החלים במפתיע? המחוזי ידון מחדש בעונשו של קובי בן-גור

בן-גור, שהורשע במתן שוחד בפרשת רשות המסים, נידון לעונש קל של 6 חודשי עבודות שירות, לאחר שהציג מסמכים רפואיים לפיהם הוא חולה וזקוק להשגחת אשתו ■ אלא שמעקב המדינה גילה כי נסע לתאילנד בגפו וכי מצבו טוב ממה שדווח

בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה ידון בהחמרת עונשו של איש העסקים קובי בן-גור, שהורשע בפרשת רשות המסים - וזאת לאור "החלמתו" ממחלה שבה לקה כביכול, ושבעטיה הוטל עליו עונש קל במיוחד של 6 חודשי עבודות שירות.

כך קבע הבוקר (ב') בית המשפט העליון, בהחלטתו לקבל את ערעור המדינה ולאפשר לה לצרף ראיות חדשות בנוגע למצבו הרפואי העדכני של בן-גור. מהחומרים עולה כי המדינה קיימה מעקב אחר בן-גור, שממנה עלה כי מצבו הרפואי טוב בהרבה מזה שעליו דיווח לבית המשפט המחוזי, בעת שנגזר דינו.

לפני שנה, באפריל 2011, גזר שופט בית המשפט המחוזי מרכז, זכריה כספי, את דינו של בן-גור, שהורשע בהסדר טיעון. על-פי הודאתו, בן-גור פעל ביחד עם יורם קארשי כדי לבסס את השפעתם של השניים ברשות המסים. הם סייעו לעובדי רשות המסים על-ידי קידום בתפקיד ובדרכים אחרות, כדי ליצור מחויבות כלפיהם, וזאת מתוך ציפייה כי עובדי הרשות יפעלו במסגרת מילוי תפקידם, יקנו להם השפעה ברשות ויקדמו אינטרסים אישיים שלהם.

בן-גור הורשע בשתי עבירות של מתן שוחד לשני עובדים בכירים ברשות המסים - ג'קי מצא ואורנה בכר; ובשתי עבירות של שידול והפרת אמונים.

השופט כספי ציין בגזר הדין כי מעשיו של בן-גור היו "השחתה רבתי של רשות המסים, הפוגעת ביסודות הבסיסיים של פעולתה ופעולת עובדיה, באופן המביא נזק רב ליסודות השלטון ומערער את אמון הציבור בפקידות הבכירה".

למרות זאת הוטל על בן-גור עונש קל במיוחד של 6 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על-תנאי.

השופט העיר כי "השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניי בנטיית החסד והרחמים לנאשם, כרוך במצבו הרפואי. הוא חווה מחלה קשה לפני שנים אחדות, ועדיין אין זה ברור היום אם זו לא שבה לפוקדו. לפחות חלק מן הסמנים, אפשר והוא מנבא רעות".

המדינה עירערה על קולת עונשו לבית המשפט העליון, ומנגד עירער בן-גור בטענה כי העונש שהוטל עליו חמור מדי. השאלה המרכזית שהתעוררה בדיון בבית המשפט העליון הייתה מצבו הבריאותי של בן-גור, שאמור לקבוע האם הוא מסוגל לבצע עבודות שירות, או שעליו לרצות את מאסרו מאחורי סורג ובריח. בן-גור הציג מסמכים רפואיים המעידים כי הוא סובל ממחלה, וכי הוא מצוי בהשגחה מתמדת של אשתו.

ואולם, כשהתייצב בן-גור בפני הממונה על עבודות השירות, הוא הציג חוות-דעת רפואיות "אופטימיות" יותר, שנועדו לתמוך ברצונו לבצע את המאסר בעבודות שירות. בן-גור רואיין על-ידי רופא מטעם הממונה על עבודות השירות, ורופא זה התרשם כי בן-גור נמצא במצב בריאותי שפיר.

שופט העליון אליעזר ריבלין ציין בפסק הדין כי "עוד קודם לכן נתגלה באקראי כי בן-גור נסע לתאילנד שלא בלוויית רעייתו, וכי בעת שעוכב בטעות בנמל-התעופה נצפה כמי שמתנהג באופן טבעי ורגיל לחלוטין. לאחרונה בוצע גם מטעם המדינה מעקב אחרי בן-גור, שתוצאותיו מלמדות כי הוא מתפקד באופן רגיל וללא השגחה".

לפיכך החליטו השופטים ריבלין, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן כי הראיות החדשות שבידי המדינה, בנוגע למצבו הרפואי של בן-גור, מעלות חשד כי קיים "פער מהותי בין מצבו הרפואי כפי שהוצג בבית המשפט לבין מצבו האמיתי".

השופטים קיבלו אפוא את בקשת המדינה להציג את הראיות החדשות הללו כשיקול במסגרת גזירה מחודשת של העונש. "נסיבות העניין אכן מצדיקות להיעתר לבקשה", כתבו השופטים, "זאת במיוחד לאור מספר תהיות שהתעוררו למשל באשר לאפשרויות, המפתיעות כך יש לומר, של החלמה ממחלתו - כפי שניתן לכאורה להבין מתוך התיעוד הרפואי המשתנה".

שופטי העליון החליטו להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, לשם דיון מחודש בעונשו של בן-גור, זאת לאור העובדה שבגזר הדין במחוזי צוין במפורש כי השיקול המרכזי להקלה בעונש היה מצבו הרפואי. (ע"פ 3459/11).