"מוכנים לשאת ב-20 מיליון שקל עבור פינוי שדה דב"

בניגוד לרוב המנהלים המבקשים מביהמ"ש לאשר את השתתפות בעלי הקרקע בעלויות פינוי השדה, ד"ר מיכאל שפטלר מתנגד: "אישור ההסכם יהיה בכייה לדורות"

האם בעלי הקרקעות הפרטיים בגוש הגדול ישתתפו שעלויות פינוי שדה דב, וייפרדו מ-20 מיליון שקל? בסוגיה זו תתבקש להכריע בקרוב סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופטת מיכל רובינשטיין. זאת בהמשך להסכם עקרונות בין רשות מקרקעי ישראל ורשות שדות התעופה שהציגה המדינה בפני בית המשפט לפני כחודש, אשר תנאי לחתימתו, הוא הסכמת מנהלי הגוש הגדול, בשם בעלי הקרקע הפרטיים, להשתתף בעלויות העתקת שדה דב.

בתגובה שהגישו השבוע ארבעה ממנהלי הגוש הגדול, עוה"ד רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ וגלית רוזובסקי לבית המשפט, הודיעו המנהלים כי עמדת רוב המנהלים היא לאשר את ההסכמות אליהן הגיעו עם המדינה בנוגע להשתתפותם של בעלי הקרקע בעלויות העתקת השדה. זאת על רקע החלטת רשות מקרקעי ישראל, כי תנאי לחתימת ההסכם בינה לבין רשות שדות התעופה על מנת להתחיל בתהליך העתקת השדה והפסקת הטיסות בו, הוא התחייבות המנהלים להעמדת סכום נוסף של 20 מיליון שקל, המהווה השתתפות בעלויות העתקת השדה. ההשתתפות הכספית של הבעלים בעלויות, באה בנוסף להסכמתם של המנהלים השנת 2007 לוותר על 50% מזכויות הבנייה שיקבלו בקרקעות שבבעלותם ויינתנו למדינה, כתמריץ שדרשה המדינה לקידום פינוי השדה.

"למרות שדעת רוב המנהלים אינה נוחה מדרישה זו, שוכנעו רוב המנהלים כי ללא הסכמות וללא שתינתן הסכמתם לתשלום נוסף זה, קידומו של פינוי שדה דב, לא יחל במהרה וכי ייפגעו אינטרסים חיוניים של הבעלים המצפים מזה עשרות שנים להוצאת המהלך לפועל ולמימוש זכויותיהם", כתבו ארבעת המנהלים בתגובתם לבית המשפט. "לתחילת פעולות הפינוי בפועל, הזרמת כספי המדינה למטרה זו ולהתחייבות רשות שדות התעופה שלא לבקש הארכת צו המאפשר הפעלת התעופה האזרחית בשדה דב, חשיבות מכרעת בהפיכת פינוי השדה מאמירה, להליך בלתי הפיך שכשייצא לדרך, יהפוך לעובדה מוגמרת".

המנהלים הוסיפו כי לאור העובדה שמדובר בתשלום דחוי, שיתבצע למעשה לאחר מועד הפינוי בפועל, ולאור חוסר היכולת להעריך עתה בצורה מושכלת מהי צורת התשלום אשר עדיפה על הבעלים, אם בכסף או בקרקע, ביקשו המנהלים להותיר בידם את שיקול הדעת בדבר האופן בו ישולם הסכום. יחד עם זאת, הסכמת המנהלים להשתתפות הבעלים הפרטיים בעלויות העתקת השדה בסך 20 מיליון שקל, לא הושגה פה אחד.

לבית המשפט הוגשה כעמדת מיעוט גם תגובתו של המנהל ד"ר מיכאל שפטלר, המתנגד למהלך. בכתב התגובה, מבקש שפטלר מבית המשפט לקבל דווקא את עמדת המיעוט שהציג, לפיה יש להימנע מלאשר את השתתפותם הכספית של הבעלים בעלויות העתקת השדה. לדברי שפטלר, מדובר ב"ניסיון סחיטה" של המדינה להביא את בעלי הקרקע הפרטיים לשאת בעלויות נוספות, לאחר שכבר ויתרו לטובת המדינה על 50% מזכויות הבנייה המגיעות להם, על הקרקע היקרה במדינה.

לדבריו, הסכם העקרונות בין רשות מקרקעי ישראל לרשות שדות התעופה, שהציגה עו"ד רינה מיוחס מטעם המדינה, ושטרם נחתם, אינו כולל התחייבות למועד סופי ומוחלט לפינוי השדה ואין בו התחייבות כי המדינה לא תדרוש בעתיד מבעלי הקרקע השתתפות בעלויות נוספות.

