"פרשת רשות המסים החדשה תשתק את פעילות הרשות"

פרשת השוחד לכאורה ביחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות מרכז ברשות המסים, שכונתה "פרשת רשות המסים השנייה", ממשיכה לעשות כותרות. שלשום (ב') האריך בית המשפט את מעצרו של החשוד המרכזי, ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות-מרכז, דוד ואנונו, וכן את מעצרו של מנכ"ל קדימה, משה שחורי, וחשודים אחרים בפרשה.

הפרשה החדשה התפוצצה רק שבועיים לאחר שנסגר חלק משמעותי בפרשת רשות המסים "הראשונה"/"הישנה" - עם הרשעתו של ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת אמונים וסיוע לקבלת שוחד, ושליחתו לשנת מאסר בפועל - ובטרם יבשה הדיו על העדות הראשונה שגבתה המשטרה, מיהרו רבים להכתיר אותה כ"רעידת האדמה השנייה הגדולה ברשות המסים", אחרי הפרשה שהסעירה את המדינה בראשית 2007.

האם הפרשות הללו אכן כה דומות שנהפוך אותן לסדרה - פרשה ראשונה ושנייה? האם די בכך ששתיהן התרחשו בין כותלי רשות המסים כדי להפוך אותן לתאומות סיאמיות?

ראש רשות המסים, יהודה נסרדישי. מתעקש שלא. "לעשות השוואה בין פרשת רשות המסים שהייתה לפני 4 שנים לתקלה שנחשפה ביומיים האחרונים, ולהגיד שזו פרשת רשות המסים ב' - זה לא נכון, זה עיוות ופגיעה במערכת", אמר ל"גלובס" בשבוע שעבר.

נסרדישי חייב לומר כך, ואפילו להאמין בזה, אך מעניין מה חושבים מומחים למיסוי.

לדברי עו"ד משה שקל, מבכירי עורכי הדין בתחום המס, "זו טעות לעשות השוואה בין הפרשות. אלה הן שתי פרשות מאוד שונות בעליל".

ההבדל, אומר שקל, טמון הן בזהות האנשים והן במהות החשדות והאישומים. "האנשים שמעורבים בפרשה הראשונה היו מאוד בכירים, ראשי המערכת ומנהליה הבכירים; מצד שני, היא נוגעת לסדרי מינהל תקין, ובסופו של יום לא היו שם הרשעות בשוחד, ולא יהיו כאלה, במובן הפשוט של המילה. איש בפרשה הראשונה לא נחשד בכך ששלשל כסף לכיסו, אלא היה חשד לשוחד באמצעות מינויים וטובות אחרות".

"לא אותו משחק"

"בפרשה האחרונה החשדות אחרים, והרבה יותר חמורים, הן במהות והן מבחינת היקף. בנוסף, בתוך מערכת של אלפי עובדים, החשוד בפרשה החדשה, דוד ואנונו, החזיק בדרגה שהיא אמנם בכירה, אבל לא הייתי קורא לה דרגה מרכזית, ובטח לא בראש הפירמידה", אומר שקל.

לדבריו, המיקום של החשוד בפירמידה מחדד אבחנה נוספת: "הפרשה הראשונה התייחסה לבעיה מערכתית, מכיוון שמדובר היה בקצה של הפירמידה; בפרשה החדשה אין עניין מערכתי. דברים מסוג הפרשה החדשה כבר היו במקרים שקדמו לפרשת המסים הראשונה, ובעבר נתפס פקיד כזה או כזה שסרח, והנחת המוצא היא שבמערכת כזו תמיד יהיו פקידים שיסרחו. כל עוד הם בודדים, זה לא משפיע על המערכת כולה".

עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, מחזקת את האבחנה בין הפרשות. "אין דבר כזה 'פרשות רשות המסים'. מחברים דברים שלא קשורים. כשמדברים על המקרים של ג'קי מצא או של שוקי ויטה (העמדתם לדין של פקיד שומה דן לשעבר, רו"ח שוקי ויטה, ועו"ד יעקב וינרוט, בטענה כי ויטה טיפל בשומות לטובת לקוחותיו של וינרוט תמורת ייעוץ משפטי במחיר מציאה), זה קשור להתנהלות לא ראויה. במהות, זה לא כסף שלקחו לכיסם או טובות הנאה שקיבלו. הדיבורים בעניינו של מצא הם על מינויים לא ראויים. לא שזה בסדר, אבל זה בכלל 'לא אותו משחק' כמו המקרה שעכשיו מדברים עליו".

אז החשודים לא נמצאים באותה סקאלה; החשדות בפרשה החדשה חמורים יותר, והנסיבות מצביעות על כך שזו לא אותה גברת בשינוי אדרת. ובכל זאת, קשה שלא לתהות אם ההשפעה שתהיה לפרשה הזאת על הרשות עשויה להיות דומה.

רשות המסים עברה התמוטטות עם התפוצצות הפרשה הראשונה ונכנסה לתקופת שפל ארוכה. פקידים חששו לקבל החלטות, בחדרו של היועץ המשפטי נערמו תיקים שהמתינו לקבלת חותמת הכשר, גם כשלא ממש נדרשה, וראש רשות המסים נאלץ להתערב גם בהחלטות שהיו נסגרות בדרך-כלל בדרגים נמוכים ביותר.

- האם נראה שידור חוזר של תקופת הקיפאון?

רו"ח עופר מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר ועדת המסים של הלשכה, חושש שזה מה שאכן יקרה. "הפרשה הקודמת הביאה ל-Over doing, למצב שפשוט לא מקבלים החלטות. החלטות טריוויאליות שצריכים לקבל, המערכת לא מקבלת. איש לא רצה לקחת אחריות, 'שמא מה יגידו מחר', ואז תיקים מגיעים סתם לבית המשפט או סתם שוכבים במערכת כאבן שאין לה הופכין, והמערכת נסתמת.

"מה שיקרה עכשיו עם הסיפור החדש, שאני מקווה ומייחל שאין בו כלום, שזה יהיה עוד יותר גרוע. אנשים מפחדים מהצל של עצמם ולא רוצים לעשות כלום, ואז על כל אישור פעוט, לא יודע איזה ויה דולורוזה נעבור מחר.

"אני מסוגל להבין את הפקיד, למה שהוא ייקח על עצמו את האחריות שמחר יכתבו עליו בעיתון, כאשר הוא לא עשה כלום. אני מכיר המון אנשים בתוך המערכת, וחותם על כך שזו מערכת טובה עם אנשים מצוינים וישרים, אבל הם מפחדים כרגע".

גם עו"ד פנחס רובין, מומחה למיסוי, מאמין כי המשק עתיד לחוות את השבר ברשות מחדש, ואף בטון חזק וצורם יותר. "הפרשה החדשה, אם פרשה היא, בדבר חקירה של בכירים בחשד לשוחד, תשפיע קשות ומרות על תפקוד האנשים הטובים והחושבים של מערכות המס. כתוצאה מהחקירה הם עלולים להקשיח את עמדותיהם המקצועיות, המוקשחות גם ככה, ולהגביל מאוד את השימוש בשיקול-דעת, שכל-כך נחוץ במערכת המס. הפועל היוצא - קיפאון לא רצוי וריבוי מחלוקות מס בבתי משפט עמוסים לעייפה".

רובין מעריך כי ככל שהפרשה תתפתח - היא תגרום ל"שיתוק כפול" במערכת המס, כי היא באה על רקע המשבר מהפרשה הקודמת. "זה משבר על משבר. יותר דברים יגיעו אל היועץ המשפטי של רשות המסים, העמוס ממילא, והפקק במשרדו יהיה הרבה יותר חמור".

תפוחים רקובים

עו"ד זיו שרון, המייצג את בכירי המשק מול רשות המסים, מבהיר כי הנפגע יהיה הציבור כולו - המשק. "מאז הפרשה של 2007, קיים חשש עצום מהפעלת שיקול-דעת ברשות המסים. אנשים ברשות מסובבים החלטות יחסית פשוטות, בין יותר אנשים. לוקח זמן רב לקבל החלטות, ונישומים נפגעים.

"ישראל זקוקה לרשות מסים פועלת ומתפקדת, ושלא כל דבר קטן ייסחב לבתי המשפט. החשש הגדול שלי הוא שה'עליהום' העכשווי על הרשות ישפוך את המים עם התינוק ברשות. אסור להיות טהרנים במובן של למנוע את הניהול של המערכת, כיוון שהמשק הוא זה שנפגע כשרשות המסים לא מתפקדת".

אז איך יוצאים ממעגל הקסמים ומאפשרים לרשות לתפקד? לעו"ד שקל יש פתרונות. "אין בעיה מערכתית ברשות, ולכן כל מה שצריך לעשות זה לשפר את מנגנוני הפיקוח והבקרה שלה על עצמה, בשני מובנים: אחד - להבטיח שאנשים שמתקדמים בפירמידה, בסולם, ראויים לכך, וזאת באמצעות ועדה, דמוית ועדת טירקל, שתבחן טוב-טוב את הרקע שלהם. השיפור הזה אמנם לא יבטיח שלא יהיו עשבים שוטים למטה, אבל הנזק שעשבים שוטים למטה יכולים לגרום הוא הרבה יותר קטן ממה שבכירים יכולים לגרום, כי בדרך-כלל כל החלטה שלהם כפופה לאישורים של דרגים גבוהים יותר.

"דבר שני, שראש הרשות צריך לדאוג לו, הוא שיפור מנגנוני הפיקוח והבקרה על הליך קבלת ההחלטות, כשמדובר בהחלטות מהותיות בנושא אנשי ציבור, במקום שמעורבים שם סכומים גדולים ובמקום שיש חשדות כבדים. חשוב שהחלטות חשובות לא יעשו פה-אחד, גם אם מדובר באדם בכיר, שיהיו לפחות עוד אדם או שניים שיעברו על זה, ויופעל מנגנון של איזונים פנימיים".

