גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלי הקריאייטיב מסכימים: "תהיה לנו שנה טובה בקאן"

למרות מחירי ההשתתפות הגבוהים, תחרות הפרסום בקאן - האולימפיאדה של ענף הפרסום העולמי - הפכה פתאום לתחרות הקריאייטיב של המשרדים הישראליים ; מנהלי הקריאייטיב המובילים בשוק מסבירים למה זה קרה ועל איזה עבודות הם מהמרים השנה

זה מספר שנים נשלחות מדי פעם הודעות לתקשורת על זכייה של משרד כזה או אחר בתחרויות פרסום שונות בעולם. ההודעות נוטות בדרך-כלל לייחס למשרד הזוכה בפרס כבוד והדר, אך רוב המנוסים בענף הפרסום לא נוטים להתלהב, שכן ברוב הפעמים מדובר במקרה הטוב בתחרויות מהדרג השני או השלישי, ובמקרה הפחות טוב בפרסים בתחרויות אזוטריות. דווקא התחרויות מהשורה הראשונה, כמו הקליאו או מה שנחשב לאולימפיאדה של ענף הפרסום, התחרות בקאן, נותרו במשך שנים רבות יעדים מבוצרים ובלתי ניתנים להשגה.

כמות העבודות והמשרדים ששולחים עבודות לתחרויות הנחשבות בחו"ל, ובראשן לתחרות קאן, הולכת וגדלה משנה לשנה. לא מדובר בהוצאה שאפשר לזלזל בה: הגשת עבודה לפסטיבל קאן מתחילה בסכום של 500-600 יורו ובדרך-כלל מגישים עבודה ליותר מקטגוריה אחת. ההוצאה לשהייה של אדם בקאן גם היא תסתכם בסכום גבוה, כ-40 אלף שקל.

בשנתיים האחרונות נדמה כי החלו לראות ניצנים של שינוי, ומשרדי פרסום ישראליים, אם כי מועטים, החלו לזכות בפרסים בתחרויות היותר נחשבות. הראשון היה אדלר-חומסקי&ורשבסקי, שזכה בתחרות מסונפת לקאן, ואילו בשנה שעברה הצליחו בשמעוני-פינקלשטיין לזכות בשני אריות בקאן. לא עברו חודשים ספורים ובכירי קבוצת שלמור-אבנון-עמיחי נסעו למיאמי לקבל את פרס קליאו נכסף.

רוח אופטימית

נראה כי לפחות בין המשרדים השולחים, ויש השנה עשרה כאלה, שוררת רוח של אופטימיות באשר לסיכויים של משרדים מקומיים לזכות. "אני מהאופטימיים", אומר גיא בר, סמנכ"ל הקריאייטיב של גיתם. "לדעתי, השנה יהיו כמה זכיות של משרדי פרסום מקומיים. יפה לראות את פרויקט הקריאייטיב וואלי (אתר אינטרנט שמרכז את העבודות הישראליות המוגשות השנה לקאן שיצר ערן גפן, ע' ב'), ולהבין שיש לנו ייצוג לא רע בכלל. לסרט הוויראלי של מקאן להונדה, שבו רואים את נסראללה צועק מוות לישראל, עם הרעיון שאומר 'פחות דלק, פחות כסף לטרור- הונדה היברידית', יש סיכוי טוב לזכות.

"מה שבטוח יזכה בפרס הוא הדממת האינטרנט למען החטופים של y&r אינטראקטיב. זה יזכה באריה ואולי אפילו בגראנד. לבאומן עם HOT, והסרטון לסדרה 'בטיפול' יש סיכוי לא רע, כי יש שם רעיון גדול שמתבסס על זה שמכירים את הסדרה, וגם מודעת הפטרייה של אדלר לגרינפיס, יכולה לזכות".

