עננה גדולה הוסרה מעל בנק הפועלים. עננה שפגעה בבנק, בפעילותו ובעומדים בראשו. שנה שלמה כמעט עמדה חרב דמוקלס מעל מנכ"ל הבנק ציון קינן, שנה שלמה של עינוי דין. המלצה אחרת של הפרקליטות הייתה שולחת את קינן להיאבק על חפותו בבית משפט, הליך שהיה לוקח במקרה הטוב שנתיים-שלוש.
היום (ג') סוף-סוף הוסרה העננה, וזה הזמן לכמה שאלות. בפברואר אשתקד, עם היוודע המלצת המשטרה להגיש נגד ציון קינן כתב אישום, כתבנו טקסט תחת הכותרת "6 תמיהות לגבי המלצת המשטרה". התמיהות עומדות בעינן ובייחוד היום לאחר החלטת הפרקליטות לסגור את התיק.
קרוב לוודאי שקינן טיפל בהלוואה לדני דנקנר בצורה לא תקינה. אבל לא הבנו אז ועדיין איננו מבינים היום כיצד קרה שחריגה מנוהל בנקאי תקין - שהיא במהותה חריגה מינהלית מכללי ממשל תאגידי - הופכת לפתע לאירוע פלילי בטיפול משטרת ישראל ולהאשמות ב"קבלת דבר במירמה ומירמה".
אם בנק ישראל בדק בשנת 2009 את התנהלות קינן ולא מצא דבר בעייתי, איך קרה שהמשטרה שנתיים אחר-כך החליטה שמדובר באירוע פלילי? שתי התוצאות אינן גרות בכפיפה אחת. מי טעה? שאלנו אז האם בנק ישראל בשנת 2009 או המשטרה בשנת 2011?
הגלגל חוזר ומסתובב
האם מישהו במשטרה סבר כי מצא סיבה ומסובב, כי דנקנר מינה את קינן למנכ"ל כמה חודשים לאחר מתן ההלוואה, רק כי הלה סידר לו הלוואה נוחה? הרי קינן היה אז זה שנתיים מספר 2 המובהק בבנק הפועלים, ממלא-מקום מנכ"ל כבר 4 שנים והמועמד העיקרי להחליף את צבי זיו. כל המערכת הבנקאית ציפתה למינויו של קינן, והשאלה היחידה הייתה מתי זה יקרה.
מעבר לכך, ההלוואה נבדקה לפחות פעמיים על-ידי בנק ישראל. בקיץ 2009. בזמן אישורו של ציון קינן לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, ערך בנק ישראל הליך המכונה PROPER & FIT. התקופה - כמה שבועות אחרי סיום העימות בין בנק ישראל לשרי אריסון והדחתו של דני דנקנר. אין זה סוד שבנק ישראל לא היה מאוהב ברעיון למנות את ציון קינן למנכ"ל, ואין ספק כי אם הייתה בעיה, קינן לא היה הופך למנכ"ל, אבל בנק ישראל בדק את קינן לעומק ואישר את מינויו.
עברה שנה וחצי, בינתיים התפוצצו פרשות אחרות הקשורות לדנקנר, ואז לפתע הפך קינן מעד בפרשות דנקנר לחשוד. חקירתו הפכה לפתע לחקירה באזהרה, ותוך 3 שבועות בלבד המשטרה, שעסקה בפרשות דנקנר כמעט שנה, מגיעה למסקנה כי בגין ההלוואה לדנקנר צריך להגיש כתב אישום נגד קינן.
נניח בצד את העובדה שזו מהירות שאינה מצויה במקומותינו, בטח לא במשטרת ישראל. המלצת המשטרה הטילה צל כבד על שיקול-הדעת של בנק ישראל. ההלוואה הייתה שקופה, ניתנה בתנאים מסחריים רגילים, פורסמה בדוחות הכספיים של הבנק לשנת 2008 והוחזרה במלואה במהלך 2009. בנק ישראל קיבל כמעט בזמן אמת דיווח על ההלוואה ובדק אותה. חזקה על בנק ישראל שאם היה מוצא פגם היה מטפל בו כבר אז ולא ממתין שהמשטרה תספר לו שיש בעיה.
היום הגלגל חוזר ומסתובב. הפרקליטות מחזירה את החומר למפקח על הבנקים בבנק ישראל, כדי שזה "יבחן את משמעות הממצאים בהיבט המנהלי והרגולטורי". יש מקום להניח כי בנק ישראל ימצא כי נפל פגם מסוים בפעילותו של קינן ובכך זה ייגמר, אולי כהערה מינהלית.
אי-אפשר להימנע מהשאלה: האם למישהו ברשויות האכיפה היה דחוף מאוד להציג על החגורה שלו קרקפת של מנכ"ל בנק גדול?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
