היום השני במסע הנשים לנפאל: בדרכים עקלקלות - משקיפה מהג'יפ על התהום

מסע הנשים של חברת XTRIP בנפאל בעיצומו; לאחר נחיתה בקטמנדו החל שלב האקסטרים במסע שנפתח במסע אופניים שנגמר בפצע אחד על הברך של אחת המשתתפות ואופניים שיצאו משימוש אצל משתתפת אחרת.

 נפאל

עמק קטמנדו, הממוקם במרכז נפאל מוקף הרים וגבעות נמוכים, יחסית, שיוצרים מעין קערת כפרים ומישורים רחבים והוכרז על ידי אונס"קו כאתר מורשת לאומית; בדרכי העמק הזה דיוושנו, 24 נשים, בין הכפרים.

אבל מסע האופניים הוא רק קצה הקרחון באתגרים בהם עומדות חבורת הנשים הישראליות שהשאירו ל-12 ימים את השגרה מאחור ויצאו להרפתקה. לאחר שצפינו מקרוב ובריכוז בטקס שריפת גופה מקומית, כחלק ממנהגי האבלות המקומיים, ואחרי שעמדנו בגבורה במסע רפטינג גועש בנהר הטריסולי, הגיע הרגע לעלות להרים - אל האנפורנה.

סובב רכס האנפורנה הוא אחד המסלולים הפופולאריים ביותר בנפאל, שרוב שטחה הוא הררי ושוכנות בה שמונה מתוך 14 הפסגות הגבוהות בעולם. בדרך אל ההרים עצרנו בטקס חגיגי בבית משפחה מקומית.

 נפאל

ברכה אישית ונקודה במצח

היה זה היום האחרון של חג הדשאיין המקומי המוקדש לאלה קאלי ובמהלכו שוחתים המקומיים מכל הבא ליד: עזים, תרנגולים וברווזים משום שהדם מסמל באמונתם מזל טוב. כל אחת ממשתפות המסע זכתה לברכה, לטיקה ולמנחה של מזון מבורך. משם המשכנו אל שטח פתוח, רגע לפני העלייה אל ההרים והתוודענו לג'יפים שילוו אותנו בימים הקרובים.

בנפאל נוהגים בצד שמאל של הכביש והנהג יושב בצד ימין של האוטו. עניין לא מובן מאליו הוא להתרגל לצורת הנהיגה ועוד על ג'יפ. כל צוות קיבל ג'יפ ואחרי טקס פרטי משלנו בו שרנו שירים וקראנו סיפור קצר על משמעות השביל בדרך אל המטרה יצאנו אל הדרך.

מילה על הנשים שאיתי במסע הנוכחי: אולי זה עניין של גיל, אולי זה עניין של ניסיון, אולי זה עניין של בשלות נשית אבל אומץ הלב שמגלות הנשים במסע הוא מעורר תמיהה עבורי, שמבט אחד על התהום שמתחת לשביל עליו נוסע עכשיו הג'יפ משתק מפחד.

בכפכפים למרומי האוורסט

כן, אמנם נהגתי על הג'יפ, אבל טרם ניסיתי את הדרכים שסובבות את ההרים. הנשים שלצדי, לעומתי, עשו זאת כמעט ללא קושי ועם המון תעוזה ונחישות, מי יותר ומי פחות. את הלילה בילינו באחד הכפרים שבדרך ולמחרת יצאנו למסע רגלי.

המסע הרגלי כלל טרק בן שש שעות במהלכו גילינו דרך הרגליים את הכפרים ששוכנים בהרים, את כוורות הדבורים של המקומיים שמגדלים דבורים בתוך בול עץ חלול עם חור קטן ועם ידיים חשופות מפיקים את הדבש.

עם היציאה לדרך התבקשנו לחלק ברושורים ובהם הסברים למקומיים על נושא מכירת ילדות להודו למטרות זנות. מטרת הברושורים היא להעלות מודעות והם כולם כתובים בנפאלית. זוהי יוזמה של אחד מבין הארגונים הרבים הפועלים בנפאל לשיפור איכות ורמת החיים. בהקשר זה יש לציין כי רק מחצית מהמקומיים יודעים קרוא וכתוב בנפאל ויש לקוות שהבורשורים הגיעו לאלו שיודעים.

