רונן גינזבורג, מנכ"ל חברת הבנייה דניה סיבוס, הלין השבוע על כך שהישראלים לא מוכנים לעבוד בבניין, אפילו לא בתחומים האטרקטיביים והמכניסים ביותר הקיימים בענף. הוא סיפר כי החברה פתחה קורס מנופאים מיוחד שבסיומו מובטחת למסיימים תעודה של מפעיל עגורן צריח, המקנה מקצוע לכל דבר "והכנסה יפה בצידו".
גינזבורג לא אמר כמה יפה, אבל הוא צודק: שכר של 12-15 אלף שקל ברוטו לאחר שעות נוספות. ולמרות זאת, כך לפי ההודעה לעיתונות שפירסמה החברה וצוטטה בכל האתרים הכלכליים: "רק 16 עובדים ישראלים נרשמו לקורס".
אלא שזה לא מדויק: בשיחה שערכנו עם גינזבורג הסתבר כי 50 ישראלים ביקשו להירשם לקורס ולא 16, זאת כאשר כל קורס כזה מוגבל ל-30 איש. מאחר שתנאי הסף קובעים לפחות 10 שנות לימוד ומעבר של מבדקים פסיכוטכניים, כ-25 מהפונים נופו כבר בהתחלה. 9 פונים נופו בשלב הבא, בין היתר בשל "פחד גבהים".
משרד התמ"ת דורש כי החניכים קודם יעברו 80 שעות של "התנסות מעשית", כדי לוודא שהם מסוגלים לחיות 12 שעות בשחקים, לבד. ככה, חברים וחברות, נותרו רק 16 ישראלים בקורס.
עד כאן היינו קטנוניים. עכשיו נשאלת השאלה איך קורה שבסה"כ 50 ישראלים פנו לקורס שמציע להם שכר חודשי של 5,000 שקל במהלך שלושת חודשי הלימודים, והכנסה צפויה של 12-15 אלף שקל ברוטו בחברת בנייה גדולה ויציבה?
"בישראל כולם רוצים לנהל", אומר לי גינזבורג, "זו כנראה תכונה של העם היהודי". אבל קשה לקבל את הטענה הזו של גינזבורג, גם אם יש בה גרעין (גדול) של אמת. הרי איך מסבירים שישראלים רבים עובדים כמאבטחים בשכר מינימום בזמן שהם יכולים להשתכר הרבה יותר בעבודה על מנוף? עצלנות? פחד גבהים? בטח נמצא המאבטח שקפץ פעם בנג'י או שירת בצנחנים.
שכחו את השכר
שאלתי את גינזבורג האם הוא פירסם מודעות דרושים בעניין. "פירסמתי בכל המקומונים, כולל במגזר הרוסי", הוא השיב. מה לגבי המגזר הערבי? "נדמה לי שגם שם פירסמנו". נדמה לו. ציינתם במודעות האלה שבתום הקורס אפשר להרוויח כבר בהתחלה 12 אלף שקל ברוטו? "לא, לא כתבנו".
הנה הבעיה של גינזבורג. הישראלי אוהב אולי לנהל, אבל הוא גם אוהב שאומרים לו בדיוק כמה הוא יכול להרוויח, גם אם זה לא הרבה כל כך. איך אתה טוען שאתה יוצא מגדרך כדי לגייס ישראלים ולא מצליח, אבל אתה לא טורח לפרסם שאתה משלם טוב? גינזבורג טוען בתגובה ששכרם הגבוה של המנופאים ידוע לכל. נדייק: השכר הגבוה של מנופאי בנמל ידוע לכל, אבל לא כך לגבי שכרו של מנופאי בענף הבניין.
ואפרופו מנופאי בנמל, שם לא מעסיקים סינים. ישראלים, כחול לבן, יושבים על המנוף. כי משלמים שם טוב, אולי טוב מדי - זה כבר ויכוח אחר.
הקבלנים קובלים על כך שהישראלים מדירים את רגליהם מענף הבניין, אבל לא באמת שואלים את עצמם איפה הם אשמים. קל לתלות הכל בישראלי העצלן לכאורה שרוצה כל היום לנהל אנשים אחרים.
בפועל, לקבלנים יש קרדיט גדול במיתוג השלילי של הענף. הם העדיפו את הפועלים הפלסטינים הזולים אחרי 1967, והחליפו אותם בעובדים זרים בתחילת שנות ה-90. הפועל הישראלי לא מצא את עצמו יותר, לא בין אלה ולא בין אלה. אפילו ערביי ישראל מצאו את עצמם נדחקים בגלל הזרים בתחילת העשור הקודם, ועכשיו גם אותם קשה לגייס בחזרה. הצעירים הערבים מעדיפים להיות רוקחים, מהנדסים, עורכי דין ורופאים. הם מעדיפים לעבוד גם כמוכרים בהום סנטר, ולא לעבוד בבניין.
אם הקבלנים באמת רוצים, הם יכולים למתג מחדש את הענף. ספק אם יצליחו להביא בשנים הקרובות ישראלים אל "העבודות הרטובות", עבודות השלד, אבל הם כן יכולים למשוך ישראלים אל הנדסת הבניין, אל החשמלאות ואל המנופים הכבדים. אם הם יפרסמו שמנופאי מרוויח 12-15 אלף שקל ברוטו בצד קרן השתלמות וביטוח בריאות פרטי, כפי שמספרים לנו בדניה סיבוס, הישראלים יגיעו. אולי גם משרד התמ"ת ישכיל להשתתף בקמפיין כזה, במקום "לזרוק" כסף על קורסים שאי אפשר למלא כרגע בחניכים.
וכשהם יגיעו, השלב הבא יהיה להעניק להם סביבת עבודה יציבה ויחס טוב, כדי שיספרו לחברים. כי אם יש משהו יותר חשוב מפרסום, זה אמת בפרסום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
