יוון נהנתה מזינוק במספר הבקשות ל"ויזת זהב", שנועדה למשוך השקעות זרות בהענקת תושבות בתמורה • כעת, עקב זעם ציבורי, מעלה המדינה את הסכום הנדרש מחצי מיליון אירו ל־800 אלף
מנהיגי אירופה שינו כיוון בפסגה בבריסל ויצאו בקריאה ברורה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית בעזה" • ארגונים לא-ממשלתיים דורשים לעצור השקעה במו"פ ביטחוני בישראל • וקרן העושר הנורבגית בוחנת את השקעותיה בחברות הקשורות לישראל בעקבות המלחמה בעזה
חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה • זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה • מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים • מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה
קרן גשם הוקמה בצל המלחמה, ומאגדת בתוכה 11 חממות וקרנות הון סיכון • המייסד, טלאור זקש: "בתקופה שבה פחות משקיעים מגיעים לישראל, החלטנו שאנחנו נגיע אליהם" • ישראל מתגייסת
ההיקף הכספי של העסקאות צנח ל-9.8 מיליארד דולר בשנה שחלפה, לעומת כ-18 מיליארד דולר ב-2022, כך עולה מדוח PwC • מספר עסקאות המיזוגים והרכישות המערבות חברה ישראלית ירד ב-23% ל-110 בלבד • ב-PwC צופים בטווח הקצר המשך חולשה בשוק המקומי ביחס לעולם בשל המלחמה
רבים הרימו גבה כשיוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, הצטרף לקרן סופטבנק ללא ניסיון בתחום ההון־סיכון ודווקא בזמן שעולם השקעות הטכנולוגיה נכנס לתקופת שפל • שנתיים לאחר מכן, הוא הוביל מטעמה את השקעת הענק בקייטו נטוורקס של שלמה קרמר • "היו כמה 'תכשיטים' שרצינו להגיע אליהם", הוא אומר בראיון לגלובס, ומתייחס לאווירת ההשקעות הכללית בישראל ברקע הביקורות על הרפורמה המשפטית • וגם: האם פניו לפוליטיקה הארצית?
מדיניות תעשייתית היא שוב כבר לא מילה גסה: סובסידיות עצומות ופרוטקציוניזם הולך וגובר מחוללים מהפך בכלכלה העולמית לאחר עשורים של סחר חופשי • מדינות קטנות יחסית, מבריטניה עד סינגפור, נותרות מאחור • עולם בסחרור, פרויקט מיוחד
העסקה להכנסת הקרן אפיניטי פרטנרס כשותפה בפעילות הליסינג של קבוצת שלמה עשויה להוביל שינוי יסודי בענף הרכב, שעד היום היה סגור למשקיעים זרים • וגם: מדוע מדינות המפרץ עשויות להתחיל לגלות עניין בענף הרכב הישראלי?
ערב הסעודית מתייצבת בתחתית רשימת המדינות היקרות בעולם - מקום 60 מתוך 101, זולה יותר מאיחוד האמירויות ורומניה • מה עוד כדאי לדעת על הממלכה הערבית העשירה בעולם?
כמו הרוב המוחלט של כלכלני ישראל, הארגונים הבינלאומיים וסוכנויות הדירוג - השווקים מאותתים לממשלה מהרגע הראשון: עצרי
אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, אומר שהמצב הפוליטי בישראל הוא עוד פרמטר שהמשקיעים הזרים מביאים בחשבון, אבל "בסופו של יום מרגישים שהחברות הישראליות טובות, ומה שמעניין זה הביצועים שלהן פר-סה" • היובש בהנפקות, לדבריו, עומד להסתיים, "אבל המנפיקות הראשונות יצטרכו להתפשר על השווי" • ומה התחום החם ביותר כיום? "אנרגיה, ובעיקר מתחדשת"
תיק השקעות זרות, המנוהל בחו"ל כחלק מהפורטפוליו הכולל, עשוי לתת מענה לפיזור מבוקש ובתוך כך לניהול סיכונים ועוד • אולם בפרופאונד בית השקעות מסבירים כי חשוב לזכור כי תיק שכזה אינו מתנהל מעצמו ויש לבחון מספר פרמטרים ולבצע כמה צעדים לפני פתיחת חשבון השקעות זר על מנת שיהווה פוטנציאל להשאת ערך
"כל הקריירה אני לא זוכר שנאלצתי לעסוק בפוליטיקה, אבל המשבר הנוכחי לא משאיר לי ברירה. אומרים שהגענו לסוף הדמוקרטיה. דברים שמעולם לא התמודדתי איתם כמשקיע הון סיכון" • שיחה קצרה עם ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות OurCrowd
יחידת המחקר של המגזין הכלכלי "אקונומיסט" מזהירה מפני השלכות הרפורמה המשפטית על ישראל • "סיכון להשקעות הזרות בישראל ולחסינות הכלכלית של המדינה"
לאחר שבתחילת השבוע התהדר נתניהו במסמך של ג'יי.פי מורגן, כעת מוציאה מחלקת המחקר את העמדה הרשמית וממנה עולה כי קיים סיכון להשקעות זרות בישראל - אם כי במידה מוגבלת • גם בבנק ההשקעות ברקליס הזהירו משוק תנודתי בעקבות כוונות החקיקה של הממשלה
מנכ"ל הגוף המוסדי הגדול בישראל במונחי שווי שוק, השוהה בחו"ל בימים אלה, אומר בשיחה עם גלובס: "לא רק שלא ראיתי ירידה בהתעניינות בהשקעות בישראל, אלא אפילו עלייה" • מוקדם יותר היום הזהירו מאות כלכלנים מהשלכות הרפורמה המשפטית
קרן אינסייט, אחת המשקיעות הבולטות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות, פרסמה מכתב הזדהות עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל ומהלכי הממשלה • זו הפעם הראשונה שבה קרן אמריקאית יוצאת באופן רשמי נגד מהלכי הממשלה
היקף קרן ההייטק של סינגולריטי עומד על 25 מיליון דולר, כשהכוונה היא להגיע להשקעה של עד 10 מיליון דולר בישראל • "הקרן מעוניינת להשקיע בחברות טכנולוגיה צעירות בשלבי פרה-סיד וסיד, ולשמש עבורן גשר לשווקים בארה"ב", אומר סודיפ מישרה, שותף מנהל בקרן • אירועים ומינויים
בחודשים האחרונים פועל משרד החוץ לסיוע לחברות החוששות שהקרן תיסוג מהחזקותיה, על רקע התנגדותה להתנחלויות • הקרן הפסיקה בעבר התקשרויות עם חברות שפועלות מעבר לקו הירוק • מנגד, בדרג המדיני מקווים להרחבת ההשקעות של המדינות הלא מערביות
במקום ההרס הפיזי, אברהם מציע חלופה לסדום בדמות הפיכה שלטונית • הבעיה של סדום הייתה דומה לזו של סין ורוסיה: הכלכלות נשלטות בידי מי שמעוניין להקפיא כל שינוי אפשרי