שוד האזרחים הגדול

1. שוד העובדים

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, "התמוגג" מנחת עם חתימת ההסכם ההיסטורי השבוע עם ועד העובדים בחברה. "אני משוכנע שנגיע להסכם", צוטט שרון בהודעה לעיתונות שהופצה אחרי שפלאפון נסוגה ממאבקה הממושך בעובדיה.

כולנו רוצים להאמין, לקוות ולייחל ששרון הפך לפתע את עורו, ומלוחם עד חורמה בוועדים הפך למי שנותן להם חיבוקי. רק הזמן יגיד אם שרון עבר מטמורפוזה, שינוי לניתוח התפיסות הקיצוניות שהשתרשו בו והובילו אותו למאבק מיותר בהתארגנות לגיטימית.

אבל אנחנו מעדיפים ללכת קצת אחורה, שוב, להחלטה שלו לגרור את רכבי השובתים באישון ליל, על חפציהם האישיים ועל כיסאות ילדיהם ולהכניס אותם לפלונטר משפחתי. מדוע, אנחנו תוהים, מנכ"ל משתמש באמצעי כה אלים ואטום כדי לשבור את עובדיו? האם שרון הסתחרר משכרון כוחו? מהרצון "להראות להם ויהי מה"? האם שרון העדיף להישמע ללוחשים על אוזנו, חבורת יועצים בלירה שגייס, "מומחים" לשבירת התארגנויות בכל מחיר?

ייתכן, אבל יש גם סיבה אחרת, מרכזית יותר: שרון ומנהלים רבים אחרים צמחו על קרקע פורייה של הסתה פרועה, עקבית ומכוערת נגד כל צורה של עבודה מאורגנת, שמנצח עליה "בכישרון" לא מבוטל כבר שנים משרד האוצר בכבודו ובעצמו.

התוצאות של ההסתה המסוכנת הזאת נראו במיוחד השבוע. "פרשן" כלכלי, ד"ר למינהל עסקים, הציע באחד מערוצי הטלוויזיה להפציץ את נמל אשדוד בעקבות שכר העובדים שם. ל-ה-פ-צ-י-ץ (!) הוא דרש, ואיש לא הזדעזע.

אם פלוני-אלמוני היה מציע להפציץ את בנייני ערוץ 2 וערוץ 10 בעקבות שכרם המנופח של ה"טאלנטים" (שבחלקו ממומן בכספי המסים בעקבות ההקלות וההטבות שניתנו לשני הערוצים), מיד התקשורת הצבועה הייתה קמה עליו, המשטרה הייתה נכנסת לעובי הקורה וכתב אישום על הסתה לרצח היה מוגש. אבוי לאקדמיה שאלה בכיריה ואלה מרציה, שמגדלים עוד דור של סטודנטים שטופי שנאה לעובדים.

כתבת כלכלה בערוץ מרכזי התעטפה השבוע בהבעה מלאת בוז כשדיווחה על עובדים במגזר הציבורי המרוויחים שכר מנופח. באיזו זכות מוסרית היא מגייסת טונות של צביעות כדי ללגלג עליהם ממרום שכרה, המוערך בעשרות אלפי שקלים בחודש? למה? כי היא טאלנטית? כי היא מוכשרת? כי לה מגיע הכול ולאחרים, לפועלים ולפרולטריון (בין השאר בערוץ שלה), מגיע פרוטות?

פרשן אחר באותו ערוץ, המשמש בפועל דובר משרד האוצר ומדבר מגרונם של אנשי אגף התקציבים, מסית זה שנים נגד עבודה מאורגנת. הוא עושה זאת באמצעות הפצת שקרי האוצר (עובדי חברת החשמל והנמלים אחראים למחירים הגבוהים במשק, למשל, זה שקר גס שלא נתמך בשום מספר. האחריות ליוקר המחיה ולמחירי הדירות היא של הממשלה ומשרד האוצר). השבוע הוא תמך בוועד בפלאפון (זה כנראה אופנתי עכשיו) בתנאי שלא יהיה יותר מדי חזק (אה, כן? אז מה הוא יעשה שם, חוגי יצירה?).

על רקע הדברים האלה, אין זה מפליא שגיל שרון החליט לפנות מזמנו באמצע המאבק בעובדיו כדי לנסות לגייס לצדו עיתון מסוים, שפיתח אלרגיה לוועדי עובדים בכלל ולהסתדרות בפרט. הוא הטריח עצמו למערכת העיתון והרביץ באנשיה את תורתו - ועדים זה "אסון". זו תמצית ה"שיטה": שטיפת מוח, קמפיינים של שנאה, שימוש בעיתונאים לקמפיינים ושימוש במושגים קליטים כמו "גמישות תעסוקתית", "יעילות", "יצירתיות" ו"חדשנות" כדי להצדיק את עושק העובדים ואת רמיסת זכויותיהם.