גם ערן גפן, מנכ"ל y&r אינטראקטיב, שכבר גרף מדליה נחשבת אחת, סבור כי יש סיכוי למדליות השנה. "תהיה לנו שנה טובה בקאן. גם מפני שבמשרדים למדו להגיש את העבודות. אחת מהסיבות שקובי ברקי (שמעוני-פינקלשטיין) זכה בשנה שעברה, נוסף לזה שהוא הביא עבודה מעולה, היה שהוא ידע להגיש אותה לקטגוריה הנכונה ולהציג אותה כראוי. לטעמי, יש סיכויים טובים לסרט הוויראלי של מקאן ויש סיכוי גם ל-yes עם קמפיין החרדים. המודעה של פרי עם הטסות יכולה להיות פיינליסט, ולנו עם הדממת האינטרנט יש סיכוי לא רע".

דיויד אדלשטיין, משנה למנכ"ל קריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי, סבור שיותר אנשים בתעשייה "עובדים" היום בלהגיש עבודות לתחרויות בינלאומיות. "הכול התחיל מהמצוקה של הקקטוס, מכך שלא הייתה תחרות עם סמכות, והתוצאה הייתה שחיפשו הכרה במקום אחר. יש תחושה שהשנה יהיו עבודות ברמה בינלאומית: הדממת האינטרנט היא עבודה שראויה לזכות, כי היא מראה איך האינטרנט יכול להתאחד ולהתעלות מעל הכול למען מטרה אחת. אם זה היה בארה"ב, כולם היו מתעלפים. אני חושב גם, שהקיר שעשינו ל- HOT לסדרה 'הבורר' הוא רעיון בינלאומי עם שימוש חדש במדיה".

גם אדלשטיין סבור שלעובדה שהמשרדים למדו להגיש עבודות כראוי תהיה השפעה על התוצאות: "בעבר לא העלינו בדעתנו, שעם העבודה אפשר להציג הגשה שלמה, שמראה את כל השלבים מהבריף ועד התוצאות השיווקיות עם קריין ומוזיקה".

התמחות ישראלית

אורי לב-רן, מצוות הניהול של קבוצת אדלר-חומסקי סבור, שהסיכוי הגדול של הישראלים הוא באמצעי מדיה שיש בהם פחות התמחות בעולם. "הכי קשה לנו להביא מדליות בסרטים, כי שם התחרות מאוד קשה. זה כמו שבאולימפיאדה אנחנו מביאים מדליות בג'ודו ובגלישת גלים, ולא במרתון או בריצת מאה מטר. הדממת האינטרנט יכולה להביא מדליה בתחום האינטרנט וגם בפרינט יש לנו סיכוי. אני אוהב את המודעות של גיתם לטירת צבי, ואת העבודה של הפטרייה לגרינפיס".

גם גפן סבור שהבולטות לעבודות הישראליות היא בתחומי האינטרנט והניו מדיה: "הסיבה לכך שרוב ההישגים הישראליים היו עד עתה באינטרנט ובניו מדיה היא שבפרסום המסורתי, בסרטים בפרינט וכדומה, לעולם הרחב יש פור של עשרות שנים עלינו. אבל הניו מדיה התחיל בכל העולם בו-זמנית, ולכן אנחנו כתף אל כתף איתו. בתחום זה אין להם יתרון עלינו".

דווקא קובי ברקי, סמנכ"ל הקריאייטיב של שמעוני-פינקלשטיין, האיש שהצליח להביא בשנה שעברה שתי מדליות זהב בקאן, ומי שנחשב לאיש קריאייטיב בעל ידע רב בנושא תחרויות בינלאומיות, סקפטי מאוד לגבי סיכויי זכייה רחבים יותר לעבודות ישראליות: "בכל הקשור בניו מדיה מבחינת אבולוציה אנחנו קרובים למה שעושים בעולם, בעוד שבטלוויזיה ובפרינט שהיא תרבות מושרשת, אנחנו מפגרים גם ברמת הרעיון וגם ברמת הביצוע.

