במשך שעה ארוכה ובפנים קפואות הביט השבוע משה קצב בשופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בעת שקראו את החלטתם לגזור עליו עונש חמור של 7 שנות מאסר. כשכבר נדמה היה כי הדרמה בבית המשפט תעבור בשקט יחסי, קם לפתע הנשיא השמיני ממקומו וצעק: "הם טועים. עשו פה עוול. מי ששותק, זה לא אומר שהוא אשם. מי ששותק, זה לא אומר שהוא משלים. פסק הדין הוא לא נכון, הוא שקרי, גרמתם לניצחון השקר. נתתם לזדון לנצח, נתתם לשקר לנצח".
לא הייתה זו הפעם הראשונה שקצב זועק כי נגרם לו עוול. בדבקות מעוררת השתאות ומתוך שכנוע פנימי עמוק, צועק קצב את חפותו מאז היום שבו פורסמה הפרשה לראשונה. ואולם, דומה כי מלבד מבני משפחתו וסנגוריו, אין מי שיקשיב לקצב יותר וזעקת החפות של הנשיא לשעבר, שיוצאת מקרבו פעם אחר פעם בקול גדול לאוויר העולם, חולפת ליד אוזני הציבור כלחישה רפה וחסרת משמעות.
האם ייתכן שכולם טועים ורק קצב צודק? שהנשיא לשעבר הוא מעין "דרייפוס מודרני", שגורמי אכיפת החוק עשו יד אחת עם התקשורת ועם המתלוננות כדי להעליל עליו עלילת דם?
מתברר שיש מלבד קצב מי שחושב שכך הם פני הדברים. זהו עו"ד יורם שפטל, עורך הדין היחידי במדינה שחילץ אי-פעם נאשם (איוון דמיאניוק) מעונש מוות שגזר עליו בית משפט בישראל.
מחד, שפטל הוא בין היחידים שראה ושמע את העדויות החסויות בתיק קצב ולכן הוא מצוי בו היטב. מנגד, הוא מעורב בתיק זה זמן רב, ובין היתר, הגיש כבר בפברואר 2008 עתירה לבג"ץ נגד מני מזוז, בבקשה להורות לו למשוך את כתב האישום שהוגש נגד קצב, בטענה כי ניהל נגד הנשיא "ציד מכשפות".
"קצב חף מכל אבק של פשע"
דעתו של שפטל לא השתנתה גם לאחר הכרעת הדין וגזר הדין, והוא ממשיך לטעון כי אין לו צל של ספק שנעשה לקצב עוול גדול. "זעקת קצב היא זעקתו של אדם שזרקו אותו כ'כלי אין חפץ' לבית הסוהר ל-7 שנים בעוד הוא 'חף מכל אבק של פשע'. משפט קצב הוא המשפט הכי שערורייתי שהתנהל במדינה הזו מאז משפט הראווה המביש שנערך לדמיאניוק בבית המשפט המחוזי בירושלים, ויש תופעות מדהימות בדמיונן בין משפט קצב למשפט דמיאניוק", אומר שפטל.
את ההקבלה המפתיעה הוא מסביר בלהט אופייני: "משפט קצב התנהל במחשכים ומשפט דמיאניוק התנהל באווירה של קרקס מול מצלמות הטלוויזיה, אבל למעשה זה אותו דבר כי 'חשכת יתר' ו'תאורת יתר' גורמים לאותו עיוות וסילוף בהליך משפטי. כמו שאור השמש כשהוא קרוב מדי הוא חורך את הכל, כך החשיכה מסתירה ומחריבה כל דבר. כשאתה מנהל משפט בדלתיים סגורות, בחשיכה מוחלטת, אחרי שכבר הייתה הרשעה של קצב באור מלא בכיכר העיר, אין תרחיש שיוכל להביא לצדק".
שפטל ממשיך ומוצא הקבלה בין משפט דמיאניוק למשפט קצב בכך שבשני המשפטים, לדבריו, בחרו בתי המשפט להתעלם מראיות מזכות שהיו מונחות לפניהם.
