פיצוץ חברתי אף פעם לא נולד יש מאין, וגם כאן בארץ, הזרעים למחאה החברתית של קיץ 2011 נטמנו כבר זמן רב קודם לכן, כאשר צמד המילים "יוקר המחיה" הפך ממושג ערטילאי שמשתמשים בו בעיקר כלכלנים, למעמסה יומיומית שהלכה ונעשתה כבדה יותר.
סל ההוצאות המשפחתי הלך וגדל, החל בהתייקרויות של מוצרי מזון, דרך עלויות גידול הילדים ועד לסעיפים הכי חיוניים - חשמל, מים ודלק. אלה האחרונים הם כאלה שבאמת אי-אפשר בלעדיהם (גם אם אפשר לנסות ולחסוך בהם). אלה גם בדיוק אותם סעיפים שבעבר הלא רחוק המחירים שלהם היו יחסית שפויים, במיוחד מחירי המים. הצרכן מצדו מתקשה לעקוב אחר קצב ההתייקרויות ושיעורן, ומתקשה להעריך איזה חלק מהן הוא חיוני ואיזה שרירותי.
יש לציין כי דווקא ההתייקרויות האלה הן שמגדילות את הפערים, משום שהן אחידות לכל השכבות, אלה המרוויחות פחות משכר מינימום ואלה מהעשירון העליון.
כדי לאמוד את השיעור הכולל של ההתייקרויות בסעיפים חיוניים כמו חשמל, מים ודלק, בדקנו מה קרה להם ב-3 השנים האחרונות, מאז המשבר הכלכלי העולמי ועד היום.
המסקנה מתסכלת: הגרף ממשיך לעלות - במיוחד בתחום החשמל והדלק - והמחאה החברתית לא הצליחה לבלום אותו.
המינוס גדל
כך למשל, מחירי החשמל צפויים להתייקר ב-6.6%, עקב הפרעות באספקת הגז ממצרים ומחסור באספקת גז מקומי. מחיר הדלק זינק השבוע ב-3.18%, ועל צריכת המים הביתית, למרות שפחתה, אנחנו משלמים יותר (כולל מע"מ). כשמדובר בדלק, מדובר בעלייה של 57% מאז 2009, כשמדובר בחשמל מדובר בעלייה של 13.5% בשנה האחרונה, וכשמדובר במים, מדובר בעשרות ובמאות אחוזים.
ההתייקרות במחירי החשמל, הדלק המים והגז משפיעות על הצרכן גם בשל התייקרות של מחירי מוצרים במשק.
בעוד שההוצאה של משק-בית על מוצרים חיוניים - חשמל, מים ודלק - עלו במאות שקלים לחודש למשפחה, השכר הממוצע במשק (לשכירים) לאורך השנים נשחק: בינואר 2009 עמד על כ-8,200 שקל, לעומת 8,555 שקל השכר הממוצע נכון לאוקטובר האחרון (ירידה מ-8,800 שקל, השכר הממוצע בספטמבר 2011). גובה השכר הממוצע ידע עליות וירידות לאורך השנים, כך שבחודש יוני 2011 הגיע לשיא של 9,124 שקל, ומאז נמצא במגמת ירידה.
ומה לגבי ההכנסה הממוצעת למשק-בית? כאן אין נתונים מעודכנים נכונים ל-2012, ואפילו לא ל-2011. הנתונים האחרונים של הלמ"ס מתייחסים לשנת 2010, ולפיהם סך ההוצאות לתצרוכת של משק-בית ממוצע הם 13,496 שקל בחודש (עלייה ריאלית של 1% מ-2009). ב-2010 גדלו ההכנסות של רוב משקי-הבית. לפי נתוני מרכז אדווה, ברוב המקרים הן חזרו לרמתן מ-2008, לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. ההכנסה הממוצעת לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2010, היא 12,010 שקל.
"ההכנסה קטנה מההוצאה, וזה מצב שלא יכול להתקיים לאורך זמן, אומר גיל אורלי, מנכ"ל "יבולים", המתמחה באימון ובייעוץ כלכלי למשפחות. "משפחה בת 5 נפשות מוציאה היום כ-600 שקל יותר בעקבות ההתייקרויות בחשבונות המים ומחיר הדלק. על רקע המשך העלייה במחירי הדיור, הגירעון החודשי הממוצע גדל: כך שמשפחה שהייתה בגירעון של 2,300 שקל, עומדת היום על גירעון של 3,000 שקל. מעמד הביניים לא מוכן להפנים את העובדה שעליו להוריד בהוצאות שנתפסות בעיניו כחובה: חינוך, מקום מגורים ורכב".
