנד. לבאומן עם HOT, והסרטון לסדרה 'בטיפול' יש סיכוי לא רע, כי יש שם רעיון גדול שמתבסס על זה שמכירים את הסדרה, וגם מודעת הפטרייה של אדלר לגרינפיס, יכולה לזכות".

גם ערן גפן, מנכ"ל y&r אינטראקטיב, שכבר גרף מדליה נחשבת אחת, סבור כי יש סיכוי למדליות השנה. "תהיה לנו שנה טובה בקאן. גם מפני שבמשרדים למדו להגיש את העבודות. אחת מהסיבות שקובי ברקי (שמעוני-פינקלשטיין) זכה בשנה שעברה, נוסף לזה שהוא הביא עבודה מעולה, היה שהוא ידע להגיש אותה לקטגוריה הנכונה ולהציג אותה כראוי. לטעמי, יש סיכויים טובים לסרט הוויראלי של מקאן ויש סיכוי גם ל-yes עם קמפיין החרדים. המודעה של פרי עם הטסות יכולה להיות פיינליסט, ולנו עם הדממת האינטרנט יש סיכוי לא רע".

דיויד אדלשטיין, משנה למנכ"ל קריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי, סבור שיותר אנשים בתעשייה "עובדים" היום בלהגיש עבודות לתחרויות בינלאומיות. "הכול התחיל מהמצוקה של הקקטוס, מכך שלא הייתה תחרות עם סמכות, והתוצאה הייתה שחיפשו הכרה במקום אחר. יש תחושה שהשנה יהיו עבודות ברמה בינלאומית: הדממת האינטרנט היא עבודה שראויה לזכות, כי היא מראה איך האינטרנט יכול להתאחד ולהתעלות מעל הכול למען מטרה אחת. אם זה היה בארה"ב, כולם היו מתעלפים. אני חושב גם, שהקיר שעשינו ל- HOT לסדרה 'הבורר' הוא רעיון בינלאומי עם שימוש חדש במדיה".

גם אדלשטיין סבור שלעובדה שהמשרדים למדו להגיש עבודות כראוי תהיה השפעה על התוצאות: "בעבר לא העלינו בדעתנו, שעם העבודה אפשר להציג הגשה שלמה, שמראה את כל השלבים מהבריף ועד התוצאות השיווקיות עם קריין ומוזיקה".

התמחות ישראלית

אורי לב-רן, מצוות הניהול של קבוצת אדלר-חומסקי סבור, שהסיכוי הגדול של הישראלים הוא באמצעי מדיה שיש בהם פחות התמחות בעולם. "הכי קשה לנו להביא מדליות בסרטים, כי שם התחרות מאוד קשה. זה כמו שבאולימפיאדה אנחנו מביאים מדליות בג'ודו ובגלישת גלים, ולא במרתון או בריצת מאה מטר. הדממת האינטרנט יכולה להביא מדליה בתחום האינטרנט וגם בפרינט יש לנו סיכוי. אני אוהב את המודעות של גיתם לטירת צבי, ואת העבודה של הפטרייה לגרינפיס".

גם גפן סבור שהבולטות לעבודות הישראליות היא בתחומי האינטרנט והניו מדיה: "הסיבה לכך שרוב ההישגים הישראליים היו עד עתה באינטרנט ובניו מדיה היא שבפרסום המסורתי, בסרטים בפרינט וכדומה, לעולם הרחב יש פור של עשרות שנים עלינו. אבל הניו מדיה התחיל בכל העולם בו-זמנית, ולכן אנחנו כתף אל כתף איתו. בתחום זה אין להם יתרון עלינו".

דווקא קובי ברקי, סמנכ"ל הקריאייטיב של שמעוני-פינקלשטיין, האיש שהצליח להביא בשנה שעברה שתי מדליות זהב בקאן, ומי שנחשב לאיש קריאייטיב בעל ידע רב בנושא תחרויות בינלאומיות, סקפטי מאוד לגבי סיכויי זכייה רחבים יותר לעבודות ישראליות: "בכל הקשור בניו מדיה מבחינת אבולוציה אנחנו קרובים למה שעושים בעולם, בעוד שבטלוויזיה ובפרינט שהיא תרבות מושרשת, אנחנו מפגרים גם ברמת הרעיון וגם ברמת הביצוע.

