היום השלישי במסע הנשים: אש התמיד במקדש האל וישנו

בין כפרים ציוריים בגובה 3,800 מטר ומים קדושים הזורמים מפי אלים שקפאו, חולמת שליחת גלובס במסע האקסטרים בנפאל על השקעות בנדל"ן מקומי ומגלה שזה לא עניין כל כך פשוט

ההרים המושלגים של רכס האנפורנה בנפאל מקבלים את פני הנשים של חברת XTRIP מדי בוקר כבר ארבעה ימים (תלוי בבהירות השמיים) וזאת דרך נפלאה לפתוח את הבוקר. אחרי שתיית הקפה עם אבקת החלב שמעורר געגועים עזים לקפה הישראלי המשובח, אנחנו יוצאות במרץ, בשעת בוקר ממש מוקדמת, אל הג'יפים בדרכנו לכיוון הפסגות המושלגות.

לאורך כל הנסיעה ההרים מציצים אלינו מבעד לעננים בזמן שאנחנו מנווטות בשטח המסולע; חוצות נהרות ונוסעות לאורך מצוקים אדירים. הר הניליגירי שמתיימר לגובה של כ - 7,000 מטרים הוא חלק מרכס האנפורנה שאליו אנו נושאות עיניים נדהמות; נוגעות לא נוגעות. לעיתים הוא נדמה קרוב, לעיתים הוא רק מפלרטט מרחוק, אבל הוא ללא ספק שם, מצדיק בנוכחותו את המוניטין שיצא לנפאל בכל הקשור לנופים החד פעמיים.

אלפיים שנות אש

היום העפלנו עם הגי'פים לגובה של 3,800 מטרים והחמצן שהולך ומדלדל לא מנע מהג'יפים שלנו להשאיר אבק מאחור. היעד שחיכה לנו בסוף העלייה התלולה הוא מקדש מוקטינט ( muktinath) הנחשב לאתר הקדוש ביותר עבור ההינדים והבודהיסטים בנפאל, שמקיימים סימביוזה הרמונית בין שתי הדתות.

מה סוד קסמו של המקדש הנחבא בין ההרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה - נס טבע שכולל אש שלא נכבית במעין כבר 2000 שנה. כך אש ומים מתקיימים בהרמוניה, ממש כמו שתי הדתות, ומסתמן שהמקור לפלא הטבע הוא בגז טבעי, אבל לא ניכר שהסברים מדעיים באמת מעניינים כאן מישהו.

המסורת ההינדית מתועדת כבר מהמאה הראשונה לספירה וכך נשמרו מסורות רבות ואמונות מתגלגלות זה דורות, ביניהן קדושת האש של המקדש שמושכת אליה עולי רגל רבים מרחבי המדינה, שמגיעים בעיקר בזמן החגים - אז דרכי הנסיעה המאולתרות בין ההרים צפופות ומורכבות לנסיעה. על נס האש שמייחד את המקדש שומרים נזירים ונזירות באדיקות, ומוודאים שהנס ימשיך להתקיים.

יש האומרים שאולי זהו גם מקורו של סיפור הסנה שאנחנו מכירים מהיהדות.

נפאל
 נפאל

אחד הסיפורים במסורת ההינדית מלמדים כי המקדש הוא למעשה רוחו של האל וישנו שקפא כאבן לאחר שפיתה אישה יפה ובתר בתוליה והיא קיללה אותו שיתאבן ויתגלגל על נהר הקאליגנדאקי. על כן המים שזורמים במקדש נחשבים מקודשים כאילו נשפכים מפי האל ההינדי.

המקדש עצמו די עלוב למראה, איננו נקי במיוחד או מפואר. במרכזו 108 צינורות מים שנשפכים במעין חצי סהר והמקומיים נוהגים למלא בקבוק מים מכל הצינורות ולהאמין כי במקרה של צרה המים הקדושים יתנו מענה. עוד נוהגים להשתכשך בבריכות המים שבמקדש ולשאת תפילה.

כך גם אנחנו, 24 הנשים במסע האקסטרים לנפאל של חברת XTRIP. הרוח הבודהיסטית נוחתת גם על הנשים הישראליות שהגיעו באומץ למסע הלא פשוט, ורגע לפני שנפרדנו מהמקדש ביקשה כל אחת ברכה ושחררה דאגה מליבה, בתקווה שוישנו ישמע וימלא בקשתה.

נפאל
 נפאל

נדל"ן חדש

בעת כתיבת שורות אלו באינטרנט קפה בכפר ג'ומסום אליו חזרנו לעת ערב נפל החשמל בספונטניות. איש מהמקומיים לא מתרגש, זהו עניין שבשגרה שכבר למדנו להכיר באתר בו לנו ביום השני למסע בנפאל.

הכפרים ביניהם אנו חולפות בדרכנו בהרים מלמדים על חיים פשוטים מהם. רמת חיים אין כאן לאיש מהמקומיים אבל עבורנו, העירוניים שחיים בסבך האורבני, המחשבה על בית עץ בין ההרים עם נוף שאין לו מחיר נדמה כחלום מתוק. השקעה בנדל"ן של נפאל, אגב, תתאפשר לזרים רק אם יבצעו אותה בשותפות מלאה עם מקומי. עניין בירוקרטי שכנראה מעכב מאוד את התפתחות התשתיות במדינה.

המחשבה על אוטסטרדה מהירה אל עבר הפסגות של האנפורנה היא וודאי חלום שלא יתממש לעולם. אבל אנחנו, הנשים של המסע לנפאל, כמעט נגענו בהם. אפילו שהיו רחוקים מאתנו עוד אלפי מטרים כל אחת מהנשים הרגישה לכמה רגעים במסע הזה שהיא עומדת על הפסגה המושלגת, מתבוננת על החיים בישראל, ומבינה כמה דברים ששכחה.