ירון-אלדר, שמכירה את המערכת לפניי ולפנים, מסכימה כי יהיה בכך כדי לצמצם את תופעת התפוחים הרקובים. "הפיתוי ברשות גדול מאוד, ולא צריך להיות מנהל יחידה בשביל לסגור תיקים. מספיק המפקח שמטפל לך בתיק. כדי להקטין את המקרים האלה צריך מערכת בקרה טובה בהרבה יותר מזו שקיימת עכשיו.

"ההצעה בנוגע למנגנון למינוי בכירים, כמו ואנונו, שיעברו ועדה דומה לוועדת טירקל למינויים בכירים במדינה, נראית לי ראויה. כרגע הם צריכים רק לעבור מכרזים של נציבות שירות המדינה. מנגנון כזה יכול לשפר את מערך הבקרה של המינויים".

"ג'קי הימר לא נכון בכך שהסכים להסדר טיעון"

השבוע החל מנהל רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, להעיד נגד הנאשמים הנותרים בפרשת המינויים ברשות המסים. חרף העובדה שישב על ספסל הנאשמים עד לאחרונה, נדמה כי הוא מרגיש הרבה פחות נוח על ספסל העדים.

כבר בדיון הראשון השופט פקפק בדבריו על דוכן העדים - "האם אתה מתחמק", שאל - ומצא התפתל בין הרצון לרצות לבין שאיפה להיזהר בדבריו, גם אם זה רגע מאוחר מדי.

לפני כשנה וחצי, כשהוגש כתב האישום בפרשת רשות המסים הראשונה, מיהרו גורמים בקהילת המס להביע את פליאתם, ואף את אכזבתם מהודעת הפרקליטות על העמדתו של מצא לדין.

רבים הבהירו כי לדעתם היה על גורמי האכיפה לסגור את הפרשה הזאת בזירה המשמעתית, ואמרו כי אינם מאמינים שתצא מהפרשה הזו אף לא הרשעה אחת. אך מצא הורשע. אלא שגם לאחר שהודה, הורשע ונשלח לשנת מאסר - מצא עדיין זוכה לתמיכה מכיוון הקולגות.

לדברי רו"ח נדב הכהן, "אני מתרשם ש'מעללי' ג'קי מצא היו חיוורים יחסית וכמעט תמימים לעומת מה שבפועל קורה ברשות המסים, ואנחנו לא יודעים עליו. במקרה של מצא, אין מחלוקת שהוא לא עשה את זה בשביל להתעשר ובשביל לקבל החלטות עקומות, אלא לצערי הרב הסתבך עם נוכלים, כי הוא חשב שבלי זה הוא לא יהיה מנהל הרשות. הוא יצא העבריין הגדול למרות שלא ניצל את תפקידו לרעה, ואנשים שעושים דברים לא כשרים עוד מקבלים צ'ופר על כך. חבל. הוא האדם הכי מתאים לנהל את הרשות".

רואה חשבון בכיר אחר, שעבד רבות מול מצא, אומר: "לדעתי, ג'קי מצא הודה בדברים שהוא לא עשה. הוא הגיע למצב של פת לחם, ולא הייתה לו אפשרות להמשיך לממן את הייצוג המשפטי. אם הוא היה אדם מושחת, לא הייתה לו בעיה של כסף".

עו"ד זיו שרון מאשר את הדברים. "באיזה שהוא שלב נשבר לג'קי מכל ההליכים נגדו, ואני יודע את זה משיחות אתו. נשבר לו, והוא עשה הימור לא נכון בכך שהסכים להסדר טיעון. העובדה שהוא הורשע נובעת משטות, הוא פשוט פעל בטמטום.

"בסופו של דבר, ג'קי מינה את מי שהוא רצה לתפקידים ברשות המסים, אבל הוא אמר לעצמו 'הם מסתובבים לידי, למה לי לריב עם אנשים, אני אהיה בסדר עם כולם, אני אתן להם הרגשה טובה'. זה לא מריח בושם, אבל בגלל זה צריך להפוך מדינה? צריך להכניס אדם לכלא לשנה? אני לא בטוח, כמו שאני לא בטוח גם לגבי 'פרשת גלנט'. אני לא בטוח שהוא לא היה צריך להיות הרמטכ"ל".

נציב מס הכנסה לשעבר, יאיר רבינוביץ', לא מציע להעניק למצא צל"ש על התנהגותו, אך גם הוא מסתייג מהעונש שהוטל על מצא. "כשהוא מונה, עשו עליו מניפולציה ומנעו ממנו גישה לשר האוצר, ובדיעבד התגלה כאיש חלש אופי, שלא התאים לתפקיד מפאת חולשת אופיו.

"כששמעתי את השיחות שלו עם בן-גור וקראשי, בשרי סמר חידודים-חידודים, אבל גם המינויים שעשה איש לא טוען שלא היו ראויים. לטעמי, העונש הראוי היה הדחה. ללכת על זה לבית-סוהר זה עונש לא מידתי. יש תפוחים רקובים, ויש כאלה שעוד לא התגלו, אבל עדיין לא מדובר במנגנון מושחת".

 פרשיות רשות המיסים