"עד היום המשרדים הישראליים שיחקו בפסטיבלים דרג ב', כמו גולדן דראם ופסטיבל ניו יורק וקרסטה, שם גם אפשר לזכות בסרטים ובפרינט, אבל בפסטיבלים הגדולים לא היו כמעט זכיות בתחומים האלה, ואני לא בטוח שזה ישתנה בקרוב. אם להפריד בין הניו מדיה לאינטרנט, אז עד לפני 3-4 שנים מבחינת רמת הקריאייטיב באינטרנט היינו קרובים למה שקורה בעולם, אבל בשנים האחרונות נוצר שוב פיגור גדול מבחינה רעיונית, והפער מתחיל להיות קרוב למה שרואים במדיות המסורתיות".

למרות זאת, העבודה שלה הוא נותן את הסיכוי הגבוה לזכות היא דווקא עבודת אינטרנט - החשכת האינטרנט של y&r אינטראקטיב. עבודה נוספת שלטעמו יש לה סיכוי לזכות, היא סרטון הספרדייה שאדלר-חומסקי עשו לברליץ.

נמדדים בעולם

למשרדים המובילים היום ברור שלהשתתפות בתחרויות יש תועלות בולטות. לדברי בר, "התחרות קאן היא האורים והתומים, כי שם הפרס הוא הכי יוקרתי. למרות שיש עוד הרבה פסטיבלים אחרים, זה לא אותו דבר. זה כמו לזכות באוסקר או לזכות בתחרות הסרטים בקאן. להשתתפות בתחרות כמה השלכות - ובוודאי לזכיות בה. למשרדים, שהם חלק מרשת בינלאומית, יש אינטרס לזכות בפרסים כי זה חלק מאיך שהם מודדים אותך.

"בקאן, כל נקודה שמשרד של הרשת מביא נספרת לרשת העולמית עצמה. סך נקודות שהרשת זכתה בהם, זה מה שמדרג אותה, ולכן לכל נקודה מכל מקום בעולם יש משמעות, וברשת יודעים בדיוק מי הביא אותה. מעבר לזה, יש את התרומה למדד הקריאטיביות של המשרד, כי מי שמביא פרסים לאורך זמן מקבל הכרה גם בשוק המקומי.

"לדעתי, בקרב הלקוחות יש עדין חשיבות יותר אמוציונלית לפרסי הקקטוס, אבל זה ילך וישתנה, ויהפוך לחשוב ללקוחות בדיוק כפי שזה חשוב לנו - אנשי הקריאייטיב. אבל הסיבה הכי חשובה היא, שקאן היא שם קוד לסטנדרט שנוצר לשאוף ולהגיע אליו בכמה שיותר עבודות".

גם גפן מסכים שיש לזכייה חשיבות ברמה הבינלאומית: "החברות נהפכות לחלק מרשתות בינלאומיות, הקשרים מתהדקים והתחרויות מאוד חשובות להן. בזירה הבינלאומית הרשת נמדדת על-פי קאן, קליאו וכדומה, וכשאתה זוכה הרשת מכירה בקיומך. המשרדים פה מוכנים להשקיע את הסכומים הגדולים הנדרשים להשתתפות בתחרות קאן, כי זאת תחרות שאין עליה עוררין - הלגיטימיות שלה יותר חזקה. אי אפשר להתווכח עם זכייה כזאת. בארץ, כולם מבינים שהקקטוס, עם כל הכבוד לו, הוא מאוד מקומי ורוצים את הסטמפה החיצונית ליכולות שלך".

ברקי טוען, כי מדובר גם בשיווק עצמי של המשרד: "משרדי פרסום לא עושים במהלך השנה פעילות לבדל את עצמם, והתחרויות הן פלטפורמה אובייקטיבית שבה כולם מתמודדים מול כולם. נוסף למעמד מול הרשת הבינלאומית, יש לזה עוד יתרון חשוב - זה מאוד מסייע לגיוס עובדים. למשרדים זוכים קל יותר לגייס עובדים טובים, כי אלה מחפשים את הקריאייטיב המנצח".

