פרופ' דן ביין: הפיכת עבירות המס לעבירות הלבנת הון - משגה

"הפיכת עבירות מס לעבירות על-פי חוק הלבנת הון במסגרת המלחמה בהון השחור והרצון להעמיק את הגבייה - הם משגה" - כך אומר ל"גלובס" שופט המיסוי בדימוס, פרופ' דן ביין, על רקע אישור תוכנית כוללת שאמורה לתת כוח רב יותר לרשות המסים במסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות מס.

ביום שני, בתום ישיבת ממשלה ארוכה וסוערת, אושרה חבילת הגזירות והעלאת המסים ברוב של 20 שרים תומכים, לעומת 9 מתנגדים. יחד עם ההחלטות להעלות את המע"מ ואת מס ההכנסה והגזירות הנוספות, אישרו השרים שורה של החמרות חסרות תקדים בחוקי המס, שנועדו לאפשר לרשות המסים להעמיק את גביית המסים ולייעל את המאבק בהון השחור.

מדובר באחד הסעיפים הדרמטיים במסגרת החבילה הפיסקאלית שהובאה לאישור הממשלה, תחת הכינוי "העמקת הגבייה". לפי תחשיבי משרד האוצר ורשות המסים, סעיף קטן זה צפוי להניב לקופת המדינה סכום-עתק בסך 2 מיליארד שקל ב-2013, וכ-5-6 מיליארד שקל בשנה החל ב-2015.

כפי שפורסם ב"גלובס" לראשונה בשבוע שעבר, מאחורי הסעיף הזה מסתתרת חקיקה המונה 29 סעיפים, שצפויה להפוך עולמות בעולם המיסוי וחילוט החובות. מדובר באישור חלק ממסקנותיה של ועדה בין-משרדית מיוחדת למאבק בהון השחור, בראשותו של מנהל רשות המסים, דורון ארבלי.

אזרחים מהשורה ולא פשע מאורגן

הסעיף המרכזי שהובא לאישור מציע כי העלמת מס תוכר כעבירת מקור לחוק איסור הלבנות הון. עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר ההון הנגוע (סחר בנשק, למשל).

משמעות השינוי היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

עוד כוללת התוכנית היתר מיוחד לפקידי שומה, אנשי מודיעין, פקחים, מוכסים ועוד לחדור לחשבונות בנק, לעקל כלי רכב ורכוש של חייבים.

התוכנית השאפתנית כפופה עדיין להליך חקיקה ארוך בטרם תיכנס לתוקף - דיון בוועדת הכספים וחקיקה מלאה בכנסת - אך רגע לפני שגלגלי החקיקה יתחילו לעבוד, מזהיר פרופ' ביין, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה ומהשופטים המובילים בישראל בתחום המס וכיום שותף בכיר בבוטיק המס ביין, מפני השלכותיה ההרסניות.

לדברי ביין, "עם כל ההבנה לצורך בלחימה ב'הון השחור' והרצון להעמיק את הגבייה, נראה כי לא זו הדרך. חוק איסור הלבנת הון נועד בעיקרו של דבר להילחם בארגוני הפשיעה. חלק ניכר מהעלמות המס נוגעות לאזרחים מן השורה ולעסקים לגיטימיים, ולאו דווקא לפשע המאורגן. הכנסת עבירות המס לגדר החוק לאיסור הלבנת הון תגרור החמרה דרמטית ברף העונש".

לא להפוך עבירות מס לעבירות מקור

לפי החוק לאיסור הלבנת הון, העונש המוטל היום על עבירות של הלבנת הון הוא 10 שנות מאסר, והעונש בגין עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור עומד על 7 שנות מאסר. בנוסף, חוק איסור הלבנת הון כולל שורה ארוכה של סנקציות, שבמרכזן אפשרויות לחילוט רכוש שהושג בפעילות טרור או הלבנה.

פקודת מס הכנסה עצמה כוללת בתוכה שורה של סנקציות מנהליות ואזרחיות, מעבר לסנקציה הפלילית של מאסר וקנסות גבוהים, בהן קנסות מנהליים המוטלים בנוסף לצעדי אכיפה דוגמת פסילת ספרים, אי-הכרה בהוצאות, קנסות גירעון ועוד.

לדברי פרופ' ביין, הסנקציות הקיימות בחקיקה הפיסקאלית מספיקות. "אין כל הצדקה לעשות שימוש בחוק דרקוני זה (חוק הלבנת הון, א' ל"ו) מעבר לסנקציות הפליליות והמינהליות הקיימות בחקיקת המס, לעניין העלמות מס".

ביין מסביר גם את הבעיה המרכזית בשינוי המוצע: "חלק גדול מעבירות המס מנוסחות בצורה מעורפלת, תוך שימוש בביטויים גמישים כגון 'שימוש בעורמה בתחבולה'.

"זכורה לרבים בוודאי פרשת אלי הורביץ ("פרומדיקו"), שבה הוברר עד כמה הגבולות בין תכנון מס לגיטימי ובין ביצוע עבירה פלילית הם דקים ביותר. צריך לזכור כי עבירות המס הן טפלות להסדרים מורכבים ביותר הקובעים את חבות המס, הסדרים הניתנים לפרשנויות שונות, ולא רק בין מומחי המס בינם לבין עצמם, אלא גם בבתי המשפט לערכאותיו השונות".

לסיכום, ביין מבהיר כי ישנם פתרונות פחות דרקוניים ודורסניים להשגת שיתוף-פעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים. "לא ברור אילו מעבירות המס מתכוננים להכניס לרשימת עבירות המקור, שהרי קיימת היררכיה של עבירות, החל מעבירות שהן בעלות אופי טכני, דרך עבירות המסתפקות ביסוד נפשי של רשלנות, ועד לעבירות של כוונה להתחמק ממס.

"אם הכוונה היא, כפי שמופיע בפרסומים, לאפשר העברת מידע מהרשותלאיסור הלבנת הון לרשות המסים, ניתן לעשות זאת בחקיקה מיוחדת, ואין צורך לשם כך בהפיכת עבירות המס לעבירות מקור. מעבר לכך, האפשרות להעברת מידע קיימת לפי תקנות עוד משנת 2006".

ההון השחור: היקף של עשרות מיליארדי שקלים

היקף ההון השחור המתגלגל בשוקי ישראל נותר גם בשנת 2012 בגדר תעלומה. הערכות המומחים נעות בשיעורים של בין 8% מהתמ"ג ל-22%-23% - בין 10 מיליארד שקל לכ-200 מיליארד שקל.

נראה כי בעולם שבו הדברים מתנהלים במחשכים, כל מספר זוכה. על-פי מחקר שפרסם הבנק העולמי, היקף ההון השחור בישראל הגיע לכ-22% מהתמ"ג ב-2007. כלומר, כ-190 מיליארד שקל.

מקורות ההון השחור הם שניים: פשיעה ועבריינות "קלאסית" או כלכלית והעלמות מס. במדינות ארגון ה-OECD מקובל לחשוב כי 3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ועבר הלבנה בדרכים שונות, ועל כך צריך להוסיף את העלמות המס - נתון המשתנה ממדינה למדינה בהתאם לתרבות תשלום המסים המקומית וההרתעה של רשויות המס המקומיות.

על-פי הערכות גסות, בתחום הפשיעה ה"קלאסית" מתגלגלים כמה מיליארדי שקלים בעסקי הסחר בסמים, וכמיליארד שקל בעסקי הסחר בנשים והזנות. בתחום ההימורים הבלתי חוקיים, מסמך של המועצה להסדר ההימורים בספורט מעריך כי ההון השחור מגיע למחזור של כ-20 מיליארד שקל בשנה.

בנוסף, ישנם תחומי פשיעה שלא ניתן להעריך את הסכומים המתגלגלים בהם, ביניהם סחיטת דמי חסות וכפיית שירותי שמירה.

 הסמכויות החדשות