למה לצאת מהבור כשניתן לא ליפול אליו? פתרונות למניעת סכסוכים בחברות משפחתיות

ניתן להתכונן ולהיערך מראש לפתרונות של סכסוך אפשרי, שימזערו נזקים וימשיכו את תפקודה של החברה כפעילה ורווחית ■ איך? להלן מספר דרכים

לעיתים קרובות, שותפים בחברות משפחתיות נקלעים לסכסוכים עסקיים הפוגעים קשות בחברה ובשלמות המשפחה. מרבית הסכסוכים היו ניתנים לפתרון לו בזמן הקמת החברה היו מכינים הסכמים ברורים בין בני המשפחה.

אומרים שעסקים לא עושים עם משפחה - ובצדק, ברוב המקרים. הסכנות הנלוות לחברות משפחתיות, בהן שותפים הורים וילדיהם, או בני זוג או אחים וגיסים, הן בדרך-כלל גדולות. בלא מעט מקרים, חברות משפחתיות שלא נערכו מראש לתרחישים משבריים, הגיעו לשיבוש חמור והרסני של החברה, לשיתוקה, להפסדים ואף לאובדן ערכה. זאת, גם אם קודם לסכסוך המשפחתי, התנהלה החברה בהרמוניה ובשיתוף-פעולה. סכסוך בין בני זוג, בין אחים או סכסוכי ירושה, עלולים להביא לפירוק החברה.

במסגרת ההליכים המשפטיים, נכסי החברה וחשבונותיה מעוקלים, ניתנים צווי מניעה המשתקים את פעילות החברה ובמקרים קיצוניים - בית המשפט עלול למנות מנהל חיצוני. השליטה בחברה המשפחתית עוברת לידיו והוא פועל לפי שיקול-דעתו ובהנחיית בית המשפט. וכך, תוצר הנלווה לסכסוך משפחתי - הוצאות משפט גבוהות.

חשוב לדעת כי ניתן להתכונן ולהיערך מראש לפתרונות של סכסוך אפשרי, שימזערו נזקים וימשיכו את תפקודה של החברה כפעילה ורווחית. חוק יחסי ממון בין בני זוג וגם חוק הירושה עוסקים בהעברת רכוש בתוך המשפחה באופן כללי, אך אין בהם הסדרים ספציפיים למצב בו הרכוש העומד לחלוקה הוא החברה עצמה.

לפי החוק, הרכוש שנצבר במהלך החיים של בני זוג מתחלק ביניהם בחלקים שווים, בעדיפות לחלוקה בעין - כלומר, חלוקת המניות בפועל בין הבעל והאישה. אם הבעל הוא בעל המניות, עליו לרשום בפועל על שם האישה את מחצית מניותיו במסגרת האיזון הרכושי.

בני זוג, שבמהלך החיים המשותפים לא היו שותפים בחברה, הופכים בן-לילה לגרושים, מסוכסכים ובמצב בלתי אפשרי להפעלה משותפת של החברה, עובדה המובילה לשיתוק פעולות החברה. במקרים שהחברה אינה בבעלות בלעדית של הבעל, אלא בשותפות עם אחרים, הגירושים עלולים לכפות שותף לא רצוי (האישה, בדוגמה זו).

בתקנוני חברות רבות אין התייחסות למקרה מוות של אחד מבעלי המניות. אם הנפטר היה בעל המניות העיקרי, מותו עלול לשתק את החברה ואת פעילותה, אף ללא כל סכסוך בין בני המשפחה, מאחר וישנו פרק זמן של כ-3 חודשים ממותו של אדם ועד שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה.

נכון להיום, יותר חברות מגיעות לעורכי דין המתמחים בנושא חברות משפחתיות ומקבלות ייעוץ, הכוונה ופתרונות משפטיים להסדרת הרכוש המשפחתי, בכל הסיטואציות הקיימות. חברות משפחתיות רבות דורשות היום עריכת הסכמי ממון עם נשותיהם/בעליהן (לפי העניין), כתנאי לקבלת מניות בחברה. במסגרת הסכם זה, ניתן להסדיר הפרדה רכושית מוחלטת בנוגע למניות החברה המשפחתית, או להסדיר את דרך חלוקת המניות במקרה של גירושים.

בתקנון החברה יש לערוך תיקונים נכונים למקרה של מות בעל מניות, כך שיסללו את דרך העברת המניות, יסדירו את ההבדל בין מניות שליטה וניהול למניות אחרות, או את דרך ניהול החברה בשלב הביניים לאחר מותו, ועד שיורשיו ייכנסו לנעליו.

בני משפחה שהם חלק מחברות משפחתיות יכולים לערוך ביניהם הסכם בין יורשים, המסדיר את חלוקת הרכוש, עוד בזמן שהמוריש בחיים. העדיפות היא שהסכם כזה יהיה כמו הצוואה של המוריש, דבר המבטיח שלאחר מותו לא יהיו מאבקי ניהול.

■ הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה.