רשות השידור: לא ניתן לשלם אגרה על פחות מחצי שנה

גם אם טסתם לחו"ל למספר חודשים, או לחילופין גרתם במשך פחות מחצי שנה בדירה שאין בה טלוויזיה - לא מתאפשר כל זיכוי באגרה על פרק הזמן היחסי ■ חוסר היגיון? נציגת השירות ברשות השידור: "יש חוסר היגיון בהרבה דברים"

כמה נוח להפגין שירות אטום הנשען על תקנות שרירותיות. המשפט הזה נאמר (שוב) ביחס לרשות השידור, שרק לפני שבוע כיכבה בדוח תלונות הציבור כשיאנית התלונות המוצדקות לשנת 2012.

הפעם הטענה עולה לאחר שמתברר כי הרשות כופה על הלקוחות לשלם אגרה של חצי שנה גם על תקופה קצרה מזו.

קיראו עוד ב"גלובס"


כך קורה שגם אם מדובר בבעלי טלוויזיה שטסו לחו"ל למספר חודשים, או לחילופין מתגוררים בדירה שבה אין להם טלוויזיה במשך פחות מחצי שנה - לא מתאפשר כל זיכוי או ויתור באגרה על פרק הזמן היחסי.

במילים אחרות, גם כאשר ברור לרשות השידור שהצרכן משלם אגרה שלא באופן מוצדק, מנפנפים בתקנות הגבייה שמגדירות שני מועדי גבייה בלבד במהלך השנה.

מקרה כזה אירע למשפחה שעברה להתגורר עם ההורים לתקופה של 4 חודשים (בין מעברי דירות), ולשם כך עדכנה את כתובתה בהתאם ברשויות. במהלך התקופה נוצר מצב שעבור מכשיר טלוויזיה אחד שולמה אגרה כפולה - אחת על-ידי דיירי הקבע בבית, והשנייה על-ידי המשפחה שהצטרפה לבית באופן זמני, כשניהלו בפועל משק-בית משותף (מכשיר הטלוויזיה הנוסף, יחד עם כל הציוד, אוחסן למשך כל התקופה).

בפנייה לרשות השידור בבקשה לזכות את המשפחה על התקופה האמורה, הוסבר כי לפי התקנות נגבית אגרת הטלוויזיה לתקופות של שני חצאי שנה.

נציגת השירות של רשות השידור השיבה כי "התשלום הוא 178 שקל לחצי שנה, אין תשלום לחודש, ולכן אין חלק יחסי".

הפונים ניסו לקבל הסבר משכנע יותר והסבירו לנציגה כי בוצע תשלום כפול, וכי בחישוב פשוט ניתן לאמוד את הזיכוי, כך שמדובר בחוסר היגיון מצד רשות השידור. הנציגה מצדה ענתה ביובש: "יש חוסר היגיון בהרבה דברים".

גם בתגובת רשות השידור הדגש הוא על עצם קיומן של תקנות, הקובעות כי תשלומי האגרה יבוצעו בשני שיעורים, ב-1 בינואר וב-1 ביולי. "התקנות אינן קובעות הסדר תשלום יחסי, והתשלום הוא על מלוא התקופה החל ממועד החיוב הסמוך לפני הרכישה ועד תום אותה תקופה. בהתאם לכך לא ניתן לקבל את טענתך".