להכיר את הבורסה כבר מהיסודי

האם שאלתם את עצמכם פעם מה יודע ילד על הבורסה? האם הוא מכיר מוסד זה ואת המתרחש בו? דומה כי בקרב מרבית ההורים התשובה שלילית. ב-2010 פרסם משרד החינוך כי הוא מתכוון לערוך "פיילוט" של שילוב מקצוע חדש בבתי הספר התיכוניים - "חינוך פיננסי", בעלות של 2 מיליון שקל. מדובר בתחום שיילמד ב-25 בתי ספר. מעבר להעלאת הרעיון, לא שמעתי עד עתה על יישומו. נשאלת השאלה, מדוע להתחיל בכך רק בכיתה י'? ומדוע רק ב-25 בתי ספר? הרי כל בר דעת מבין כי בעולם משתנה, הכלכלה על שלוחותיה הולכת ותופסת מקום מרכזי בקרב כל משפחה וכל פרט.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מאי 2011) עולה כי בישראל נקבע - במסגרת הרפורמה בשוק ההון, שהפכה לחוק ב-2005 - שיש להקים קרן לחינוך פיננסי. כמו-כן נקבע, כי שר האוצר רשאי להתקין תקנות בנושא. אלא שעד למועד פרסום אותו דוח המחקר, דבר לא נעשה. מערכת החינוך נותרה ללא תוכנית העוסקת באופן מובהק בחינוך פיננסי. עד כמה הנושא הופך למרכזי, ניתן ללמוד אם נזכיר בקצרה כמה היבטים של חשיפת התחום הכלכלי במסגרות של פרסום המוני: תנודות שערי המניות בבורסות העולם, פרסומות לכרטיסי אשראי, ואפילו קדימונים לתוכניות ריאליטי, או חשיפות מטעמן של משפחות הזוכות לליווי צמוד מאנשי מקצוע לצורך הקניית כלים טובים לשימוש בתקציב המשפחה.

להקנות כלים בסיסיים

אנו עדים להתבטאויות מצד גורמים שונים ורבים באשר לצורך ללמד ולהקנות לתלמידים חינוך מדעי. הדברים גוררים באופן טבעי הסכמה מיידית. גם חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, מדבר על כך רבות. בעת שליווה את נשיא המדינה בביקורו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה, אמר שכטמן, כי בבתים שבהם מדברים רבות על כסף - הילדים בסופו של דבר, בהגיעם לבגרות, יודעים "לעשות כסף". בבתים שבהם מדברים מדע - כפי שהיה בביתו, הילדים עוסקים במדע. כלומר, חשיפה למדע מניבה תוצאות, וכך גם חשיפה לתחום הפיננסי. אין הכוונה להתחיל בכך כדי "לייצר" מיליונרים בשיטת "אינסטנט", אלא לחשוף את הצעירים עוד בבית הספר היסודי לעולם זר, לעתים גם עד לאחר שחרורם מצה"ל.

יש להגביר את החינוך הכלכלי הפיננסי לבני הנוער, לצורך הבטחת הצלחתם בחיים כבר מבית הספר היסודי. אחת הבעיות המרכזיות של משפחות רבות היא בעיית ה"אובר-דראפט", משפחות שלא מצליחות "לגמור את החודש". ילדים ובני נוער שומעים על כך בבית, אבל אין להם הבנה מה משמעות אמירות אלו. הבעיה נובעת הן מצד ההכנסות המשפחתיות הנמוכות והן מצד ההוצאות הניכרות, שמחלקן קשה להימנע. אלו הן הוצאות שברוב המקרים המשפחה סבורה שהן קבועות, כגון תשלומי משכנתה, ארנונה, מים, חשמל, גז, מזון, הלבשה והנעלה. קרי, מדובר בניהול נכון של תקציב, ניהול שהצעירים כלל אינם מודעים לו ולחשיבותו.

משרד החינוך אינו מקנה כיום לתלמיד כלים להבין נושאים פיננסיים בסיסיים באמצעות תוכניות לימוד מסודרות, שיכשירו את הצעירים להתנהלות כספית וצרכנית לחיים נכונים יותר. הכסף הוא מכשיר מרכזי בחיי חברה ובישראל אין תוכנית לימודים בתחום, בעוד שבמדינות רבות היא חלק בלתי נפרד משעות הלימודים.

חשוב לפתח אינטליגנציה פיננסית בקרב הצעירים באמצעות תוכניות לימוד פיננסיות . הדבר יסייע במספר מישורים: בתחום האישי - הגברת הידע והקניית כלים נכונים להתמודדות כלכלית בחיי היום-יום, הן במישור האישי והן בתחום המשפחתי; והקטנת פערים בחברה כמו הקטנת העוני. הכוונה איננה ללמד בני נוער כיצד להשקיע כספים שאין להם, אלא לפתוח בפניהם צוהר לעולם הכספים - ריבית על הלוואות, עלות אשראי שניתן באמצעות כרטיסי אשראי, הבנה של המחיר האמיתי של הסדרי תשלומים לקניית מוצרים ושירותים, כגון שירותי אינטרנט ושירותים סלולריים.

יש להעניק לבני הנוער כלים להתמודד עם הנושאים הללו בצורה מושכלת. חינוך כלכלי שיגביר את האינטליגנציה הפיננסית יתרום לבני הנוער, למשפחות ולחברה כולה.

הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי כרמל בחיפה