ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli
מאז טבח 7 באוקטובר מפגינה איטליה עמדות צוננות כלפי ישראל והמלחמה בעזה, למרות שבראשה עומדת ממשלת ימין שמרנית שבינה לבין ממשלת ישראל אחידות דעים בנושאים רבים. למרות זאת, לגלובס נודע כי קרן השקעות הטכנולוגיה הרשמית של ממשלת איטליה, CDP, החלה להשקיע בחברות ישראליות.
● בבית הלבן קוראים למנכ"ל אינטל להתפטר, וזו עלולה להיות בשורה רעה לישראל
● עם נפילות של עשרות אחוזים: כך התקרר התחום הלוהט בבורסה
הקרן נמצאת בבעלות מלאה של משרד האוצר האיטלקי ומנהלת 4.7 מיליארד אירו להשקעות (5.4 מיליארד דולר). היא מעוניינת להשקיע עשרות מיליוני דולרים ואולי אף יותר בחברות סטארט-אפ ישראליות, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטום, במטרה להביא אותן לפעילות באיטליה שתפתח ותקדם את התעשייה המקומית.
כלי מדיניות
CDP ביצעה רק בחודש שעבר השקעה גדולה בחברת קלאסיק (Classiq) - שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים - סיבוב המוערך בכ־20-30 מיליון דולר יחד עם סופטבנק היפנית. לפי הודעת CDP, ההשקעה "נעשית כחלק מהמשימה של הקרן להאיץ את תחום הדיפטק באיטליה ואת חיזוק הריבונות הדיגיטליית שלה בעידן הקוונטי. ראש תחום ההשקעות הישירות בקרן ההון סיכון של CDP, אלסנדרו סקרוטצ'י, אמר כי המהלך יתרום "להפיכת הכלכלה האיטלקית תחרותית יותר בזירה העולמית".
מדובר בהרחבה של סבב הגיוס מחודש מאי שהעניק לחברה הישראלית שווי של 400 מיליון דולר, כאשר לאחריה מצפים באיטליה כי קלאסיק תירתם לקידום ענף הקוונטום בארץ המגף. מקלאסיק ו־CDP לא התקבלה תגובה.
"ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה, מודעת היטב לפעילות הקרן, כאשר זאת נחשבת לכלי מרכזי בביצוע המדיניות של הממשלה וקידום היעדים שלה, כמו תוכנית בת מיליארד אירו לתמיכה בבינה מלאכותית", אומר בכיר ישראלי שמכיר את פעילות הקרן.
הטון החריף
איטליה נשלטת על ידי ממשלת ימין, ולמרות זאת מביעה בשנתיים האחרונות עמדות נגד ישראל. כבר בתחילת 2024 הודה שר החוץ אנטוניו טאיאני כי הממשלה האיטלקית הפסיקה את היצוא הביטחוני לישראל כבר ב־7 באוקטובר, כלומר עוד לפני הכניסה הישראלית לעזה שחלה רק חודש וחצי לאחר מכן.
בסוף 2024 הודתה בכך גם באופן רשמי ראשת הממשלה מלוני, הנחשבת למקורבת לראש הממשלה נתניהו, מול הסנאט האיטלקי, ואף הוסיפה כי הגבלת רישיונות היצוא לישראל היא "משמעותית יותר מזו שמיושמת על ידי צרפת, גרמניה ובריטניה".
במהלך מבצע חיצי הצפון של צה"ל בלבנון לפני כשנה, יצאה מלוני בהצהרה לפיה תקיפת חיילי יוניפי"ל, שנעשתה בשוגג, "איננה מקובלת", וכי על ישראל למלא את החלטה 1701 ו"למנוע הסלמה של הסכסוך באזור כולו".
הטון נגד ישראל אף החריף מאז פרוץ מבצע מרכבות גדעון לאחר התמוטטות הפסקת האש בעזה: במאי אמר טאניני כי פעולות ישראל בעזה הן "בלתי מקובלות: התגובה הלגיטימית של של הממשלה בישראל למעשי הטרור הנוראיים עברו שינוי דרמטי ובלתי-מקובל, ואנחנו קוראים לישראל לעצור מיד".
הסנטימנט נגד ישראל חלחל גם לשלטון המקומי במדינה: מחוז פוליה הדרומי וכן מחוז הענק אמיליה-רומאנה, שבו ערים גדולות כמו בולוניה, פארמה ומודנה - הודיעו על ניתוק היחסים עם מוסדות ישראליים "נוכח מעשי האלימות החמורים בעזה ובשל ההליך שמתקיים נגד ראש ממשלת ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה".
עם זאת, בנושא הקמת מדינה פלסטינית מחזיקה איטליה בקו ניצי יותר מאשר מדינות מערב אירופה - ג'ורג'יה מלוני אמרה כי "הכרה במדינה כזו לפני הקמתה עלולה להיות לא יעילה", אמירה כללית שאולי יש בה גם רמיזה לכך שאיטליה תכיר במדינה פלסטינית לכשתוכרז.