בנוסף מציין שפטלר, כי התחייבות רשות שדות התעופה שלא לבקש להאריך את פעילות התעופה האזרחית בשדה דב היא חסרת ערך וריקה מתוכן, מאחר והגורם היחיד המוסמך לכך הוא שר התחבורה ולא הרשות. מה עוד שבהסכם העקרונות בין רשות מקרקעי ישראל לרשות שדות התעופה, צוין כי מועד הפינוי יכול להשתנות בשל עיכוב שייגרם מכל סיבה שהיא שאינה תלויה ברשות שדות התעופה.

שפטלר מוסיף כי גם נוסח ההסכם בין שתי הרשויות, לא מבטיח שום סעד לבעלים הפרטיים, במידה והמדינה תפר אותו. "מסתבר שלמדינה אין בושה ושוב בעלי הזכויות נתונים לחסדי המדינה בדומה להסכם משנת 2007, אלא שבהסכם הנוכחי, לא ניתן אפילו ביום מן הימים לתבוע בגין אי קיומו".

לטענת שפטלר דרישת המדינה להשתתפות של 20 מיליון שקל בצמוד למדד, היא בפועל השתתפות של 24 מיליון שקל, וזאת בנוסף לוויתור על 50% מזכויות הבעלים בקרקע. "המדינה אינה מוכנה בשום פנים ואופן לוותר על השתתפות המנהלים בהוצאות פינוי נוספות בעתיד" מציין שפטלר בעמדתו. הוא מוסיף כי אין הבטחה שהמדינה, הדורשת את השתתפותם של העלים על פי חלקם היחסי בקרקע (14%), תדרוש בעתיד השתתפות דומה בעלויות נוספות שיתגלו, דוגמת טיהור הקרקע מזיהום שנוצר כתוצאה מפעילות המדינה במקום. "ההסכמה ללא תנאי אליה הגיעו המנהלים מניחה תשתית לדרישה הבאה של אגף בתקציבים במשרד האוצר להשתתפות בהוצאות נוספות הדרושות להשלמת הפינוי ציין שפטלר. "חסר אלמנט הוודאות שכל הסכם צריך לחתור אליו".

לדבריו המדינה אינה מוכנה לנקוב בתאריך סופי ומוחלט לפינוי שדה התעופה שאי קיומו יהווה הפרה של התחייבויותיה כלפי הבעלים בגין הסכמתם להשתתפות בהוצאות הפינוי ויחייב תשלום פיצויים לבעלים. "המדינה גם איה מוכנה להתחייב כלפי המנהלים למועד סופי של השלמת ביצוע ההשקעות בתשתית בנתב"ג לקליטת הפעילות של שדה דב והעברת התחבורה האזרחית המסחרית לנתב"ג", וזאת במטרה לקיים את החלטת הממשלה לפיה התעופה האזרחית בשדה דב תפסיק את פעילותה ביוני 2016.

שפטלר סבור כי מדינה כבר הכיחה שלא עמדה בהתחייבותה בהכם משנת 2007, לפי בתמורה לויתר על 50% מזכויות הבנייה של הבעלים, המדינה תפעל לקידום פינוי השדה. "אילו פעלה המדינה בתום לב, היתה מסכימה עתה להתחייב למוד סופי לפינוי השדה שלא יאוחר מ-2017" ציין שפטלר בתגובתו. "לא יעלה על הדעת שלא יילמד הלקח מי הוודאות שהיתה נחלת הסכמי העבר ועתה ינתנו למעלה מ-20 מיליון שקל מבלי שייקבע תאריך סופי לפינוי השדה. דווקא הניסיון הנרכש מאי קיום בהתחייבות המדינה משנת 2007, מחייב הפעם לנקוט במשנה זהירות ולחייב אתה מדינה בתאריך סופי לפינוי. אישור ההסכמה במתכונתה הנוכחית יהיה איפוא בכייה לדורות".

שפטלר מציין כי עמדתו בפועל אינה עמדת מיעוט ואחר וגם בעלי הקרקע עצמם, מתנגדים נחרצות לדרישת המדינה להשתתפות בעלויות נוספות. את עמדתם של הבעלים הפרטיים, הגישו באמצעות עורכי דינם: עו"ד עמי בן יעקב, עו"ד מרים דונין, עו"ד דורון כוכבי, עו"ד שמואל שוב, עו"ד רמי כץ, עו"ד צבי קורץ, עו"ד חיים משגב, עו"ד עמית יריב ועו"ד נורי קונפורטי.