הדיון המכריע על גורל פינויו של שדה דב

ההסכמות שיושגו או לא יושגו בין הצדדים בדיון אודות חלוקת עלויות פינוי השדה, יוכרע האם החלטת הממשלה לפינויו עד 2018 תצא אל הפועל, או שתתעכב שנים נוספות

רגע לפני שמתחלפת הממשלה, יתקיים מחר (ה') דיון שיכריע האם תתממש אחת מהחלטותיה המשמעותיות שהושגו בשנה האחרונה - לפינויו של שדה דב מהקרקע היקרה בישראל במועד המתוכנן.

ל"גלובס" נודע, כי במרכז הדיון יעמוד המשא ומתן בין נציגי הממשלה למנהלי הגוש הגדולהמייצגים את בעלי הקרקע הפרטיים, אודות היקף הנשיאה של כל צד בעלויות פינוי השדה המוערכות בין 200-230 מיליון שקל, וזאת לטובת הקמתן של 15 אלף יחידות דיור.

על פי הערכות, אם תושג הסכמה בין הצדדים וזאת עד למינוי שרים חדשים בממשלה, פינוי השדה במועד שקבעה הממשלה עד 2018 עשוי להתממש. מנגד, עלול קידום פינוי השדה להתעכב במידה ולא תושג הסכמה בין הצדדים לצד חילופי אנשי המפתח בממשלה הפועלים לקידום פינוי השדה, דוגמת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שר התחבורה, שר השיכון העומד גם בראש מינהל מקרקעי ישראל, שר האוצר והמנכ"לים של משרדים אלה.

המשא ומתן מתנהל בין מנהלי הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקע הפרטיים במתחם עוה"ד מיכאל שפטלר, אליהו מינקוביץ, משה ליפקה, רחל זכאי, גלית רוזובסקי, ומשה שוב, לבין היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל עו"ד יעקב קוינט ורכז מינהל מקרקעי ישראל במשרד האוצר יאיר פינס.

מתחם הגוש הגדול, כולל חטיבת קרקע מהיקרות בישראל, שחלקה בבעלות מאות בעלים פרטיים המיוצגים על ידי המנהלים, וחלקה בבעלות המדינה. חלק ניכר מהקרקע הפרטית שווק ואוכלס או שנמצא בפיתוח, אך החלק המשמעותי שנותר לפיתוח, נמצא בתחום שדה דב הכולל שדה תעופה אזרחי וצבאי, ומונע גם את פיתוח הקרקעות הסמוכות לו. לאורך השנים, דרשו המנהלים מהמדינה דמי שימוש בקרקע, בשל העובדה כי קיומו של שדה התעופה במקום מונע מהם לממש את הקרקע שבבעלותם.

לפיכך בשנת 2007 חתמו הצדדים על הסכם לפיו המדינה תהייה זכאית ל-50% מהזכויות בקרקע הפרטית, וזאת על מנת להגדיל את התמריץ הכלכלי שיינתן למדינה לצורך פינוי השדה, וזאת לטובת שחרור הקרקע עליה הוא בנוי ושחרור הקרקע הסמוכה לו. ההסכם אף קיבל תוקף של פסק דין בשנת 2008.

למרות התמריץ המשמעותי שניתן על ידי הבעלים הפרטיים למדינה, קידום הפינוי התעכב, זאת לצד התנגדות לפינוי השדה מצידה של עיריית תל אביב, כאשר רק בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי בקידום הנושא, כאשר בחודש פברואר 2012 התקבלה הצעת החלטה שיזמו שר התחבורה ישראל כץ ושר השיכון אריאל אטיאס לקידום פינוי השדה באמצעות הקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר. המהלך היה דרמטי, שכן בין רשות שדות התעופה בראשות יעקב גנות לבין משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, נחתם הסכם עקרונות בחודש ספטמבר 2012 לפיו הפעילות בשדה דב האזרחי והצבאי, תופסק עד סוף חודש יוני 2016 והפינוי בפועל יבוצע עד שנת 2018.

הסכם העקרונות, הושג גם בתמיכת משרד הביטחון, ואף אושר על ידי הממשלה בחודש אוקטובר האחרון. ההסכם המפורט, הכולל גם את היקף חלקה של המדינה והיקף חלקם של הבעלים הפרטיים, בעלויות הפינוי שישולמו לרשות שדות התעופה, המוערכות בין 200-230 מיליון שקל, ידון כאמור מחר במשא ומתן שיתנהל בין הצדדים.

גם סוגיית תכנון המתחם קודמה בחודשים האחרונים, כאשר לאחר השגת הסכם העקרונות בין רשות שדות התעופה, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, עיריית תל אביב נסוגה מעמדתה, והחלה בפועל לקדם תוכנית מפורטת במתחם לצד מינהל מקרקעי ישראל. בחודש נובמבר האחרון נבחר האדריכל אריק כהן לתכנן את המתחם, ואף הציג תוכנית למהנדס עיריית תל אביב עודד גבולי, להקמת 15 אלף יחידות דיור במקומו של שדה דב.

הדיון שיתקיים כאמור מחר, יביא את ההליכים לקידום פינוי השדה לשלב קריטי, ועל פי הערכות אם תושג הסכמה בין הצדדים טרם מינוי שרים חדשים בממשלה, פינוי שדה דב צפוי להתממש במועד.