רשות המסים תחשוף בקרוב את מאגר עסקאות המגורים

בעקבות תחקיר "גלובס נדל"ן", מאגר המידע יהיה זמין לשימוש הציבור באמצעות האינטרנט בתוך 3 חודשים ■ המאגר כולל נתונים פיזיים של הנכס שהיה עד היום חסוי מפני הציבור

בעקבות עתירה לבית המשפט, ובעקבות תחקיר של משה ליכטמן במוסף הנדל"ן ב-15 בנובמבר 2009, הודיעה רשות המסים לבית המשפט המחוזי בירושלים כי מאגר המידע הכולל את הנתונים על עסקאות הנדל"ן בישראל ייחשף לציבור באמצעות האינטרנט כבר בחודשים הקרובים.

ההודעה הוגשה לביהמ"ש במסגרת עתירה שהגישו ד"ר אפרת טולקובסקי מנהלת מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וד"ר דני בן שחר מהטכניון. השניים, המיוצגים על-ידי עו"ד אורה בלום מהקליניקה לדיור, קהילה והתחדשות אורבאנית מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, עתרו לבית המשפט בהתבסס על חוק חופש המידע בבקשה להורות על חשיפת המידע הקיים ברשות המיסים, הכולל את פרטיהן של כל עסקות הנדל"ן בישראל.

רשות המיסים הודיעה כי מאגר המידע שהוקם על-פי סעיף 105 א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), יהיה זמין לשימוש הציבור באמצעות האינטרנט בתוך שלושה חודשים. מאגר נתוני כרמ"ן, הכולל נתונים פיזיים של הנכס שהיה עד היום חסוי מפני הציבור, יהיה אף הוא זמין באמצעות האינטרנט בתוך תקופה של בין 6 ל-9 חודשים.

מאז שנת 2003 קיים בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מאגר מידע הכולל נתונים אודות עסקאות נדל"ן בישראל, אשר לכאורה פתוח לעיון הציבור. לטענת העותרים, קיימים חסמים רבים שמנעו מהמידע להיות נגיש וזמין, בהם - הצורך בהתקשרות חוזית עם הרשות ותקשורת ממוחשבת שדורשת ציוד יקר מאוד. בפועל, טענו העותרים, הדבר הופך את המאגר לבלתי נגיש לציבור.

עוד נטען על-ידי העותרים כי בנוסף למאגר המיועד לעיון הציבור, קיים מאגר מידע ראשי חסוי של רשות המסים (מערכת כרמ"ן), הכולל נתונים פיזיים של הנכס כגון - שטח הנכס, מספר החדרים, קומת הנכס, מספר הקומות במבנה, הזכויות הנמכרות, הצמדות, גיל הבניין, כתובת הנכס המדויקת, האם מדובר בחברה או באדם פרטי (אך לא את שמות הצדדים).

בעתירתם טענו העותרים כי גילוי המידע והנגשתו ישיג בין השאר את קידום תחומי המחקר הנוגעים לעסקאות נדל"ן בישראל, ניתוח ופילוח נתונים אשר עשויים לתרום להבנה טובה יותר של שוק הנדל"ן; הגברת הבקרה על עסקאות נדל"ן, מניעת אפשרות לשימוש במידע פנים וליצירת תחרות בלתי הוגנת; שיפור באמינות ביצוע עסקאות הנדל"ן, בשל הגברת השקיפות; קיצור הליכי ערר ושיפור בהערכת שומות המקרקעין.