רוב ה"פרשנים" והטאלנטים בערוצי התקשורת השונים מרוויחים שכר מפוצץ, והם פיתחו אגו וגינוני מלכות הגרועים אף יותר מאלה של גיל שרון. זאת בשעה שעובדים בתחתית המדרג בארגוניהם מרוויחים פרוטות, והם הראשונים להיזרק הביתה בזמנים קשים. זה לא מפריע להם לקשקש בלי סוף על פערים חברתיים ועל שינויים מבניים בשוק העבודה - שינויים המקדשים כביכול את ה"כישרון" ואת ה"מצוינות" ואת ה"גמישות". ברור, הרי הם הכישרוניים והמצוינים - השאר הם סתם פועלים.

די מדהים, אבל בין 4,500 עובדי פלאפון, אין הרבה "מוכשרים", אבל יש הרבה עובדים שמבצעים את העבודה הסיזיפית, היומיומית, הלא זוהרת, שבסופו של דבר מייצרת רווחים אדירים. כן, מגיע להם קצת יותר, גם אם הם לא סופר-מוכשרים או סופר-מצוינים.

ודאי, יש מקום גם לכישרון, לחדשנות וליצירתיות בכל ארגון, וצריך לתגמל עליהם, אבל מפה ועד להשתמש בכל הסיסמאות הללו לשלילת זכויותיהם של האחרים, של הרבים המופקדים על העבודה הקשה - נו, זו הצביעות וההתחסדות בהתגלמותה.

עכשיו כולם גיבורים גדולים, מהללים את הוועד בפלאפון ותומכים בו. סליחה, הסתכלו במראה: איזה תפקיד שיחקתם בקמפיין שטוף השנאה נגד עובדים ונגד עבודה מאורגנת?

השבוע קוננו קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר, ועיתונאי החצר שלו על עובדים במגזר הציבורי המקבלים השלמת הכנסה ומגיעים ל-10,000 שקל ברוטו (שומו שמים, האוכלי חינם הללו, 10,000 שקל ברוטו!). אמסלם לא סיפר ש-40% מעובדי המגזר הציבורי לא מגיעים לשכר הממוצע במשק, והשכר הממוצע שלהם למשרה מלאה עמד על כ-5,700 שקל בלבד. אבל אמסלם והשופרות התקשורתיים שלו שכחו לציין עוד דבר אחד "פעוט": רוב תוספות השכר, טלאי על טלאי, לא נכללות בהפרשות הפנסיוניות ופוגעות בקצבה הפנסיונית. זה הבלוף הכי גדול: עובדים ימצאו את עצמם בגיל הפרישה עם קצבת פנסיה עלובה, רק כי האוצר בנה מערכת שכר מעוותת ולא הגונה.

2. שוד הפנסיה

פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי, דיבר השבוע בראיון ל"גלובס" על מה שקוראי הטור הזה כבר מכירים היטב: "שוד הפנסיה הגדול", שנגרם בעקבות הפרטת הפנסיה בניצוחו של... ניחשתם נכון - משרד האוצר. עד שליש מהתשואה הממוצעת לחיסכון הפנסיוני נשדד, עד 6% מהשכר השנתי נשדד לטובת דמי הניהול של מנהלי החיסכון הפנסיוני. אחרי הקמפיין שניהל "גלובס" להגבלת דמי הניהול (שנכנסו השנה לתוקף), השיעורים הללו ירדו, אבל הם עדיין מהותיים בחישובי הפנסיה של העובדים.

ועדת בכר, האחראית הישירה לשוד, כיכבה בטור הזה לא מעט, ואנחנו מרשים לעצמנו לייגע אתכם שוב בנושא המורכב אך הסופר-חשוב הזה. ועדת בכר, כך אנחנו סבורים, היא סוג של שחיתות. "שחיתות" היא מילה קשה, יש לה קונוטציות ברורות ושליליות, אך ננסה להסביר: לא מדובר בשחיתות במובן המקובל, אלא במובן המוסרי.

אם רפורמה מעשירה מעטים (עשרות מנהלי גופים מוסדיים שגרפו עשרות מיליונים לכיסם בתוך 3-4 שנים בלבד) על חשבון כספי רבים - זו שחיתות מוסרית. אם רפורמה יוצאת לדרך בגלל אג'נדה של מספר אנשים מצומצם, בלי שום יכולת להקשיב לביקורת - זו שחיתות מוסרית. אם רפורמה מנצלת את בורות האנשים (כמה אנשים באמת יודעים מה זה "צבירה" ו"פרמיה" ומסוגלים לקרוא את הדוח הפנסיוני שלהם?) - זו שחיתות מוסרית. אם רפורמה מבטיחה "מפץ היסטורי", ירידה במחירים ותחרות לחיים ולמוות על הצרכנים, וממש לא מקיימת - זו שחיתות מוסרית.