ומה מציע אורלי לעשות? להכניס ערכים של חיסכון לאג'נדה היומיומית במשק-הבית: חיסכון בחשמל, במים ובדלק. "למרות שהיום יש מודעות גבוהה יותר, אני לא רואה קבלת החלטות מהותית המובילה לשינוי. יותר פונים לייעוץ אבל אין ירידה בהוצאות, להפך".
אורלי מתייחס למחאה החברתית כנושא שהכרחי כי יישאר על סדר היום. "כלכלה היא לא באג'נדה של הפוליטיקאים. הציבור צריך להבין שאף אחד לא יעשה עבורו את העבודה, ורק כשזה יקרה - יהיה פה שינוי. במערכת הבחירות הנושא הזה צריך להיות מהותי לפחות כמו הנושא הפלסטיני או היחסים בין חרדים לחילונים".
חשמל: השיא לפנינו
בחודש הבא נספוג התייקרות נוספת
תעריף החשמל יתייקר בחודש הבא בשיעור של 6.6%, ועד סוף 2014 צפויים המחירי לעלות ב-13.4%. הבשורות הטובות הן שההתייקרות הייתה אמורה לעמוד על 31%, אולם הושגה בה הפחתה.
לאורך השנים נעים מחירי החשמל מטה ומעלה. בשנה האחרונה עלו ב-13.5%, אולם בשנים 2009-2011 הם ירדו. בשל התנודתיות, תעריפי הקוט"ש נכון להיום, לאחר עלייה יחסית, דומים לאלה של ינואר 2009 (54.44 שקל לעומת 54.49 שקל לפני 3 שנים).
דמי התשלום הקבועים עלו לאורך השנים: היום הם 211-345 שקל, ואילו בינואר 2009 עמדו על 204-335 שקל.
שיטת החישוב
חשבון החשמל כולל תשלום קבוע, והוא מחולק ל-3 רמות לפי אספקת המתח ומחיר לפי צריכה בפועל בחישוב קוט"ש, לפי שעות שפל ושיא.
רשות החשמל קבעה שני תעריפים, בהתאם לשעות שפל ושיא לפי עונות השנה. עד כה, רק צרכנים גדולים (עסקים) יכלו לנווט את חשבונם לפי שעות הצריכה, וכעת (מ-19.2) גם צרכנים פרטיים יכולים להצטרף. המשמעות: במקום לשלם תעריף קבוע של 54.44 קוט"ש, התעריף יחולק לפי הצריכה לאורך היממה.
בחודשי החורף תעריף השיא הוא 106.15 קוט"ש בין השעות 16:00 ל-22:00 ו-39.09 קוט"ש ליתר שעות היממה, מכאן שלא מתאים לצרכנים שלא נמצאים בבית עד שעות אחר הצהריים.
בתעריפי הקיץ נגבים תעריפי השיא בשעות היום (10:00-17:00). ב-7 חודשי המעבר ייגבו תעריפי שפל לאורך כל היממה. צרכנים שבוחרים להצטרף לתכנית התעריפים מתחייבים לשנה, כאשר בסיומה נערך חישוב: במקרה ששילמו יותר משום שהצטרפו לתכנית, הם יזוכו על ההפרש.
העלייה במחירי החשמל
דלק: מחירו בזהב
ההוצאה המשפחתית עלתה ב-430 שקל ב-3 שנים
מחירי הדלק התייקרו ב-3 שנים ב-57% ועומדים על 7.46 שקל לליטר בתדלוק עצמי - עלייה של 3.18% מינואר האחרון, אז עלה ליטר אחד 7.23 שקל.
ההתייקרות האחרונה נובעת מהאמברגו על איראן, אך למעשה, יותר מ-50% ממחיר הדלק זורם לממשלה כמסים.
המחיר ששילמנו עבור ליטר דלק לפני 3 שנים נראה עכשיו כמו חלום ורוד: ב-1 בינואר 2009 עמדו מחירי הדלק על 4.75 שקל לליטר בנזין (תדלוק עצמי). בתחילת ינואר 2010 כבר שילמנו 6.44 שקלים (עלייה של 35%), ואת 2011 פתחנו עם עלייה של 43 אגורות לליטר בנזין, ל-7.14 שקלים (עלייה של 6.43%). עמלת התדלוק נותרה ללא שינוי: 13 אגורות. גם 2012 נפתחה עם התייקרות, הפעם של 12 אגורות לליטר.