"עד היום המשרדים הישראליים שיחקו בפסטיבלים דרג ב', כמו גולדן דראם ופסטיבל ניו יורק וקרסטה, שם גם אפשר לזכות בסרטים ובפרינט, אבל בפסטיבלים הגדולים לא היו כמעט זכיות בתחומים האלה, ואני לא בטוח שזה ישתנה בקרוב. אם להפריד בין הניו מדיה לאינטרנט, אז עד לפני 3-4 שנים מבחינת רמת הקריאייטיב באינטרנט היינו קרובים למה שקורה בעולם, אבל בשנים האחרונות נוצר שוב פיגור גדול מבחינה רעיונית, והפער מתחיל להיות קרוב למה שרואים במדיות המסורתיות".

למרות זאת, העבודה שלה הוא נותן את הסיכוי הגבוה לזכות היא דווקא עבודת אינטרנט - החשכת האינטרנט של y&r אינטראקטיב. עבודה נוספת שלטעמו יש לה סיכוי לזכות, היא סרטון הספרדייה שאדלר-חומסקי עשו לברליץ.

נמדדים בעולם

למשרדים המובילים היום ברור שלהשתתפות בתחרויות יש תועלות בולטות. לדברי בר, "התחרות קאן היא האורים והתומים, כי שם הפרס הוא הכי יוקרתי. למרות שיש עוד הרבה פסטיבלים אחרים, זה לא אותו דבר. זה כמו לזכות באוסקר או לזכות בתחרות הסרטים בקאן. להשתתפות בתחרות כמה השלכות - ובוודאי לזכיות בה. למשרדים, שהם חלק מרשת בינלאומית, יש אינטרס לזכות בפרסים כי זה חלק מאיך שהם מודדים אותך.

"בקאן, כל נקודה שמשרד של הרשת מביא נספרת לרשת העולמית עצמה. סך נקודות שהרשת זכתה בהם, זה מה שמדרג אותה, ולכן לכל נקודה מכל מקום בעולם יש משמעות, וברשת יודעים בדיוק מי הביא אותה. מעבר לזה, יש את התרומה למדד הקריאטיביות של המשרד, כי מי שמביא פרסים לאורך זמן מקבל הכרה גם בשוק המקומי.

"לדעתי, בקרב הלקוחות יש עדין חשיבות יותר אמוציונלית לפרסי הקקטוס, אבל זה ילך וישתנה, ויהפוך לחשוב ללקוחות בדיוק כפי שזה חשוב לנו - אנשי הקריאייטיב. אבל הסיבה הכי חשובה היא, שקאן היא שם קוד לסטנדרט שנוצר לשאוף ולהגיע אליו בכמה שיותר עבודות".

גם גפן מסכים שיש לזכייה חשיבות ברמה הבינלאומית: "החברות נהפכות לחלק מרשתות בינלאומיות, הקשרים מתהדקים והתחרויות מאוד חשובות להן. בזירה הבינלאומית הרשת נמדדת על-פי קאן, קליאו וכדומה, וכשאתה זוכה הרשת מכירה בקיומך. המשרדים פה מוכנים להשקיע את הסכומים הגדולים הנדרשים להשתתפות בתחרות קאן, כי זאת תחרות שאין עליה עוררין - הלגיטימיות שלה יותר חזקה. אי אפשר להתווכח עם זכייה כזאת. בארץ, כולם מבינים שהקקטוס, עם כל הכבוד לו, הוא מאוד מקומי ורוצים את הסטמפה החיצונית ליכולות שלך".

ברקי טוען, כי מדובר גם בשיווק עצמי של המשרד: "משרדי פרסום לא עושים במהלך השנה פעילות לבדל את עצמם, והתחרויות הן פלטפורמה אובייקטיבית שבה כולם מתמודדים מול כולם. נוסף למעמד מול הרשת הבינלאומית, יש לזה עוד יתרון חשוב - זה מאוד מסייע לגיוס עובדים. למשרדים זוכים קל יותר לגייס עובדים טובים, כי אלה מחפשים את הקריאייטיב המנצח".

