כך משרד הבריאות העלים עין מהמינויים הפיקטיביים בבתיה"ח

ארבעה חודשים אחרי חשיפת תחקיר "גלובס" בדבר השיטה שהונהגה בכמה בתי חולים ממשלתיים, ובה רופאים קיבלו מינויים פיקטיביים של "מנהלי יחידות" כדי שיוכלו להגדיל את הכנסתם מפרקטיקה פרטית, מתברר שבמשרד הבריאות החליטו להתעלם מהתופעה. זאת אף שלאחר הפרסום הבהירו במשרד כי מדובר בעבירה על החוק ודרשו לבטל את המינויים לאלתר. גם נציב שירות המדינה, משה דיין, לא פעל עד היום כדי לאכוף את ההנחיה שיצאה ממשרדיו שלו.

השיטה עובדת כך: בית החולים מעניק לרופא תואר "מנהל יחידה" או תפקיד אחר, כמו סגן מנהל מחלקה, ללא מכרז וללא תקן או תוספת שכר בצד המינוי, וזאת רק כדי שהרופא יוכל להיכלל ברשימת היועצים של הביטוחים המשלימים ולהעניק חוות דעת נוספת בתשלום. מנהלי הביטוחים המשלימים של קופות החולים קיבלו מבתי החולים מסמכים המעידים על כך שהרופאים מונו לתפקיד הבכיר, וזאת אף שבית החולים אינו מוסמך לבצע מינויים כאלה בעצמו ללא אישורים של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה.

למעשה, רופאים שזכו לתואר "מנהל יחידה" התהדרו בתואר הזה בקליניקות הפרטיות וברשימות המומחים של ביטוחי הבריאות, אף שמשרד הבריאות לא העניק היתר להקמת יחידות כאלה. כלומר, מדובר ב"מנהל יחידה ללא יחידה". מנהלי בתי החולים, ובראשם ד"ר בני דוידזון מאסף הרופא, טענו להגנתם שהעניקו את המינויים ללא האישורים הרלוונטיים כדי לתת אופק קידומי לרופאים, לשמר אותם בתוך המערכת ולהיטיב עמם מבחינה כלכלית בלי שהדבר יגיע מקופתם הריקה ממילא.

לפי בדיקת "גלובס", המינויים הפיקטיביים נעשו בבתי החולים אסף הרופא, ברזילי, רמב"ם ותל השומר. באסף הרופא לבדו התבצעו 20 מינויים כאלה, ואחד מהם נועד להיטיב עם חתנו של מנהל ביה"ח, ד"ר דוידזון.

בתל השומר הפסיקו את הפרקטיקה הזאת באופן יזום, לאחר שאחד הרופאים שקיבל מינוי כזה דרש בעת פרישתו תשלום רטרואקטיבי על השנים שבהן שימש כמנהל יחידה ללא השכר של מנהל יחידה. זה למעשה היה החשש הגדול של נציבות שירות המדינה ושל המחלקה המשפטית של משרד הבריאות: חשיפה לתביעות מצד רופאים. לפי הערכת המשפטנים, עובד שזכה לתואר מסוים, דוגמת מנהל יחידה, זכאי בפועל לתגמול הנהוג במשרה כזו גם אם הוא נאלץ לחתום בעבר על מסמך שבו הוא מאשר שאין לו דרישה לתוספת שכר.

אותם משפטנים חששו מפני חשיפה לתביעה אחרת: מצד המטופלים ובעלי הביטוחים, וזאת משום שרשימת המומחים שקיבלו מהביטוח המשלים כללה שמות של מנהלי יחידות שבפועל אינם כאלה - דבר שהוגדר "הונאת ביטוח" מצד גורמים במערכת הבריאות.

לאחר פרסום התחקיר, כאמור, תגובת משרד הבריאות הייתה בהירה: "מינוי רופא למנהל יחידה כמוהו כהקמת יחידה, ועל כן מינוי כזה ללא אישור המשרד מהווה עבירה על סעיף 24 לפקודת בריאות העם".

מנכ"ל המשרד אז, פרופ' רוני גמזו, שיגר מכתב למנהלי בתיה"ח ודרש מהם לדווח על כל המינויים האמורים ולבטלם לאלתר. אלא שהנהלת משרד הבריאות הנוכחית, בראשות פרופ' ארנון אפק, החליטה "לחיות עם התופעה" במקום למגר אותה. במשרד לא מתכוונים לקבל מינויים חדשים כאלה בעתיד, אבל את המינויים שכבר נעשו אין בכוונתם לבטל. כדי למנוע מקרים דומים, מסבירים במשרד, בתי החולים יצטרכו להסתפק במינוי רופאים לתפקיד "מנהל שירות", בהתאם לקבוע בהסכם הרופאים מ-2011 ובכפוף למכסת התקנים שהוגדרה. "תפקיד זה מקודם בימים אלה והוא יהווה את הפתרון הראוי למתן אופק שירות לרופאי מערכת הבריאות הממשלתית", מסרו במשרד.