שיבא, רמב"ם וברזילי מינו פיקטיבית רופאים למנהלים

לא רק באסף הרופא: בתי חולים העניקו "תארים" של מנהל בכיר ללא תקן או תוספת שכר, כדי להכניס רופאים לרשימת המומחים של הביטוח המשלים ■ גורמי האכיפה ביקשו לפתוח בהליכים משמעתיים נגד מנהלי בתי חולים

תחקיר "גלובס" חשף בשבוע שעבר כיצד בית החולים הממשלתי אסף הרופא מינה באופן פיקטיבי לכאורה כ-20 רופאים למנהלי יחידות מבלי שאושרו יחידות כאלה על ידי משרד הבריאות, וכל זאת כדי להיטיב עם הרופאים בפרקטיקה הפרטית שהם מנהלים. היום (ב') אנו חושפים כי מבדיקה שערכה נציבות שירות המדינה, עולה כי מדובר בשיטה שבה נהגו בתי חולים ממשלתיים נוספים, שאף הודו בפני אנשי הנציבות בעניין. נציבות שירות המדינה הורתה על ביטול מידי של המינויים ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו החל לבדוק בעצמו את הממצאים.

השיטה עובדת כך: בית החולים מעניק לרופא תואר של "מנהל יחידה" או תפקיד אחר, כמו סגן מנהל מחלקה, מבלי שהדבר נעשה במכרז וללא תקן או תוספת שכר בצד המינוי, כל זאת רק כדי שהרופא יוכל להיכלל ברשימת היועצים של הביטוחים המשלימים, כדי להעניק חוות דעת נוספת בתשלום. מנהלי הביטוחים המשלימים של קופות החולים קיבלו מבתי החולים מסמכים המעידים על כך שהרופאים מונו לתפקיד הבכיר, זאת אף שבית החולים אינו מוסמך לבצע מינויים כאלה בעצמו ללא אישורים של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה.

מבקר הפנים לשעבר של משרד הבריאות, אריה פז, טען בשבוע שעבר, שבשיטה שתיארנו יש כדי להונות את הביטוח וגם את הציבור כולו. מנהל אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון, הסביר כי זו הייתה הדרך שלו למנוע בריחה של רופאים ולהיטיב עימם כלכלית, וכי אין מדובר בהטעיה, שכן מדובר ברופאים מוכשרים המתאימים לתפקיד. נזכיר, כי בין המינויים שנעשו באסף הרופא, נכלל גם ד"ר קובי סתיו, החתן של ד"ר דוידזון, שממשיך גם היום להציג את עצמו באתר הקליניקה הפרטית שלו כמנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה באסף הרופא. באתר "כללית מושלם", לעומת זאת, מחקו את התואר "מנהל יחידה".

בדיקת נציבות שירות המדינה העלתה כי מלבד אסף הרופא, השיטה הונהגה גם בבתי החולים רמב"ם שבחיפה, ברזילי שבאשקלון ושיבא בתל השומר. ברמב"ם מסרו לנציבות, כי הם מינו בצורה זו כ-40 רופאים, בברזילי דיווחו על 25 רופאים ובתל השומר לא דיווחו על מספר מדויק, אבל טענו כי ביטלו לאחרונה את כל המינויים בעקבות איום משפטי מצד רופא. מדובר ברופא שקיבל בעבר "מינוי פנימי" כזה ללא תוספת שכר בצדו, ורק בדיעבד תבע לקבל את השכר שמגיע לו לכאורה בגין אותו תפקיד - בעיקר תוספת כוננויות, שהמשמעות הכספית שלה היא אלפי שקלים נוספים בחודש.

בדיוק מפני התרחיש הזה הזהיר כאן בשבוע שעבר מנהל בית חולים בולט, שאמר, כי "הדבר הזה לא קיים אצלנו כי אם אני נותן למישהו מינוי בלי לתת לו את התנאים שנגזרים מהמינוי, לרבות שכר, אני חשוף לתביעה עוד כמה שנים כשהוא יעזוב למקום אחר או ייצא לפנסיה. הרופא יכול להגיד 'נכון שחתמתי שאני מתמנה לתפקיד ללא תוספת שכר, אבל לא הייתה לי ברירה ואני רוצה עכשיו את הכסף שמגיע לי'. אני יכול להבין ארגון שרוצה לחסוך בכסף תוך פתרון שמעניק לעובד הכנסה ממקור חיצוני, אבל במקרה הזה מדובר לדעתי בחוסר אחריות בהיבט האקטוארי".

בתוך כך, נודע ל"גלובס", כי גורמי אכיפה שונים בשירות המדינה, ובהם גם אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, ביקשו בעקבות תחקיר "גלובס" לפתוח בהליכים משמעתיים נגד מנהלי בתי חולים שביצעו מינויים כאלה. במקביל, גורמים במערכת הבריאות מצפים כי מנכ"ל משרד הבריאות יבדוק האם נעשו מינויים דומים בבתי חולים נוספים, לרבות במסגרת תאגידי הבריאות המכונים גם "קרנות מחקרים".

צרו איתנו קשר *5988