לב-רן טוען, שיש להשתתפות בתחרויות גם תועלות מבחינת גיוס ושימור לקוחות. "עבור הלקוחות, ההשתתפות של המשרדים בתחרויות היא אחת מהדרכים למדוד את איכות המשרד. לאורך ההיסטוריה, משרדים שלא היו קריאטיביים לא שרדו. אפשר לנופף בשירות, אבל מי שלא היה קריאטיבי נעלם והתחרויות הם הדרך להוכיח את היכולת הזאת.

"יש גם את העניין של הרשת הבינלאומית: משרד שזוכה מקבל יותר כוח בתוך הרשת - אפילו ברמה של להשתתף בכנסים של קריאטיביות. מטרתם של כנסים אלה היא לעודד את הזכיות בתחרויות,ואם זכית בקאן או הבאת פיינליסט, אתה מוזמן. אלה כנסים שחשובים מאוד למנהלי הקריאייטיב ומחזקים את מעמדה ברשת הבינלאומית".

לב-רן, שכיהן כיו"ר תחרות הקקטוס, סבור שלהשתתפות בתחרויות הייתה השפעה לא רק על התנהלות התחרות המקומית השנה, כי אם על הקריאייטיב הישראלי בכלל: "בחודשים האחרונים אני רואה לא מעט עבודות יפות ומקוריות גם במדיה הכללית, ולא רק עבודות שנעשו במיוחד לתחרויות. משרדים כמו יהושע, באומן וגיתם עושים עבודות שיכולות לזכות בפרסים בינלאומיים. זה כמו שרואים משהו בחנות צעצועים, ומרגישים שזה חייב להיות שלך. זאת אש שמלבה את עצמה".

רוב אנשי הקריאייטיב ששלחו עבודות לתחרויות סבורים שיש לכך השלכה גם על התוצרים המקומיים. בר טוען, כי ההתמודדות הזאת עושה משהו גם בהתבוננות על עבודות ללקוחות השוטפים: "הרבה פעמים אני שואל את עצמי כשאני מקבל לשולחן רעיון, אם הרעיון שבו מספיק גדול, אם אני יכול לתרגם ולשלוח אותו לקאן. אני רואה את השיפוט השנה בקקטוס ואת ההשפעה של התחרויות מחו"ל עליו - כל העבודות שזכו שם נשלחות לתחרויות בינלאומיות ולא רק לקאן. עד לפני שנה, הקקטוס היה פח הזבל של העבודות, ואילו הפעם הסטנדרט היה עבודות שיזכו פה, שיש להן פוטנציאל לזכות בפרסים בינלאומיים".

לדברי גפן, לגידול בהשתתפות הישראלית בתחרויות הבינלאומיות יש השפעה על הקריאייטיב בארץ, כי כדי לזכות בקאן לא מספיק להיות מצטיין או מעולה. "מחפשים שם דברים שלא ראו, וזה חייב להיות גאוני או חדשני. כולם מבינים שצריך לשלוח משהו מרענן. זה מכריח את הקריאייטיב לעשות דברים שלא עשו, להביא משהו שיגידו 'כזה עוד לא ראינו', ולאט לאט זה מחלחל גם לעבודות היומיומיות".

אדלשטיין מזכיר, שתמיד עדיף להסתכל על התמונה המלאה: "זה מוציא אותנו מהביצה המקומית, ונותן פרופורציה. הרבה פעמים כשמישהו מהמשרד מתווכח איתי על רעיון, אני אומר לו: 'באפיקה זה לא היה זוכה'. זה סיפור יקר והרבה התעסקות לשלוח לתחרויות, אבל זה שווה את זה גם ברמה היחצ"נית. עם זאת, זה לא פחות חשוב גם לתחושת הגאווה הפנימית של המשרד - ההרגשה שהכול אפשרי".

גם בנושא ההשפעה על הקריאייטיב המקומי מציג ברקי השקפה שונה מרוב הפרסומאים: "אין בעיני השפעה אמיתית על הקריאייטיב בארץ. קאן זה רף מאוד גבוה, ולשאוף לאיכות העבודות שמוצגות שם, זה לא דבר של מה בכך. זה דורש שינוי עמוק במשרד, והגדרה מחדש של מה זה רעיון ומה זה קריאייטיב.

"בעיני, חלק מהעבודות שנשלחו כמעט לא ראויות. ניכר שיש מוטיבציה, אבל אני לא חושב שזה עולה בקנה אחד עם הקריאייטיב בארץ. העבודות שנשלחות הן בדרך-כלל הקצפת - שתי שכבות מעל העבודה השוטפת. אני מניח, שההשתתפות בתחרויות מייצרת יותר מוטיבציה, אבל אין קיצורי דרך. בעבודה היומיומית בינתיים ההשפעה זניחה".

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

גם רה"מ נתניהו מצטרף לבקשת החנינה מרוסיה לנעמה יששכר

נעמה יששכר, שנשפטה ברוסיה ל-7 שנות שנים בגין החזקת 9 גרם חשיש, נפלה קורבן לריב מעצמות, כאשר רוסיה מבקשת להסגיר לידיה האקר המוחזק בישראל, אשר גם ארה"ב מבקשת את הסגרתו, ובישראל סבורים כי מעצרה של יששכר נעשה כדי שתשמש קלף מיקוח

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס SIMON DAWSON

דיווחים: פריצת דרך במגעים לגיבוש הסכם ברקזיט כבר השבוע

פי הדיווחים, צוותי המשא ומתן של שני הצדדים המתכנסים הערב בבריסל "קרובים להגעה לטיוטה מוסכמת"

הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס

המחקר פורץ הדרך שהפך היום את אסתר דופלו לאישה השנייה אי פעם עם נובל בכלכלה

איך גורמים לילדים להתחסן יותר ומעודדים חקלאים להשתמש בשיטות חדשניות? דופלו, באנרג'י וקרמר יצאו לענות על השאלות האלה בניסויים מבוקרים בשטח, וחוללו מהפכה ● דופלו היא האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בנובל לכלכלה: "מקווה שההדגמה שנשים יכולות להצליח, תיתן השראה לאחרות"

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

מדיניות הריבית ממשיכה לתדלק את השווקים

המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל

המגרש שנמכר ברח' הירקון / צילום: שלומי יוסף

יוסי אברהמי רכש מגרש בת"א ברבע מיליארד שקל

מדובר במגרש בשטח של 6.4 דונם שהיה שייך לבעלים רבים ● על המגרש ניתן להקים מגדל מגורים בגובה 15 קומות ● השטח נמכר כחלק מהליך כינוס

קשישה / צילום :  Shutterstock

הביטוח הלאומי יחלק היום מענקי חימום ל-273.5 אלף איש

הזכאים יקבלו מענק בהיקף 562 שקל ישירות לחשבון הבנק שלהם

יוזמה להפחתת קשיות פלסטיק חד פעמיות במסעדות ובתי קפה    / צילום: שני מוזס, גלובס

מזמינים שתייה קרה בבית קפה? אולי תקבלו אותה בלי קש

עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" קוראת לבתי קפה ולמסעדות להפחית את השימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות ע"י חלוקתן רק עפ"י בקשה או מעבר לחלופות מזהמות פחות ● עשרות בתי עסק ברחבי הארץ התגייסו למהלך - אך מה בנוגע לעלויות?

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

אריאל חסון, מנכל קרדן אן.וי / צילום: יחצ

"כדור השלג בתהל מחייב השקעה מהירה": שווי חברת תשתיות המים צנח בכמעט 90% בשנתיים .

