מה חושבים עורכי הדין על השופטים החדשים שמונו לעליון?

ביום חמישי האחרון נערך דיון סוער באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ענת ברון, שמונתה אתמול (א') על-ידי הוועדה לבחירת שופטים לשופטת בבית המשפט העליון, לצדו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מנחם (מני) מזוז.

לעומת מזוז, שעמד שנים בעין הסערה הציבורית ומוכר לרובנו, ברון הייתה עד היום אלמונית יחסית, אבל הפעם מדובר היה בתיק מתוקשר - תביעה בסך 2.6 מיליון שקל שהגישה ענת קם נגד עיתון "הארץ" בטענה כי הביא לחשיפתה כמקור.

במהלך הדיון ניסתה ברון, בדרכה הנעימה אך התקיפה, לשכנע את הצדדים לפנות לגישור כדי לנסות ולפתור את המחלוקת ביניהם בדרכי שלום.

ברון גם חייבה את "הארץ" להעביר מסמכים ולענות לשאלונים. כשהקריאה ברון את החלטתה ניסתה באת-כוח "הארץ", כמקובל אצל ליטיגטורים, להתערב מפעם לפעם ולהעלות טענות באשר לתוכנה, אך ברון היסתה אותה בתקיפות: "נא לא להפריע לי עד סיום ההחלטה", הבהירה לעורכי הדין מי מנהל את העניינים באולמה.

יצוין כי בשל בחירתה של ברון לעליון יתנהל מעתה תיק ענת קם בפני שופט אחר.

לדברי עורך דין שהופיע בעבר בפני ברון, הנחישות והביטחון העצמי שהפגינה בדיון ביום חמישי מאפיינים את עבודתה, והם שתי מעלות מתוך רבות אחרות, המכשירות אותה לשיפוט בערכאה הגבוהה ביותר. "ברון מפגינה נחישות וביטחון עצמי שלרוב מאפיינים שופטי בית המשפט העליון ולא שופטים מחוזיים ושופטי שלום", הוא אומר.

לדברי עורך הדין, "עובדתית, בעליון השופטים אף פעם לא טועים, כי אין מי שיהפוך את ההחלטות שלהם או יבקר אותם, ולכן הם חייבים לגלות ביטחון כזה. בשלום ובמחוזי השופטים לרוב הרבה יותר זהירים, כי הם יודעים שיש עליהם ביקורת מלמעלה. לברון אין פחד, ובמובן הזה היא כבר פעלה שנים כמו שופטת בית המשפט העליון".

עורך הדין הצביע על יתרונות נוספים של ברון כשופטת. "היא מאוד ממוקדת בתיק, תמיד יודעת מה היא רוצה, ויש לה חוט-שדרה. היא לא מתכופפת ולא נותנת לצדדים להסיט אותה מהעיקר או לבלבל אותה. היא מאוד מוערכת ויצירתית, בקיאה בחומר ובדין".

משרה רוגע, ענייניות ואנושיות

ברון התברכה אמנם במעלות רבות, אבל הבחירה בה לעליון הייתה במידה רבה בחירה של פשרה בין שופטות נוספות שהתמודדו על התפקיד, שגם הן מוכשרות וראויות לא פחות מברון. ההחלטה לבחור במזוז התקבלה אתמול על-ידי חברי הוועדה תוך 25 דקות, אבל הדיון באשר למינוי הנוסף התארך ליותר משעה וחצי.

ל"גלובס" נודע כי בישורת הסופית ניצבה ברון מול השופטת דבורה ברלינר, שנפסלה לתפקיד בשל משך כהונתה הקצר (ברלינר תצא לגמלאות בעוד פחות מ-3 שנים); השופטת רות רונן, שנפסלה בין היתר בשל גילה הצעיר (52); ונאוה בן-אור, שאת ההתנגדות למינויה הוביל השופט העליון, אליקים רובינשטיין.

ברון אמנם לא הייתה המועמדת המועדפת על רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים, אך איש מהחברים לא התנגד לה, והיא זכתה להערכת כל חברי הוועדה, בראשות שרת המשפטים, ציפי לבני, ונשיא העליון, אשר גרוניס. רק חברתה הקרובה של ברון, השופטת אסתר חיות, נמנעה מההצבעה בעדה, אך תמיכתה מבחוץ בהחלט סייעה לברון להיבחר.

עו"ד רחל בן-ארי, חברת הוועדה לבחירת שופטים, אומרת כי כל המועמדים היו ראויים. "לא הייתה אחידות מלאה בין החברים. יש מי שחושב שמועמדת אחת יותר טובה מהאחרות, ויש מי שחושב שאחרת, אבל אין מי שחושב שברון היא לא מתאימה".

לדברי בן-ארי, הבחירה בשופטת מחוזית ותיקה כמו ברון, שהתעסקה עם חומרים מורכבים, היא טבעית. "אין תחושה של הימור לגביה. עורכי הדין אוהבים להופיע באולמה. היא משרה רוגע, ענייניות ואנושיות. היא בן אדם מאוד נעים ,והיא דוגמה וסמל למזג שיפוטי, נועם-הליכות ואנושיות. אף פעם לא היו איתה בעיות בדברים האלה. ועד כמה שאנחנו יודעים להתחקות אחר השקפת עולמה, אז היא ליברלית מאוד".

- ובנוסף לכך, היא גם אישה שופטת.

בן-ארי: "אכן. ואם הייתי יכולה להוביל לבחירה בשתי נשים - אף שמזוז הוא מועמד מאוד ראוי - הייתי עושה זאת".

מזוז: יושרה, רקורד ו-5 שנות צינון

עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ אומר כי מה שאפיין את ההתמודדות הנוכחית לעליון זה שהיא הייתה מקצועית טהורה, והבחירה בברון ובמזוז מוכיחה זאת. "מה שמאפיין את ברון כשופטת זה היותה רצינית מאוד, נעימת-הליכות, מלומדת. הבחירה בה היא מאוד מוצלחת וראויה גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית. העובדה שהיא לא הופיעה בכותרות בפרשייה זו או אחרת לא מפחיתה ממעמדה כשופטת מהמדרגה הראשונה", הוא אומר.

גם עו"ד רם כספי סבור כי הבחירה בברון ובמזוז היא "בחירה מעולה". לגבי ברון אומר כספי: "היא שקטה, עניינית, אף פעם לא מתלהמת. היא מתייחסת בצורה מעולה גם לעורכי הדין שמופיעים בפניה וגם לנושא הנדון". לכן, לדבריו, "אוהבים אותה. פשוט אוהבים אותה. היא אישה נהדרת, הגונה".

- אז איך זה שדי לא שמענו עליה עד היום?

כספי: "שמעת עליה מעט כי היא לא נכשלה עד היום בכלום. היא לא עושה סקנדלים, וזו אחת הסיבות לכך שנבחרה. היא גם בת-טיפוחה של האסכולה של דורית ביניש וחברה של אסתר חיות, ויכול להיות שגם זה עזר לה".

עו"ד בן-ארי מביעה דעה דומה. "ברון היא שופטת שלא הולכת לתקשורת ולא מיחצנת את עצמה, אבל זה לא אומר שהיא לא ניהלה תיקים משמעותיים. היא עוסקת במשפט מסחרי ואזרחי, נושאים שפחות נחשפים אליהם, כי הם פחות סקסיים, אבל היא דנה במגה-תיקים חשובים ומורכבים עם הרבה קלסרים".

לזכותו של מזוז, זוקפת בן-ארי, מלבד הרקורד העשיר שלו, היושרה והמקצועיות, גם את 5 שנות הצינון שעבר מאז שפרש מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "ואת זה שהוא לא עשה דבר אחר בזרקור הציבורי, אלא הלך ללמד".

לעו"ד ציון אמיר, שהיה סנגורו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, יש הרבה שעות עם מזוז ומעט שעות ברון. אף שמזוז העמיד לדין את קצב לאחר שכבר כמעט נחתם עימו הסדר טיעון (שבוטל על-ידי קצב), אמיר משוכנע כי הבחירה במזוז היא מצוינת. "מדובר במינוי ראוי שבראויים", הוא אומר. "לכל אורך הדרך אמרתי כי נעשה למזוז עוול, שהוא לא מונה עד כה לעליון. זה היה הפסד למערכת שב-4 השנים האחרונות הוא לא היה שם. כישוריו המשפטיים מוכחים".

עו"ד אמיר לא חושש לומר כי גם המוצא הספרדי של מזוז משחק לטובתו. "אני לא נבהל לומר שחשוב לי מאוד שהכיסא הספרדי בעליון מאויש. זאת ללא קשר לעובדה שמזוז ראוי גם ללא תיוג מהסוג הזה. מזוז יהיה אחד השופטים הטובים בעליון".

ברון היא שופטת אזרחית, ולכן עו"ד אמיר, סנגור ותיק, כמעט לא הופיע באולמה. אבל בפעם היחידה שזה קרה, בעת שברון דנה בתיקי מעצר כשופטת תורנית בבית המשפט המחוזי, הוא התאהב בה מיד.

"לפני כמה שנים ייצגתי לקוח שנעצר והואשם על-ידי רשות המסים בניהול חשבוניות פיקטיביות והעלמת מס. כששמעתי שברון תדון בערר שהגשנו על המעצר, חששתי שאני נופל על שופטת לא פליליסטית, שבטח תקבל מה שהרשות תטען. אבל כשהתחיל הדיון, ראיתי לפניי שופטת שלא הכרתי: נעימת-סבר, סבלנית, ליברלית מאוד, עצמאית בחשיבתה. בנועם-הליכות כזה לא נתקלתי, ואני שמח מאוד על בחירתה".

עו"ד ברוריה לקנר, ליטיגטורית בכירה שמכירה את שניהם - את מזוז עוד מהתקופה שבה היה פרקליט במחלקת הבג"צים, ואת ברון כי הופיעה מולה פעמים רבות - אומרת כי יש לא מעט קווים משותפים בין השניים. "מזוז וברון הם משפטנים מעולים שנצמדים לעובדות וקובעים את התוצאה על סמך הדין הרלבנטי. שניהם מאופיינים בשקט פנימי אישי ובביטחון עצמי בעבודתם".

