נסיעה דיגיטלית

נדמה שהטכנולוגיה חדרה לכל תחום אפשרי בניהול חברות, אך מתברר שעדיין יש אזורים שמתנהלים ידנית. תחום ניהול הנסיעות בארגונים, למשל, נעשה ברוב התאגידים הגדולים והקטנים באופן ידני, שאינו מאפשר שליטה מלאה על התקציב.

ניהול כזה אינו מאפשר גם לדעת בזמן אמת היכן נמצא כל אחד מהעובדים, מתי הוא חוזר וכמה זה יעלה לחברה. תקציב הנסיעות בחברות מוערך כהוצאה השנייה או השלישית בגודלה, אחרי משכורות ותשלום לשכירות על המשרדים. חברת קומביטס (ComBTAS) שמה לה למטרה לכבוש את התחום ולהפכו לדיגיטלי.

את קומביטס הקימו אבי קרודו (מנכ"ל משותף), צביה דהאן (מנכ"לית משותפת) ואיל לוין (מנהל טכנולוגי ראשי) בשנת 2006, והיא פועלת מהוד השרון. קרודו, שימש בעבר בתפקידי ניהול בכירים באיסתא ובנס טכנולוגיות.

צלת שביט-פרנס, סגנית נשיא לשיווק ומכירות בחברה, מציינת כי היא "קמה מתוך צורך וחסך שראינו בשוק העולמי והישראלי בתחום שליטה ובקרה על הנסיעות העסקיות".

מה אתם מציעים לארגונים?

שביט-פרנס: "חיסכון של 15%-25% בתקציב ההוצאות על נסיעות, תוך שמירה על העובדים. היזמים הם בעלי רקע טכנולוגי, אך גם מעולם הנסיעות. הפתרון הוא כלי להזמנת טיסות, השכרת רכב, כרטיסי רכבת, בתוספת כלי פיקוח וניתוח. המערכת מאפשרת להודיע לאחראי הנסיעות על חריגות מהוראות הארגון בזמן אמת, וכך לשלוט על התקציב".

איך זה עובד?

קרודו: "קצת כמו סוכן נסיעות אוטומטי. יש לנו חוות שרתים ואנחנו נותנים את השירות או מאפשרים לחברות לממשק את התוכנה למערכות שלהן".

לפי קרודו ושביט-פרנס, בשנתיים הראשונות החברה למדה את השוק ועסקה בפיתוח המוצר. "ב-2008 התחלנו לשווק את המערכת", אומר קרודו. "כיום יש לנו בישראל שלל לקוחות כמו ממשלת ישראל, אלווריון, ECI, אפריקה ישראל, טבע בישראל ובעולם, נס טכנולוגיות, אלביט הדמיה וקבוצת אפריקה ישראל. בכל חודש נוספות לנו מספר חברות חדשות".

קומביטס היא חברה מאוזנת ורווחית ומאז הקמתה גייסה 3.75 מיליון דולר. "גייסנו שלוש פעמים סכומים קטנים ממשקיעים פרטיים", אומר קרודו. "באחרונה התחלנו תהליך של גיוס הון משמעותי - 5 מיליון דולר, ולפני כן ביצענו סבב פנימי של מיליון דולר ואפשרנו לעובדים להשתתף בו. כך יצא ש-400 אלף דולר גויסו מהעובדים.

מה תעשו עם הכסף שתגייסו?

קרודו: "נייעד אותו למימון מערך המכירות בעולם. אנחנו מדברים עם קרנות הון סיכון ואנג'לים, וגם פתחנו משרד בבריטניה בעקבות חתימה על הסכם עם הממשלה שם".

על-פי קרודו, בדומה לתוכניות התמיכה והמימון של המדען הראשי בישראל, גם ממשלת בריטניה הקימה תוכנית לעידוד חברות סטארט-אפ, שאחראית עליה לשכת המסחר וההשקעות של הממשלה.

קרודו אומר שהצעד הבא הוא הרחבת הפעילות בקרב חברות בבריטניה. "יש צורך בהתאמת התוכנה לשוק הבריטי מבחינת מיסוי ורגולציה וחלק מכספי הגיוס ייועדו לזה. ממשלת ישראל מוציאה בשנה כמה עשרות מיליוני שקלים בעוד שממשלת בריטניה מוציאה 4 מיליארד דולר. השוק שם גדול פי 40 מישראל ואנחנו שואפים להתרחב בו במהירות".