ביה"ד הארצי: להכיר בהתאגדות עובדים גם ללא כל יחידות העסק

הפסיקה ניתנה בעניין מחסני חשמל, אך המשמעות היא שניתן יהיה להכיר בהתאגדות של עובדי "כלכליסט" ו-ynet גם ללא עובדי "ידיעות אחרונות"

בית הדין הארצי לעבודה קבע היום (ג') כי רשת מחסני חשמל היא בבחינת "יחידת מיקוח נפרדת" בתוך חברת אלקטרה מוצרי צריכה, כך שניתן להכיר בהתארגנות העובדים של הרשת אף שאיננה כוללת את יתר עובדי החברה לרבות הרשתות האחרות - שקם אלקטריק וביג סנסור.

קיראו עוד ב"גלובס"


בכך קיבל בית הדין הארצי את הערעור של ההסתדרות על פסיקתו ההפוכה של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

הפסיקה של הנשיאה נילי ארד יחד עם השופטות ורדה וירט-ליבנה ולאה גליקסמן נחשבת לתקדימית, והיא סוללת את הדרך להכרה בהתאגדויות עובדים נוספות שקמו לאחרונה במספר קבוצות עסקיות.

העיניים נשואות כעת במיוחד אל קבוצת "ידיעות אחרונות", שם עובדי המערכות של "כלכליסט" ו-ynet הקימו בשנה האחרונה ועדי עובדים במסגרת ארגון העיתונאים המסונף להסתדרות, אולם המתינו עם ההכרזה על היותם ארגון יציג עד לקבלת הפסיקה בעניין מחסני חשמל.

גורם המעורה בסוגיה העריך כי לאור פסק הדין, ההסתדרות תכריז בקרוב על יציגותה בשני גופי התקשורת הללו מבלי לחכות עוד לכלל עובדי "ידיעות אחרונות".

באופן אירוני, מי שייצג את אלקטרה בהליך הזה הוא עו"ד אריאל שמר, שמייצג גם את "ידיעות אחרונות" ומודע להשלכות הרוחב של הפסיקה הזו. את ההסתדרות ייצג בהליך עו"ד שי תקן ממשרד פישר בכר ושות' והיועצת המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד מיה פרי אלתרמן.

בחברת אלקטרה טענו במסגרת ההליך המשפטי כי בעלי התפקידים במחסני חשמל שהגדירו את עצמם כמנכ"ל וכסמנכ"לים עשו זאת על דעת עצמם, וכי בפועל מדובר במנהלים הכפופים לדרג בכיר יותר באלקטרה.

החברה טענה למעשה כי מחסני חשמל היא בבחינת מותג בלבד, וכי עובדיה הם עובדי אלקטרה לכל דבר ועניין.

עם זאת, בית הדין הארצי הזכיר היום כי כבר בהליך שנדון בבית הדין האזורי הוכח כי אופי העבודה, שיטות המכירה והתגמול לעובדים במחסני חשמל נבדלים מאלה של הרשתות האחרות בחברה.

הנשיאה ארד קבעה בפסיקתה: "אני סבורה כי הכלל המשפטי הרצוי בקביעת גבולות יחידת המיקוח במקרה כזה, אשר נקבע תוך שימת לב למציאות יחסי העבודה במשק בעת הזאת, שיקולי המדיניות הרצויים, בחינת משקלם של האינטרסים השונים העומדים על כף המאזניים ומתן משקל לפערי הכוחות העמוקים והמובנים בין המעסיק לעובדים במצב של התארגנות ראשונית, מחייב גישה שמביאה לידי ביטוי יתר גמישות והקלה בקביעת גבולות יחידת המיקוח במקרה של התארגנות ראשונית במקום העבודה, כך שתתאפשר במקרים המתאימים חריגה מהכלל של יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית, ותיקבע יחידת מיקוח קטנה יותר, על מנת שיתאפשר לממש את זכות ההתארגנות".

הנשיאה ארד הדגישה כי אין בפסיקתה כדי לייצר "יחידות מיקוח מלאכותיות" אשר משקפות הבדלים דקים בין יחידה ליחידה, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו תוך דגש על האינטרסים המשותפים והשוני של קבוצת עובדים אחת לעומת אלה האחרות.

נציג הציבור מטעם העובדים, שלום חבשוש, הצטרף גם הוא לפסיקתה של ארד, ואולם נציג הציבור מטעם המעסיקים, יצחק דויטש, טען כי יש לדחות את הערעור, משום שפיצול מקום עבודה למספר יחידות מיקוח עלול להביא לתחרות בין ארגוני עובדים במקום עבודה אחד ולהחלשת המעסיק.

אלקטרה: נעתור לבג"ץ

דובר חברת אלקטרה מסר: "פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מחזיר את הצדדים לבית הדין האזורי בכדי שיבדוק אם בשנת 2010 הייתה התארגנות יציגה, וזאת בשל החתמתם של העובדים בניגוד לחוקת ההסתדרות.

"בנוסף, בפסק הדין נפלו טעויות מהותיות בדבר האפשרות להכרזה על יחידת מיקוח ללא ארגון עובדים יציג, וכן בדבר הכרה בכל מסגרת רווח והפסד אצל מעביד כיחידת מיקוח. לטעויות אלה עלולות להיות השלכות על כל המעבידים במשק. בכוונתה של החברה לעתור לבג"ץ לתיקון הטעויות בפסק הדין".