במסע הרגלי ליוותה אותנו פורנה, המדריכה המקומית. היא קטנת קומה, ופניה עדינות ומאירות. המומחיות שלה היא טרקים, החלום שלה הוא לטפס על האוורסט ויש לה חברים שכבר עשו זאת. היא הובילה אותנו בדרכים בקלילות וללא כל התנשפות, ואיתנו גם הלכה מקומית שכל תפקידה לסחוב את בקבוקי המים, ליטרים רבים של בקבוקי מים.

בזמן שכולנו לובשות נעלי הליכה מדוגמות הולכת נושאת הבקבוקים כשלרגליה כפכפי פלסטיק כחולים ומשופשפים. ניכר שתעצומות נפש וחוזק נפשי נדרש למלא משימה שכזאת. כמובן שהמוטיבציה היא כסף, במקום בו נשים קטנות סוחבות בקבוקים בהר.

צובעות את בית הספר

בסוף המסע הרגלי, שנגמר במיגרנה אחת של אחת המשתתפות ובהרבה מצב רוח טוב, הגענו לכפר טיטי ששוכן בהרים. זהו כפר קטן ובו 14 משפחות בלבד. לפני שמונה חודשים חלף בכפר מטייל אירופי שהחליט לתרום שתי כיתות לימוד לבית הספר של הכפר, אולם הן עמדו ריקות וחסרות ציוד לאחר שנבנו.

חברת XTRIP החליטה לקחת על עצמה כפרויקט את בית הספר של הכפר ובמסע הבינלאומי שקדם לנו עמלו הנשים על צביעת אחת הכיתות ואילו אנחנו עמלנו על צביעת הכיתה השניה.

את פנינו קיבלו המקומיים בטקס מסורתי של טיקה ושרשראות פרחים ולאחר מעגל שירים עם הילדים כל צוות פרש לארוחת ערב עם המשפחה המארחת שלו, משפחה מקומית.

סיפורו של כפר טיטי הוא סיפורו של הטרקרים בנפאל. בעבר חלפו דרכו מטיילים רבים באזור אבל משום שהצבא הכשיר דרכים לתנועת כלי רכב באזורו פנו המטיילים לאזורים אחרים. כיום, הכשירה רשות שמורות הטבע והגנים המקומית מסלול הליכה שיעקוף את דרכי התחבורה ושוב יגיעו המטיילים לטיטי ואיתם גם יגיע הכסף לכפר, שבו לילדים אין אפילו צעצועים.

בבוקר התעוררנו בבית המקומיים בשעה שש בבוקר וטיפסנו במסלול נחשי אל פסגת הר סמוך לטיטי ממנו ניתן לראות את הפסגות המושלגות והמרהיבות של האזור. שם העפנו עפיפונים ופגשנו בהמות טיבטיות שהיו עסוקות בשגרת הבוקר. לאחר שחזרנו לכפר ולאחר חלוקת המתנות לילדים ולמשפחות שהבאנו עמנו מישראל נפרדנו בברכות ויצאנו אל נקודת המפגש עם הג'יפים.

ערב עכשיו בנפאל והגענו אל הכפר ג'ומסום. יש פה שדה תעופה אחד שלא נראה בטיחותי למשתמש. יש פה רחוב ראשי וכמה חנויות וגסט האוסים. זוהי נקודת ציון למטיילים וגם אנחנו, הנשים מישראל, הגענו לכאן. מחר יעלו הנשים שוב על הג'יפים, יתניעו ללא מורא ונטפס מעלה מעלה אל פסגות נוספות בהם החמצן מדלדל ורוח הנחישות הנשית מתגברת. מי יודע, אולי אפילו אני אנהג במסלולים הצרים של המצוקים.

עדכונים בהמשך.

1. לרשמי היום הראשון
2. לרשמי היום השלישי