לב-רן טוען, שיש להשתתפות בתחרויות גם תועלות מבחינת גיוס ושימור לקוחות. "עבור הלקוחות, ההשתתפות של המשרדים בתחרויות היא אחת מהדרכים למדוד את איכות המשרד. לאורך ההיסטוריה, משרדים שלא היו קריאטיביים לא שרדו. אפשר לנופף בשירות, אבל מי שלא היה קריאטיבי נעלם והתחרויות הם הדרך להוכיח את היכולת הזאת.

"יש גם את העניין של הרשת הבינלאומית: משרד שזוכה מקבל יותר כוח בתוך הרשת - אפילו ברמה של להשתתף בכנסים של קריאטיביות. מטרתם של כנסים אלה היא לעודד את הזכיות בתחרויות,ואם זכית בקאן או הבאת פיינליסט, אתה מוזמן. אלה כנסים שחשובים מאוד למנהלי הקריאייטיב ומחזקים את מעמדה ברשת הבינלאומית".

לב-רן, שכיהן כיו"ר תחרות הקקטוס, סבור שלהשתתפות בתחרויות הייתה השפעה לא רק על התנהלות התחרות המקומית השנה, כי אם על הקריאייטיב הישראלי בכלל: "בחודשים האחרונים אני רואה לא מעט עבודות יפות ומקוריות גם במדיה הכללית, ולא רק עבודות שנעשו במיוחד לתחרויות. משרדים כמו יהושע, באומן וגיתם עושים עבודות שיכולות לזכות בפרסים בינלאומיים. זה כמו שרואים משהו בחנות צעצועים, ומרגישים שזה חייב להיות שלך. זאת אש שמלבה את עצמה".

רוב אנשי הקריאייטיב ששלחו עבודות לתחרויות סבורים שיש לכך השלכה גם על התוצרים המקומיים. בר טוען, כי ההתמודדות הזאת עושה משהו גם בהתבוננות על עבודות ללקוחות השוטפים: "הרבה פעמים אני שואל את עצמי כשאני מקבל לשולחן רעיון, אם הרעיון שבו מספיק גדול, אם אני יכול לתרגם ולשלוח אותו לקאן. אני רואה את השיפוט השנה בקקטוס ואת ההשפעה של התחרויות מחו"ל עליו - כל העבודות שזכו שם נשלחות לתחרויות בינלאומיות ולא רק לקאן. עד לפני שנה, הקקטוס היה פח הזבל של העבודות, ואילו הפעם הסטנדרט היה עבודות שיזכו פה, שיש להן פוטנציאל לזכות בפרסים בינלאומיים".

לדברי גפן, לגידול בהשתתפות הישראלית בתחרויות הבינלאומיות יש השפעה על הקריאייטיב בארץ, כי כדי לזכות בקאן לא מספיק להיות מצטיין או מעולה. "מחפשים שם דברים שלא ראו, וזה חייב להיות גאוני או חדשני. כולם מבינים שצריך לשלוח משהו מרענן. זה מכריח את הקריאייטיב לעשות דברים שלא עשו, להביא משהו שיגידו 'כזה עוד לא ראינו', ולאט לאט זה מחלחל גם לעבודות היומיומיות".

אדלשטיין מזכיר, שתמיד עדיף להסתכל על התמונה המלאה: "זה מוציא אותנו מהביצה המקומית, ונותן פרופורציה. הרבה פעמים כשמישהו מהמשרד מתווכח איתי על רעיון, אני אומר לו: 'באפיקה זה לא היה זוכה'. זה סיפור יקר והרבה התעסקות לשלוח לתחרויות, אבל זה שווה את זה גם ברמה היחצ"נית. עם זאת, זה לא פחות חשוב גם לתחושת הגאווה הפנימית של המשרד - ההרגשה שהכול אפשרי".