אם רפורמה יוצאת לדרך בלי שום בקרה, בלי שום מערך רגולטורי מתאים ומובילה לבסוף להסדרי החוב של תשובה, דנקנר, מימן, לבייב ועוד רבים אחרים - זו שחיתות מוסרית. אם רפורמה מובלת על ידי קומץ פקידים וקומץ עיתונאים רק כי האחרונים חמדו את תקציבי הפרסום של הג ופים המוסדיים - זו שחיתות מוסרית. אם רפורמה מוסיפה חטא על פשע ומשתמשת בבלופים ובספינים בידיוניים כדי להצדיק את קיומה ("הצלנו את המערכת הפיננסית מקריסה") - זו שחיתות מוסרית. על השחיתות הזאת מישהו צריך לשלם את המחיר, אבל כרגיל במקומותינו, יש מי שמטיף מוסר אבל לעולם לא מקבל אחריות.

דווקא יונל כהן, מנכ"ל מגדל, חשף את הבלוף הגדול ברגע של כנות יוצאת דופן. כהן הטיל לפני זמן קצר פצצה שלא זכתה לתשומת הלב התקשורתית הראויה. הוא הציע שהמדינה תנהל את הפנסיה ושהגופים המוסדיים ינהלו את ההשקעות במיקור חוץ. בפועל, כהן קרא להלאים את מערכת הפנסיה. זו קריאה הכופרת בספרי הקודש של האוצר והיא נשמעת, למרבה האבסורד, דווקא מפי אדם שנהנה מהפרטת מערכת הפנסיה.

כהן טוען, בצדק, שהחזקת כספי הפנסיה על ידי 17 גופים שונים יוצרת מורכבות וסרבול מיותרים (וכמובן עלויות מיותרות המושתות על הצרכנים) ובלאו הכי המדינה מנהלת כבר כיום מערכת פנסיה (דרך הביטוח הלאומי). הרעיונות הללו היו באוויר כשרפורמת בכר יצאה לדרך, אבל גאוני האוצר אינם מסוגלים לחשוב על צורה כלשהי של רשות ממלכתית לפנסיה, כי בראש שלהם יש רק הפרטה-הפרטה-הפרטה וסיסמאות-סיסמאות-סיסמאות.

הבעיה היא שהמונוליטיות המחשבתית הזאת באוצר משתמשת בתעמולה כמו במשטרים אפלים: היא מבלפת לציבור, מעוותת נתונים ושוטפת את המוח באמצעות עיתונים ועיתונאים מגויסים. זו אכן שחיתות מוסרית.

3. שוד המים

משרד האוצר דחף ותמך ברעיון גאוני: אם העיריות אינן משתמשות בכספי גביית חשבונות המים והביוב לשדרוג תשתיות המים הרקובות, אז נתחכם, נאלץ אותן להקים תאגידי מים, שיהיו אחראים לגביית החשבונות וינתבו את הכספים לטובת שיפוץ התשתיות. מה נגיד? אחלה רעיון. הרעיון הזה התגבש לכדי החלטת ממשלה ומיד אחריה החלו ללבלב בישראל הקטנטונת תאגידי המים - לא פחות מ-55 (!) תאגידים הוקמו בתוך זמן קצר.

בניגוד לעיריות, המתפקדות כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), תאגידי המים הוקמו כחברות בע"מ. יש להן מנכ"ל, סמנכ"ל תפעול והנדסה וכספים ומי יודע עוד מה. מכתבים רשמיים נשלחו לצרכנים על הקמת התאגיד, והוקוס-פוקוס - חשבונות המים החלו להתנפח. למה? כי גאוני האוצר החליטו לגזור קופון באמצעות החברה בע"מ: המע"מ, שהשתחל לתוך החשבונות.

התוצאה: בשנת 2012 בלבד נגבו מהצרכנים כמיליארד שקל על מע"מ המים בלבד. זו התוצאה בניסוח אלגנטי. בניסוח קצת יותר בוטה מה שקרה הוא שמיליארד שקל נשדדו מכיסי הצרכנים על ידי משרד האוצר. חד וחלק. כן, נשדדו. רוב הצרכנים אינם יודעים כלל את ההבדל בין "מלכ"ר" ל"חברה בע"מ" ואת המשמעות של גבייה באמצעות חברה בע"מ. הם רק הרגישו שהחשבונות התנפחו. כרגיל, היד הנעלמה נכנסה לכיס שלהם ושאבה מהם עוד מס. היא לא בדיוק הסבירה להם למה, כי היד הנעלמה יודעת היטב איך להעלים גם את האמת.

eli@globes.co.il