קרן פימי מציעה להשקיע בתהל לפי שווי חברה של 15 מיליון דולר בלבד ● מנכ"ל קרדן אן.וי, בעלת החברה: "הפרסומים על מצבה של תהל גרמו לאובדן אמון בחברה ופגעו בשווי שלה"

יצחק סוארי, יו"ר אלייד צילום: תמר מצפי

אקזיט המכוניות המשומשות: סוארי רוכש 51% מאוטודיל תמורת 100 מיליון שקל

צמד המייסדים, מאיר אוחיון ותומר דותן, ימשיכו לנהל את רשת הטרייד-אין גם לאחר מכירת החזקותיהם לידי אלייד, חברת ההשקעות שמוביל יצחק סוארי

חן ליכטנשטיין, מנכל אדמה / צילום: תמר מצפי

אדמה צופה צמיחה חד-ספרתית בהכנסות הרבעון השלישי חרף תנאי שוק קשים; הרווח קוזז ע"י הוצאות מימון גבוהות

יצרנית מוצרי ההדברה לחקלאות הנמצאת בשליטת כמצ'יינה הסינית צופה כי בשורה התחתונה ינוע הרווח הנקי המתואם ברבעון השלישי של 2019 בין צמיחה של 7.5% לירידה של 12.5% ● המניה זינקה בכ-55% בשלושת החודשים הראשונים השנה, אך מאז שינתה כיוון ומחקה כמעט את מלוא העלייה

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

טראמפ עוצר את שיחות הסחר עם טורקיה ומקפיץ את המכס על יבוא פלדה

בנוסף הודיע נשיא ארה"ב כי המכס על פלדה מיובאת מטורקיה יעלה ל-50% וכי הוא צפוי להטיל סנצקיות גם נגד בכירים טורקים

מורי ארקין, בעל השליטה / צילום: יח"צ

לאחר כישלון ההנפקה והנפילה במניה: אקסלנז שבשליטת ארקין שמה את עצמה על המדף

השווי לו שואפים בעלי חברת האבחון הרפואי עומד על כ-60 מיליון דולר - פי 3 ממחיר השוק ● מורי ארקין מחזיק כ-75% ממניות אקסלנז, שצנחו ב-75% שנה האחרונה

המיליארד והמשקיע קן פישר / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

המשקיע קן פישר איבד חוזה בהיקף 600 מיליון דולר בשל הערה סקסיסטית

מדינת מישיגן משכה את קרן הפנסיה שלה מחברת פישר השקעות של המיליארדר ● זאת לאחר שיו"ר ומייסד חברת ההשקעות העיר הערות סקסיסטיות בכנס בשבוע שעבר

גלנורקי קמפ בניו זילנד / צילום: שאטרסטוק

תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

קמפ גלנורקי: הקמפגראונד האקולוגי הראשון בניו זילנד ● אפס בזבוז אנרגיה, מינימום התפשרות על נוחות ומקסימום מותרות ופינוק

מרכז העיצוב דיזיין סיטי, מעלה אדומים / הדמיה: יח"צ

בכמה שכרה רשת פנדור 600 מ"ר בדיזיין סיטי במעלה אדומים?

ועוד דירות וחללים שנמכרו והושכרו לאחרונה

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

דיווח: סופטבנק מכינה חבילת מימון להשתלטות על WeWork

על פי דיווחים, הענקית היפנית הכינה חבילת מימון במטרה להשתלט על החברה להשכרת חללים משותפים ● בתחילת החודש ביטלה החברה את ההנפקה הצפויה

הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן / צילום: REUTERS/Axel Schmidt

פולקסווגן מעכבת החלטה לבניית מפעל רכבים חדש בטורקיה בעלות של 1.4 מיליארד דולר

על רקע התקיפה הצבאית של טורקיה את כוחות הכורדים בגבול סוריה הצפוני, יצרנית הרכבים הגדולה בעולם נוקטת עמדה ● בהמשך להטלת מכסים ע"י טראמפ על פלדה מיובאת מטורקיה, הלירה הטורקית מתאוששת לאחר שבשוק ציפו למכה נוקשה יותר

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי / צילום: רויטרס, STEPHEN LAM

הכירו את פיקסל 4: הטלפון של גוגל שמאפשר לשלוט בו ללא מגע

גוגל ערכה אירוע השקה בניו יורק והכריזה על הסמארטפון החדש שלה ● פיקסל 4 מוצע בשלושה צבעים - שחור, לבן וכתום, יעלה החל מ-800 דולר וזמין מה-24 באוקטובר ● החברה גם השיקה אוזניות חדשות - גוגל פיקסל באדס, ולפטופ מוזל - פיקסלבוק גו

פרויקט רקנאטי בתל אביב / צילום: יח"צ

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות