הגבורה שבפשטות: "טרומפלדור 10" ברמת השרון עם אוכל ללא גינונים

מסעדת טרומפלדור 10 החדשה ברמת השרון, של השף דניאל זך, אקס "כרמלה בנחלה", מנסה להתגבר על נרגנותו הטבעית של הקהל המקומי עם אוכל פשוט ונטול גינונים

22/11/2012, 17:16
טרומפלדור 10 / צילום: תמר מצפי
טרומפלדור 10 / צילום: תמר מצפי

20 השנים שבהן אני עוסק באוכל ויין לפרנסתי, ובעצם הרבה לפני כן, שמעתי אין ספור פעמים את הקביעה/תלונה הגורסת שברמת השרון - אחת הערים המבוססות והאמידות בישראל - אין איפה לאכול.

לא משנה כמה פעמים תגידו "רביבה וסיליה" בלי להתבלבל, מדובר בבית קפה משודרג. גם רביבה אפל יודעת היטב, מן הסתם, במה היא באמת מצטיינת. נזכרתי בכך כשהתיישבתי לארוחת צהריים משפחתית במסעדת טרומפלדור 10 החדשה של שף דניאל זך. כתבתי כאן על זך לפני כמה חודשים, עת סגר את מסעדתו הוותיקה והאהובה, הלא היא מסעדת "כרמלה בנחלה", שנחשבה במשך שנים לחלוצה ופורצת דרך בז'אנר שהפך כה מאוס בשנים האחרונות, ז'אנר "מסעדות השוק", השד יודע מה זה בדיוק.

זך קרא כך למסעדת הגורמה שלו הרבה לפני שהביטוי היפה כשלעצמו הזה הפך לתמרור אזהרה גדול מעל לרוב המסעדות המכנות עצמן כך. הוא התכתב היטב עם שוק הכרמל השכן. אלא שבשנים האחרונות לא הצליח להתכתב באותו אופן תקין עם בעל הבית של הבניין היפה במדרחוב נחלת בנימין שבו שכנה המסעדה. אולי גם לא עם סגן מנהל סניף הבנק שלו. לא יודע. הדברים נכתבו ונאמרו על-ידי ועל-ידי רבים אחרים ממש לא מזמן כאמור.

כשנפרדתי ממנו ומכרמלה, הבטיח זך לחזור במהרה. בחלומותיי הפרועים ביותר לא דמיינתי שזה יקרה מהר כל-כך. לא חלפה חצי שנה מיום סגירתה של כרמלה, והנה צץ לו זך שוב, הפעם באזור החיוג שלו מזה שנים, זה שרשמית הוא אמנם עדיין 03 אבל כולם מבינים שהוא 09.

אחרי אסיה מוניקה, האסייתית שלו בקניון שרונים בהוד השרון, פתח זך לפני כמה שבועות את טרומפלדור 10 ברמת השרון. אם למישהו מכם יש משק פנוי במשמר השרון, אולי זה הזמן להרים טלפון לזך.

נדד עם הפרעצל

הרבה לפני שהגיע האוכל, התחלתי לדאוג. בעצם אני הרי דואג כל הזמן. אלא שמה שהדאיג אותי באופן ספציפי הפעם הוא שנדמה היה לי שהבנתי סוף-סוף מדוע אין מסעדות טובות ברמת השרון. אף אחת לא יכולה לשרוד כנראה את הקהל המקומי שהוא, איך נגדיר זאת בעדינות, מעט נרגן. אחרי הכול, מדובר בעיר עם ייחוס קולינרי מחייב גם אם לא נרשמו בה שיאי מסעדנות כלשהם מעולם. כאן הרי קבע את מושבו גדול הנרגנים שאי פעם צמחו אצלנו - רון מיברג.

בשלב מסוים, אפילו רמת השרון לא יכלה לסבול את הקיטורים שלו ושלחה אותו להציק לתושבי מיין הרחוקה שבארצות-הברית.

"אבא, אתה לא מאמין", אמר לי איתמר כמה דקות אחרי שהתיישבנו. "האישה שלידנו קראה למלצר ואמרה לו ש...הלחם לא טעים".

מנת הלחם עם המטבל הנצחי הנלווה דווקא הייתה בסדר גמור, גם אם שוב גבו בעבורה הון תועפות כמו ברוב המקומות בימינו. והפרעצל המהולל של זך, שנדד איתו גם לכאן, אפילו טוב ממנה, אלא שמכאן והלאה נרשמה תפנית מפתיעה בעלילה. גם אחרי שעיינו ארוכות בתפריט והבנו ששום גורמה מתוחכם לא יהיה כאן, וגם לא שוק, שום דבר לא יכול היה להכין אותנו לאוכל הפשוט כל-כך שקיבלנו. לא שלא היה טעים. אלא שגם אם אתה מבין מראש שזך החליט הפעם לוותר על גינוני ותחכומי השף הוותיק שהוא, ולנצח את הקהל המקומי הקשה עם שניצל ופירה, בכל זאת קצת מוזר לקבל אוכל כזה, טוב ככל שיהיה, משף מוערך.

דווקא הראשונות עוד ניסו להיות טיפה מעודכנות, גם אם לא גורמה. מנת טונה אדומה נאה בתוספת סלק צלוי, גבינה צפתית וזעתר טרי הייתה שילוב פשוט אבל מבריק של חומרי גלם שלכאורה אין להם מה לחפש האחד עם השני אבל בפועל התחברו מצוין עם קצת שמן זית טוב ומיץ לימון טרי ומעט פלפל ירוק חריף. דליקטס אמיתי.

הסלמון הנא אף הוא, בנוסח אסייתי משהו, עם סויה ודבש בתוספת חוטי גזר וקולרבי היה הרבה יותר שגרתי וצפוי אבל עדיין טעים מאוד.

המשכנו בשתי פסטות וסטייק. ה"קאפלצ'ו", כך הסתבר לנו, הוא סוג של רביולי גדול וגס מבצק ביצים צהוב וטרי. הוא הוגש עם רוטב וורמוט, שמנת מתוקה, פטריות וציר ירקות עם תוספות של עוד פטריות וכרישה, מכוסה בהמון פירורי לחם. מנה גסה במובן הטוב של המילה אבל שוב, קצת מפתיעה בפשטותה המסוימת.

מנת ה"רוטלי", לעומת זאת, התגלתה כלזניה לכל דבר. לזניה טובה, אבל לזניה.

סטייק הסינטה קצת איכזב. הוא היה עשוי היטב והוגש עם נתחי תפוחי אדמה צלויים והמון בצל מטוגן, בליווי רוטב שמנת-פלפל קלאסי, אבל הוכן מנתח טיפה צעיר מדי והיה ורדרד ולא מאתגר כמו שאפילו סינטה, לא נתח מאתגר מאד מלכתחילה, יכולה בכל זאת להיות כשקונים בשר מיושן טיפה יותר.

לקינוח טעמנו עוגת נמסיס שוקולד עשירה ומספקת.

עושה רושם שזך החליט לוותר לגמרי לעת עתה על כל גינוני השף שממילא לא החזיק מהם במיוחד, ויחד איתם על רוב רובו של המטבח הים-תיכוני, המעט יותר יצירתי, שנלווה לחוסר הגינונים המבורך. הוא פתח מקום פונקציונלי להפליא גם בעיצובו הפשוט וגם באוכל שלו. יכול להיות שזה מה שצריך לעשות כאן. בעצם למה לא. אם זה מה שינצח את הקהל הנרגן של רמת השרון, אני אהיה האחרון להתלונן. ברוך שובך דניאל זך. טרומפלדור היה גיבור וגם אתה כנראה תצטרך להיות כזה. תחזיק מעמד.

טרומפלדור 10: טרומפלדור 10, רמת השרון. 03-5404072. א'-ה' 12:00-23:00, ו' 9:00-23:00, ש' 12:00-17:00 הכתבה המלאה במגזין G - לקבלת הגיליון ועיתון גלובס לחודש מתנה >>

 
 
חזרה למעלה