תחקיר: המכרז הבעייתי של החטיבה להתיישבות בעוטף עזה

יועץ שמרוויח יותר מ-5% מפרויקטים של מאות מיליוני שקלים ■ תנאי מכרז שזיגזגו ■ שיטת תמחור יוצאת דופן ■ וטענות על הטיה ■ ומי משלם? אתם

חיילים באחד מישובי עוטף עזה / צילום: רויטרס
חיילים באחד מישובי עוטף עזה / צילום: רויטרס

בחודשים האחרונים כיכבה החטיבה להתיישבות לא מעט בכותרות. בסיטואציה הנוכחית, שבה מה שקורה בחטיבה להתיישבות אטום לחלוטין מבחינתו של הציבור, פותח הסיפור שלפניכם צוהר קטן, באמצעות חשיפת התנהלותו של מכרז ספציפי, אל אופן ניהול החטיבה, כולל מרכיב שאין שמים לב אליו בדרך כלל - שכר הטרחה של היועצים ושל המנהלים של הפרויקטים.

לפני שניכנס לקרביו של הסיפור, נציין כי בשבוע שעבר, בעקבות טענות של גורמים שהתעניינו במכרז כי "נתפר", הטיל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דינה זילבר, לבדוק את תקינותו. עו"ד זילבר, נוסיף בסוגריים, מרכזת גם את הצוות הבודק את התנהלות החטיבה בהקשר של החשדות לשחיתות בפרשת ישראל ביתנו.

מדובר במכרז עליו החליטה הממשלה לשם שיפור מערך החירום של הגנרטורים ביישובי עוטף עזה על רקע הבעיות שהתגלו בו במהלך "צוק איתן". המשימה הוטלה על משרד הביטחון, אבל המשרד, משיקוליו, העביר את אחריות הביצוע לחטיבה להתיישבות, שפרסמה מכרז בהיקף של 66 מיליון שקל - שרובם המכריע מיועד לרכש גנרטורים וחלק קטן מהם ל"שיקום דרכים חקלאיות".