גם עמלת התדלוק התייקרה: מ-13 אגורות לליטר בינואר 2010, ל-21 אגורות היום - התייקרות של 60%.
אורלי מעריך כי ההוצאה החודשית למשפחה בת 5 נפשות עלתה ב-430 שקל ביחס ל-2009, כאשר ההוצאה הממוצעת עמדה לפני 3 שנים על 750 שקל לעומת 1,177 שקל, כיום.
המדינה מרוויחה
כיצד מתומחר הבנזין לצרכן? כשליש מהמחיר הסופי משקף את מחיר הבנזין בנמל. כ-40% הוא מס בלו שהולך לקופת המדינה. למחיר הגולמי מתווסף גם מע"מ והוצאות שיווק של חברות הדלק, שירדו לאחרונה מ-10% ל-8%.
לפי ההערכות, השיא עוד לפנינו, וזאת בשל ההתרחשויות בעולם. לפי תחזית שערכה חברת KBC עבור חברת הדלק פז, צפוי המחיר הדלק לעלות בכ-10% עד סוף 2012.
העלייה במחירי הדלק
מים: מע"מ על מצרך חיוני
במשפחות רבות ההוצאה גדלה פי שניים ויותר
הרפורמה בתעריפי המים גבתה - ועדיין גובה - מחיר כבד, תרתי משמע. הקפיצה במחירי המים הורגשה בכל משקי-הבית. אורלי מעריך כי השינוי נאמד בעשרות אחוזים: לדוגמה, חשבון מים של משפחה בת 5 נפשות, שעמד ב-2009 על 165 שקל, עומד כיום על 311 שקל - עלייה של 90%.
איך זה קרה? ב-2010 זינקו מחירי המים ב-25%, כחלק מהתייקרות מדורגת של 40% שעליה הכריזו בתחילת השנה.
המחיר לקוב מים בצריכה ביתית הכפיל את עצמו מכ-4 שקל ל-8.50 שקל. ב-2009 חושב התשלום עבור צריכת מים ביתית בהתאם ל-3 מדרגות תעריפים, לפי צריכת מ"ק לנפש - מ-4.25 שקל עד 8 שקל.
לפי הרפורמה, הופחתה הקצבת קוב לנפש ועמדה על 2.5, וביולי 2011 עודכנה ל-3.5 קוב לנפש. צריכה מעבר לקצבה תומחרה בתעריף גבוה: 12 שקל למ"ק, לעומת כ-8 שקל למ"ק, התעריף הנמוך. תעריף הביניים שהיה נהוג עד אז - נעלם.
צמצום ההקצאה לצריכת מים לנפש הצטמצמה דרמטית, והתוצאה: התייקרות של עשרות אחוזים בחשבונות המים הביתיים, ובעיקר בקרב משקי-בית המונים 2-3 נפשות, והתייקרות משמעותית לבתים צמודי קרקע עם גינה. לפי מחשבון מרכז השלטון המקומי, הרפורמה הובילה בחלק מהמקרים להתייקרות של 100% ויותר בחשבון המים המשפחתי.
בנוסף, עם הרפורמה הופרטה גביית המים והוקמו יותר מ-50 תאגידי מים פרטיים. בשל כך, באופן אבסורדי התווסף מע"מ על תשלום המים. חלק מהרשויות המקומיות סירבו להטיל על תושביהן מע"מ וממשיכות לבצע את הגבייה בעצמן. בעניין זה מתנהל מאבק ממושך על-ידי תושבי דימונה.
בתחילת ינואר השנה נרשם הישג משמעותי במאבק של השלטון המקומי נגד תעריפי המים, בהתאם לעתירה הציב בג"ץ דרישה למדינה להשיב בתוך 30 יום אם מחירי המים הנגבים מהציבור הם תעריף בסיסי או מס.
בינואר 2011 לא בוצעה הפעימה השנייה בהתייקרות המתוכננת בשיעור של 2%, אולם ביולי עלתה הקצבת המדרגה הנמוכה לשימוש ל-3.5 מ"ק לנפש לחודש.
העלייה במחירי המים
כתבות
ני"ע
