פרופ' קרמניצר: אם חוק לשון הרע יעבור נאבד נדבך חשוב בדמוקרטיה

נשיא מועצת העיתונות לשעבר, פרופ' מרדכי קרמניצר, מזהיר מפני השלכותיו של התיקון לחוק לשון הרע ומכנה אותו "חוק סתימת הפיות של העיתונות החוקרת"

פרופ' מרדכי קרמניצר, לשעבר נשיא מועצת העיתונות בישראל, תוקף את התיקון לחוק לשון הרע, שעבר אמש (ב') בכנסת בקריאה ראשונה, ומכנה אותו "חוק סתימת הפיות של העיתונות החוקרת".

לדבריו, מדובר ב"חוק רע מאוד, שאם יעבור בנוסחו כיום, נאבד נדבך מאוד חשוב בדמוקרטיה שלנו. זו סתימת פיות לתחקירים רציניים שעוסקים בהתנהגות מפוקפקת של אישי ציבור".

"הנזק יהיה אדיר"

את התיקון השנוי במחלוקת, יזמו חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה), יריב לוין (הליכוד) וזבולון אורלב (הבית היהודי). החוק החדש, אם יעבור בקריאה שנייה ושלישית, יגדיל פי שישה את סכום הפיצוי שישולם לאדם שנפגע מדיבה שפורסמה נגדו, מ-67,000 שקל (לאחר שיערוך והצמדה) ל-300 אלף שקל, ללא שיידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו. פיצוי על פרסום שנעשה בכוונה לפגוע, יכול להגיע עד 600 אלף שקל.

בנוסף, ההצעה מחייבת לאפשר לנפגע להוסיף את תגובתו המלאה לפרסום בתוך זמן סביר, ואם לא תינתן לו אפשרות להגיב או לא תפורסם תגובתו במלואה - סכום הפיצוי עלול להגיע ל-1.5 מיליון שקל.

קרמניצר, מחבר הספר "לשון הרע: הדין המצוי והרצוי" (יחד עם חאלד גנאים ובועז שנור), מזהיר מפני השלכות התיקון: "הנזק יהיה אדיר. כאשר מערכת של כלי תקשורת תצטרך לקבל החלטה האם נכנסים לתחקיר משמעותי על אישיות פוליטית או על אישיות כלכלית, או האם לפרסם תחקיר שכבר נעשה - השיקולים לא להיכנס לתחקיר או לא לפרסם משהו יגברו מעתה. ולא מכיוון שלמישהו יש מודעות לזה שמה שהולכים לפרסם הוא דבר לא נכון, אלא משום שאין ולא יכול להיות לעולם ביטחון גמור שהפרסום הוא אמיתי, ואז החשש גם להיות מחויב וגם להיות נענש גדל מאוד. החוק שלנו, עוד לפני התיקון הזה, הוא חוק שלא מגן כהלכה על חופש העיתונות, ועכשיו הוא ירמוס את התחקירים העיתונאיים".

חסינות מביקורת

הפגיעה החמורה ביסודות הדמוקרטיה, כך קרמניצר, באה לידי ביטוי בכך שהציבור לא ייחשף מעתה למידע שהיה צריך להיחשף אליו. "החוק פוגע בתפקיד מרכזי של העיתונות לתת לנו אינפורמציה, לגלות לנו דברים על האישים המרכזיים בחיינו, שאגב הם גם האנשים שמחוקקים את החוק הזה".

על יוזמי החקיקה ומקדמיה אומר קרמניצר: "הם דואגים לאינטרס האישי שלהם. הם רוצים לשים את עצמם במקום שהוא מעל לאפשרות של ביקורת שמבוססת על עובדות".

תומכי החוק סבורים כי הזעקה כנגדו מיותרת, כיוון שבתי המשפט הם המכריעים בעניין ויעשו את האיזונים הנדרשים גם בנוגע לאמת בפרסום, אם היה פרסום שמהווה לשון הרע ואם לאו, וגם בנוגע לגובה הפיצוי.

קרמניצר דוחה את הטענה הזו: "יש להם איזו תפיסה מעוותת, שכאילו האמת זה דבר שהוא לגמרי ברור ונגיש, ואנחנו יודעים שזה לא כך. מהי האמת? זה דבר שקשה מאוד לגלות, ובית משפט מתקשה לפעמים לגלות אותה.

"מעבר לכך, גם היום מספיק שבית המשפט מתרשם שנגרמה לנפגע עוגמת-נפש ושנפגע שמו הטוב בציבור, והוא מוסמך לפסוק פיצויים שהם יותר גבוהים מ-300 אלף שקל. אז למה נדרש התיקון? הנחיצות בחוק הזה בכלל לא קיימת".

קרמניצר מסכם כי "התוצאה של החקיקה החדשה עלולה להיות תוצאה שחוץ מקומץ של פוליטיקאים ואלי הון, אף אחד בציבור לא באמת מעוניין בה. היא פוגעת בזכות הציבור לדעת. סתימת פיות איננה הדרך לשיפור ההנהגה שלנו ואף לא לשיפור תדמיתה של ההנהגה".

השינויים המוצעים בחוק לשון הרע
 השינויים המוצעים בחוק לשון הרע