גם בנושא ההשפעה על הקריאייטיב המקומי מציג ברקי השקפה שונה מרוב הפרסומאים: "אין בעיני השפעה אמיתית על הקריאייטיב בארץ. קאן זה רף מאוד גבוה, ולשאוף לאיכות העבודות שמוצגות שם, זה לא דבר של מה בכך. זה דורש שינוי עמוק במשרד, והגדרה מחדש של מה זה רעיון ומה זה קריאייטיב.

"בעיני, חלק מהעבודות שנשלחו כמעט לא ראויות. ניכר שיש מוטיבציה, אבל אני לא חושב שזה עולה בקנה אחד עם הקריאייטיב בארץ. העבודות שנשלחות הן בדרך-כלל הקצפת - שתי שכבות מעל העבודה השוטפת. אני מניח, שההשתתפות בתחרויות מייצרת יותר מוטיבציה, אבל אין קיצורי דרך. בעבודה היומיומית בינתיים ההשפעה זניחה".

עוד כתבות

בנימין נתניהו ומשה כחלון/ צילום:  אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כחלון הצליח לצמצם פערים יותר משרי האוצר שקדמו לו

המבקרים צריכים לזכור דבר אחד: כחלון לא הגיע למשרד האוצר במטרה לדאוג לצמיחה ● כחלון בא לצמצם פערים – במטרה הזו הוא התמקד והשקיע את מרב מאמציו ● לא רק ההכנסה לנפש גדלה בתקופתו של כחלון, גם התמורה לאזרח גדלה, לפחות באופן תיאורטי ● פרשנות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית בזק צנחה ב-4.3%

מניית ביקום נפלה ב-11.4%, לאחר שהחברה השלימה אמש גיוס של 118 מיליון שקל בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק ● מניית בזק צנחה במחזור הגבוה מכל המניות בבורסה ● מדד מניות הבנקים ירד ביותר מ-1%

השקעות מסוכנות / צילום: Shutterstock

השקעות אחראיות: איך עוברים מבאזז למציאות

השקעות ESG, שמבטיחות ערכים לצד תשואות ומוסיפות לניתוח גם גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי, הפכו ללהיט בשוק ההון • לצד היתרונות, הן מציבות אתגרים וסיכונים, ובהם פגיעה אפשרית בתשואות ודמי ניהול מופרזים

כריסטיאן קרן מנכל פורסייט אנרגיה/ צילום: wikipedia

קנצלר אוסטריה לשעבר ועמוס לסקר בסטארט-אפ שרוצה להוריד לכם את מחיר החשמל בלפחות 20%

קיבוץ מעלה גלבוע יארח בשלוש השנים הקרובות פיילוט של הסטארט־אפ פורסייט אנרגיה, שמערב שורה של מומחים בתחום החשמל ופיתוח חדשני שמבוסס על בלוקצ'יין • הטכנולוגיה תאפשר לנהל ביעילות צריכת ומכירת חשמל על ידי צרכנים פרטיים שמייצרים חשמל

מטוס איזי ג'ט / צילום: יח"צ

איזיג'ט: תקרית הרחפנים בגטוויק עלתה לנו בעשרות מיליוני ליש"ט

חברת הטיסות המוזלות דיווחה על פגיעה של 5 מיליון ליש"ט, שהן כ-6.44 מיליון דולר, ברווחיה ועלויות נוספות של כ-10 מיליון ליש"ט, לאחר שרחפנים ממקור בלתי מזוהה נצפו באזור שדה התעופה הלונדוני ויצרו 36 שעות של לחץ ביטחוני, שיבושי זמני טיסות וכאוס כללי

רובי גינל מונה ליור תאגיד מחזור האריזות תמיר / צילום: יוסי אלוני

בעיית הפריון: רק 10% מהתעשיינים הטמיעו טכנולוגיות שעומדות בסטנדרטים בינלאומיים

מסקר שקיימה התאחדות התעשיינים עולה כי מפעלים רבים בישראל נמצאים בפיגור טכנולוגי ולא עומדים בסטנדרטים בינלאומיים של ייצור ותחרות - מה שמוביל לפריון נמוך ● הבשורה החיובית: כמחצית מהמתעשיינים כבר מתכננים מעבר ל"ייצור מתקדם", שכולל אימוץ טכנולוגיות חדישות

יוליה שמאלוב ברקוביץ / צילום: יחצ

מיזוג רשת-עשר יצא לדרך, אך יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ממשיכה להילחם

היו"ר היוצאת של הרשות השנייה, הטוענת כי כהונתה לא הוארכה בשל התנגדותה למיזוג רשת וערוץ עשר, ביקשה סיוע מתנועת אומ"ץ, שביקשה צווי מניעה נגד מינוי היו"ר והמנכ"לית החדשות ● מאשימה את שר התקשורת איוב קרא ב"מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות"

אלי כהן / צילום: איל יצהר

פערי מחיר של מאות אחוזים על מזון ללא גלוטן? זה הפתרון של משרד הכלכלה

הרשות להשקעות במשרד הכלכלה תשקיע 5 מיליון שקל במסלול שיסייע להקמה ולהרחבה של מפעלים חדשים לייצור מזון ללא גלוטן, זאת במטרה להגדיל את המגוון ולייצר תחרות שעשויה להביא לירידת מחירים

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

פימי רוכשת 70% משטרן הנדסה בכ-34 מיליון דולר

הרכישה משקפת שווי חברה של 49 מיליון דולר לשטרן ● בשבוע שעבר השלימה פימי את מכירת יתרת החזקתה (10.5%) בחברת מוצרי הבנייה הציבורית אינרום, תמורת כ-130 מיליון שקל

אבישי אברהמי / צילום: יונתן בלום

"כך בניתי חברה של 5 מיליארד ד'": מנכ"ל Wix מגיע למיטאפ של "גלובס"

המיטאפ, שייערך בשיתוף "עוד פודקאסט לסטארט-אפים" ו- Wize, יתקיים ביום ראשון הקרוב, 27 בינואר ● אבישי אברהמי יספר על איך כמעט פיתחו פיצ'ר למייספייס במקום את Wix, על ההשקעות שלו בסטארט-אפים ואיך לומדים לנהל מעל 2,500 עובדים

ארי שמיס / צילום: יונתן בלום

כך יהפכו בתי החולים של אסותא לאתרי ניסוי של קרן הון סיכון חדשה

הקרן תשקיע בחברות בשלבים מאוחרים של פיתוח ● מנהלי הקרן בפועל יהיו המשקיעים ד"ר אשר שמולביץ' ומישל חביב ● מנכ"ל אסותא: "המטרה היא לתמוך בחברות שאמורות להתחיל להיכנס לשוק וחסרים להן מזומנים" ● לצד פעילות הקרן, אסותא מציעה לשמש אתר לפיילוטים גם של חברות ענק, וכבר יש מגעים מתקדמים בינה למדטרוניק

ראובן (רובי) ריבלין /צילום: תמר מצפי

ריבלין: "מוטרד מהזלזול ההולך וגובר בשלטון החוק"

"הכבוד לשלטון החוק הולך ונשחק. החוק נתפס כמלאכותי, מכביד, מרגיז ומגביל", כך אמר נשיא המדינה במסגרת טקס מצטייני המשרד לביטחון פנים שהתקיים הבוקר ●  בטקס הוענקו תעודות הצטיינות ל-28 שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה והרשות להגנת העדים

אסיפת חירום של סלקום/ צילום: עובדי סלקום

אסיפת חירום בסלקום בנתניה: מאות מעובדי החברה נטשו את העמדות ומתכנסים בלובי המשרדים

