תחום: ביג דאטה בבריאות
גיוסים: 4 מיליון דולר
פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת ניתוח הוליסטי של כלל מקורות המידע הקיימים בענף הבריאות - מתיקים רפואיים אלקטרוניים ועד דיווחי מטופלים ברשתות החברתיות ובאפליקציות שונות. "השימוש בפלטפורמה הופך את מה שהיה פעם רסיסי מידע לתמונה שלמה. אנחנו כמו סוכנות מודיעין של מידע רפואי. מסת המידע שאנחנו מקבלים ממטופלים ורופאים היא אדירה". החברה הוקמה בשנת 2014 מתוך שיתוף פעולה של אפשטיין עם ד"ר יצחק ליכטנפלד - יזם ותיק, פסיכולוג ומומחה לניהול סיכונים.
"אם ניקח, לדוגמה, פרופיל של תרופה וההשפעות שלה על חולים, בעולם האמיתי יתבססו על מחקר שנבחרו אליו אנשים בפינצטה. אחרי שהתרופה מקבלת אישור ויוצאת אל המציאות, מגלים שיש לה תופעות לוואי שלא עלו עליהן במחקר. כאן באה הפלטפורמה שלנו ובודקת את התרופה על מיליונים באמצעות הביג דאטה. המוצרים שלנו גם יודעים לזקק תובנות מתוקפות, כמו זיהוי מוקדם של תופעות לוואי מסוכנות בתרופות שיצאו לשוק.
"יש פה פוטנציאל להציל חיים, לחסוך סבל ולהוריד עלויות למערכת - המחיר המוערך של התחלואה והתמותה השנתית בעקבות תופעות לוואי מגיע בארה"ב לבדה לכ–177 מיליארד דולר".
"הפתרון הטכנולוגי שבנינו מאפשר לכל מקבלי ההחלטות בתעשיית הבריאות להשתמש במספר מקורות מידע משלימים כדי לקבל פרופיל ביצוע–סיכון של תרופה חדשה".
"הדאטה שלנו מגיע מחברות התרופות שמתחזקות מסדי נתונים בעצמן, גופים רגולטוריים (כמו ה–FDA והרשות האירופית), חברות ביטוח רפואי (HMO), נותני שירותי בריאות (קופות חולים ובתי חולים), אפליקציות בריאות, רשתות חברתיות וקבוצות תמיכה ברשת של חולים המדווחים בפירוט רב על חוויית השימוש שלהם בתרופות".
"העניין שלי ברפואה דחופה היה ברור די מההתחלה - בצבא הייתי חובשת ולאחר מכן קצינת ארגון רפואה, פרמדיקית ומדריכה במד"א. במהלך התארים עבדתי והתנדבתי, וכך גם צברתי ידע וניסיון בפסיכיאטריה, וניהול free clinics. החשיפה למצבי דחק קיצוניים ביותר בעבודה ביחידות טיפול נמרץ חידד לי את השליחות בתחום. הבנתי שכאן ניתן להשפיע על מיליונים".
"הקמתי את הסטארט–אפ בזמן חופשת הלידה, אבל הרעיון התבשל הרבה קודם, כשעסקתי בניתוח מטופלים ברשתות החברתיות. הבנתי שחברות התרופות צריכות את הביג דאטה הזה. התעשייה ניצבת על סף שינוי רדיקלי. הדיגיטציה של הסביבה המסורתית של הבריאות תשפיע על כל אדם בעולם".
"מה שהכי הפחיד אותי בתהליך זה הסיכון שאני לוקחת, חוסר היציבות הכלכלית והאחריות כלפי אלה שנתנו בנו אמון. התחושה הזו התעצמה כיוון שרק לפני רגע הקמתי משפחה והיה לי ילד קטן בבית, אבל התמיכה הרגשית שקיבלתי עזרה לי לשמור על פוקוס".
"בתחילת הדרך מכרסמים בהון העצמי. אבל בזכות הפוטנציאל של המיזם והנכסים שהבאנו לחברה הצלחנו לגייס את ההשקעה הראשונה שלנו מהר מאוד.
"היצירה של ישות עסקית, שהתחילה מרעיון, ובהדרגה הופכת לעסק חי ונושם, נותנת המון אנרגיה בשלבים הראשונים, וכל השאר מתגמד".
"במרוץ היזמות ישנה נטייה להתאהב במוצר. לעתים קרובות העיסוק בפיתוח מסמא את עיני היזם מצרכי השוק והערך שהוא מחפש. כך פעלנו במשך יותר משנתיים. למזלנו, נחשפנו ללקוחות פוטנציאליים ששיקפו לנו שהמוצר שלנו ‘מתקדם’ מדי ביחס לצורך הנוכחי של השוק. זה היה מוצר מעולה, מתוחכם, אבל גם מורכב. הוא הצריך חינוך שוק וזו לא נקודת התחלה טובה למיזם בתחילת דרכו.
"היה מאוד מתסכל להבין שהעבודה שעשינו והמוצר שפיתחנו עבר Dumbing down, אבל החוכמה היא לקרוא את הסימנים שהשוק נותן לך. מתוך התובנה הזו התחלנו לפשט את המוצר, להפוך אותו ליותר רזה וחסכוני. במקביל לשינויים הטכנולוגיים זה הצריך גם שינוי של שפה, לספר ללקוחות את הסיפור קצת אחרת".
"אני כל הזמן לומדת. הנרי פורד אמר: מי שמפסיק ללמוד הוא זקן, לא משנה אם הוא בן 20 או בן 80. ואני משתדלת להישאר צעירה.
"תובנה שנייה - צריך להבין שיש שיאים של מאמץ שעליהם מסתערים, ויש רגעים שצריך לדעת לעצור, וליהנות מהצלחות קטנות ומהמשפחה שתומכת בי".