לדברי עו"ד לקנר, "מזוז תמיד היה יריב הוגן איש ישר-דרך וצנוע ומי שעומד על עקרונותיו. ברון היא שופטת מקצועית יסודית מאוד, יורדת לפרטי התיק ולא משאירה אבן שאינה הופכת".

"מינויי פרווה"

האידיליה באשר לבחירה במזוז ובברון שהפגינו הדוברים עד כה אינה נחלת הכלל. עורכי הדין שמותחים ביקורת על המינויים, נמנעים מלהזדהות בשמם, כנראה מחשש שהדבר יתנקם בהם, אבל חשוב להם שהדברים ייאמרו.

לדברי עורכת דין מוכרת, "הבחירה במזוז ובברון היא בחירה חסרת ברק, במקרה זה תרתי-משמע, כי זו בחירה שמתאימה לקו האפור בעליון שמנהיג גרוניס, ושצפויה להנהיג מרים נאור שתחליף אותו על כס הנשיאות בינואר הקרוב".

לדבריה, לא במקרה טרחה שרת המשפטים, ציפי לבני, להדגיש כי הוועדה בחרה שופטים מקצועיים שמייצגים את רוח העליון ואת ערך הצניעות. "המשמעות היא שלא השופטת מיכל אגמון-גונן, לא השופט חאלד כבוב ולא השופטת רות רונן - שנתפסים ככוכבים בתקשורת וכשופטים בעלי עצמאות מחשבתית - יכולים היו להיבחר".

- מה רע במסר של צניעות?

עורכת הדין: "המשמעות האמיתית של המינויים היא שאלה מינויי 'פרווה'. בית המשפט העליון הופך לשורה אחידה, לצבע אחד, ל-50 גוונים של אפור. בית המשפט העליון אהב מאז ומעולם לדבר בקול אחד. בגלל שהוא מקבל החלטות משותפות שניתנות בהרכבים, וקשה להם מאוד עם 'סוסי פרא' כמו השופטת אגמון-גונן.

"מה זה הדבר הזה שההכרעה בוועדה היא פה-אחד, וכולם מתייצבים מאחורי גרוניס ולבני? מה רע בריבוי דעות ועמדות? זה מזכיר את ההתנהלות של השופטים בעניין 'משוב השופטים' שלשכת עורכי הדין מחזירה. לא נמצא אף שופט בארץ שיש לו דעה אחרת מזו של גרוניס. כ-ו-ל-ם, מאות שופטים, התייצבו מאחורי גרוניס ומתנגדים למשוב. איך זה ייתכן? מזוז וברון מתאימים לרוח הזאת. צניעות שמקפלת בתוכה הליכה בתלם".

- דווקא מזוז הוא לא כזה שהולך בתלם.

"מזוז הוא הכי כזה. הוא הכי אפור, הכי הולך בתלם. אמנם הוא כיהן בתפקיד שבו לא הייתה לו ברירה אלא לטפל בשורה של תפוחים לוהטים שהתגלגלו לפתחו, אבל זה לא הופך אותו לצבעוני".

- באחידות ובתמימות-דעים רחבה יש גם יתרונות.

"ממש לא. אוי ואבוי לנו אם כולם יחשבו אותו דבר. נזכיר את תקופת השופט מישאל חשין. איזה תענוג היה לקרוא את פסקי הדין שלו. הגישה היום מזכירה לי את תקופת ה'אני מסכים' של השופט אליהו מני (בשנות ה-60 כיהן מני בבית המשפט העליון, ונמתחה עליו ביקורת כי בקושי כתב פסקי דין ותמיד הסכים לדעת חבריו, בכותבו בסוף פסק הדין "אני מסכים". ח' מ').

עורך דין מוכר אחר מותח ביקורת על המינוי מזווית שונה. לדבריו, מזוז הוא אמנם שופט מוכשר, אבל אסור לשכוח שהוא חתום על "אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות המשפט בישראל" - גלגולו של תיק משה קצב.

לדבריו, "זו הייתה פארסה שלא כתובה בשום תסריט. עמד יועץ משפטי לממשלה, מזוז, והגן בבג"ץ על הסדר הטיעון שחתם עם קצב. הוא שיגר את המוכשר שבפרקליטיו, עו"ד שי ניצן, ששעות ארוכות שכנע 5 שופטי עליון לקבוע כי ההסדר עם קצב תקף, וכי אין אפשרות להגיש נגדו כתב אישום בגין אונס, שכן יש סיכוי שהוא יסתיים בזיכוי קולוסאלי.

"והנה, לימים, לאחר שקצב ביטל, בהחלטה אומללה, את ההסדר, מזוז משנה את דעתו ומגיש כתב אישום נגדו, לאחר שמשה לדור מונה לפרקליט המדינה והסכים לחתום עליו. זו אחת השערוריות הגדולות בתולדות המשפט בישראל, ומזוז אחראי לה. בכל מדינה מתוקנת התיק הזה לעולם לא היה מתגלגל לבית המשפט, אחרי מה שנטען בבג"ץ".