אסיפת החירום כונסה בהמשך למכתב שהוציא אמש מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, ובו טען כי החברה תיאלץ לפטר 250 עובדים ● יו"ר הוועד, מיה יניב: "מי שחושב שהוא יכול לחתום על הסכם ואז להתנער ממנו בהינף יד אחרי כמה חודשים בלבד - טועה ומטעה. לא נהסס להשבית את החברה"

ניסוי של החץ 3 / צילום: משרד הביטחון

על רקע המתיחות בצפון: ניסוי מוצלח לטיל חץ 3

במשרד הביטחון אמרו הבוקר כי הצלחת הניסוי מהווה אבן-דרך חשובה ביכולת המבצעית של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיימים ואיומים עתידיים שעשויים להופיע במרחב

ידידיה יערי, יו"ר אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר

ראש מועצת הר אדר נגד אירונאוטיקס: "מנעה ממני במכוון או לכל הפחות ברשלנות לממש אופציות"

בתביעה בגובה כחצי מיליון שקל טוען אל"מ (במיל') חיים מנדל-שקד, לשעבר מנהל לשכת רה"מ אהוד ברק, כי חברת המל"טים התנערה מהתחייבויותיה כלפיו בטענות-סרק ● אירונאוטיקס בתגובה: "המקרה מוכר ישן וכבר נדון רבות. אנו חושבים שאין ממש בטענות, ונשמיע את טיעונינו בבית המשפט"

השופטת יעל וילנר /  צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

דרמה בתחום נזקי הגוף: בית המשפט העליון ביטל הלכה בת 50 שנה

עד היום, פיצויים בגין נזקי גוף של פושט רגל היו שייכים לו עצמו במלואם; מעתה, הרכיב המיוחס לכושר ההשתכרות שלו יועבר לנאמן ● בכך בוטלה "הלכת ידידיה" המפורסמת

אבי ניסנקורן / צלם: איל יצהר

ניסנקורן מודאג: "שוק הסלולר נמצא במשבר"

על רקע המשבר בסלקום, יו"ר ההסתדרות קורא לאוצר להסכים להפחתה באגרות התדרים שמשלמות חברות הסלולר בתמורה להתחייבות להשקעות מצידן בתשתיות

מנכל מכבי רן סער ויור רשת אסותא פרופ' שוקי שמר/ צילום: יחצ

במימון ממשלתי מלא: המודל החדש שעשוי להציל את אסותא אשדוד

משרדי האוצר והבריאות שוקלים לשנות את מודל ההפעלה של בית החולים הציבורי אסותא–אשדוד, הנמצא כיום בבעלות פרטית, ובוחנים הכפפתו ישירות לקופ"ח מכבי • האוצר מצפה מהנהלת אסותא לכסות לפחות חלקית את הגרעון שאליו נקלע בית החולים בגובה 150 מיליון שקל בשנה • בקופת החולים מכבי המחזיקה ברשת אסותא מתנגדים לדרישה

ניסוי קליני / צילום: SHUTTERSTOCK

דוח חדש קורא לחברות להגיע לישראל לפתח חדשנות בניסויים קליניים

דוח של דלויט מוקדש כולו למעמדה הפוטנציאלי של ישראל כ"ארגז החול הדיגיטלי-רפואי" של העולם וממליץ איך להתגבר על החסמים הקיימים ● עפ"י הדוח, ישראל מקום טוב להתחיל בו את פיתוח מערכות היחסים הללו, משום שמערכת הבריאות פתוחה יחסית לחדשנות, בשל ריבוי הסטארט-אפים בתחום ובשל תוכניות התמרוץ הממשלתיות שמעודדות את הקשר

מחיר למשתכן, ירוחם/ צילום: יחצ

משרד המשפטים מגביל את גובה ההנחות שיקבלו זוכי מחיר למשתכן

במשרד לא מוכנים לאפשר מתן הנחות של מיליון שקל על דירה, כפי שאירע בהגרלת גליל ים וקבעו מתחם סביר של הנחות, שינוע בין 200 ל-400 אלף שקל