"בהליך המשפטי של דמיאניוק התברר כבר במשפט במחוזי, שבו הורשע, שיש חומר ראיות בברית המועצות שעשוי לשנות את תוצאת משפטו. הסיכוי היה כל כך ברור שאפילו ביקשתי בזמנו מבית המשפט להפסיק את המשפט, לנסוע לברית המועצות ולבחון את החומר. אבל השופטים סירבו לכך ובעצם אמרו לי 'לא לבלבל להם את המוח עם העובדות'. כולם יודעים מה היה הסוף של הסיפור - הראיות שהובאו מברית המועצות הביאו לזיכוי דמיאניוק בבית המשפט העליון.
"באופן דומה, במשפט קצב מנעו ממנו השופטים להציג בפניהם טענת אליבי, שהיא הטענה הכי חשובה במשפט פלילי, ביחס לאחד ממקרי האונס לכאורה שבהם הורשע. קצב טען שלא היה במקום האונס וכי יש לו אדם שיכול להעיד על כך. את עדותו של אותו אדם, שגר בניו יורק, ניתן היה לגבות באמצעות שיחת וידיאו, אך בית המשפט 'השליך את הבקשה לפח הזבל' ומנע מקצב להעלות את הטענה החשובה" (אותה טענה שהעלה גם סנגורו של קצב, עו"ד ציון אמיר, שסיפר כי ההגנה ביקשה להעיד עד אליבי בניו יורק בווידאו קונפרנס על התאריך שבו ביצע קצב את האונס בא' במלון, והשופט ג'ורג' קרא אמר: "הוא לא יעיד", ח.מ.).
"הסתרה של עיוותי דין"
הדוגמה הזו, לגרסת עו"ד שפטל, היא רק אחת מ"ים של דוגמאות" לעיוות הדין שנגרם לקצב. לדבריו, המערכת המשפטית גם מסתירה מהציבור במתכוון את עיוותי הדין הללו. "בתשובתה לבג"ץ שתקף את עסקת הטיעון עם קצב, ממנה חזר, טענה התביעה במסמך של למעלה מ-100 עמודים כי חקירת המשטרה העלתה שפיטורי א' ממשרד התיירות היו ענייניים. לעומת זאת, בבית המשפט טענה הפרקליטות בדיוק להפך - כי א' פוטרה כיוון שלא נענתה לחיזוריו של קצב. עד היום יש איסור פרסום שנתנה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, על טענות המדינה הללו בבג"ץ, והסיבה היא הרצון להסתיר מהציבור את הדבר".
- אם כך, לטענתך, כל המתלוננות נגד קצב במשטרה בדו את סיפורי האונס והתקיפה המינית?
"אף אישה מעולם לא התלוננה נגד קצב במשטרה. מה שקרה זה ששבועיים אחרי שהיועץ המשפטי מזוז, במקום לחקור את א' מבית הנשיא, הסחטנית לכאורה, החליט לחקור את הנסחט לכאורה, שמא ביצע עבירות מין בסוחטת, התברר באופן מוחלט שאי אפשר ללכת עם א' מבית הנשיא לבית משפט.
"אלא שעד שהדברים התבררו מזוז כבר הספיק להרוס את מוסד הנשיאות עם ההדלפות האישיות שלו וכך נוצרה לו בעיה אדירה - לאחר שהרס את מוסד הנשיאות הוא צריך לסגת ולהסתלק מתפקידו לאור התנהלותו. ולכן, מזוז 'הלך לדוג ולפשפש' במעשיו של קצב עם כל אישה שעבדה תחתיו בעשרות השנים האחרונות. ככה הגיעו לעולם מתלוננות. אף אחת מהן לא חלמה בעצמה ללכת למשטרה ולהתלונן. בצורה כזאת ניתן להרשיע כל גבר בביצוע עבירות מין".
- לדעתך, קיים סיכוי שבית המשפט העליון יחשוב כמוך ויזכה את קצב בערעור?
"קרן האור היחידה באפילה הגמורה בפרשה הזו היא דעת מיעוט של השופטת יהודית שבח, שאמרה שמשפט קצב הוכרע בכיכר העיר והוקיעה את השדולות הפמיניסטיות שהתפרעו בשער בית המשפט. השופט בדימוס, מישאל חשין, אמר שאין אפשרות שקצב יקבל משפט ראוי לאור משפט התקשורת והציבור, ומאז הוכח יום יום ושעה שעה כמה הוא צודק. אם בית המשפט העליון יאפשר לקצב לשטוח את כל טענותיו, אני לא מוציא מכלל אפשרות כי הוא יזכה אותו. זה תלוי גם בהרכב השופטים שישבו בערעור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
