סערה בעקבות הערה של השופט נתן נחמני במהלך דיון

נחמני, שזוכה לגיבוי מנציב התלונות על שופטים ומהנהלת בתי המשפט: "אין זה הוגן לצטט רק חלק ממה שנאמר על-ידי באופן שמשנה לחלוטין את מה שנאמר"

14/07/2013, 10:35
השופט נתן נחמני / צילום: תמר מצפי
השופט נתן נחמני / צילום: תמר מצפי

האם שופט צריך לפסול עצמו מלדון בתיק כל אימת שאחד הצדדים מאשים אותו כי השמיע הערה סקסיסטית או התבטא התבטאות לא דיפלומטית ושאינה במקומה בעת דיון? נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, והנהלת בתי המשפט יוצאים להגנתו של השופט בדימוס נתן נחמני, שפרש לפני חודשים אחדים מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן.

בימים האחרונים פורסמה האשמתו של קרוב משפחה של קטינה, שעניינה נדון בפני השופט נחמני בדיון שהתקיים בשנת 2008, ובמהלכו הגיב נחמני למידע כי קרוב משפחתה של הילדה ליקק את גופה, במילים: "אז מה אם הוא מלקק אותה, יש לבדוק אם מדובר במעשה הנושא אופי מיני".

פרסום הפרשה הזו - כחודש לאחר הפרסום בעניין הדברים שאמר השופט בדימוס נסים ישעיה, בעת דיון בתביעתה של קורבן אונס לקבל תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה, כי "יש נשים שנהנות מאונס" - מגלה עד כמה חשופים שופטים בימים אלה להתקפות מצד בעלי דין, וברוב המקרים אינם יכולים להגיב ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

בעניינו של השופט בדימוס נחמני, הגיש אחד הצדדים בקשה לפסילת השופט, בעקבות דבריו בדיון בנוגע ל"ליקוקה של הילדה" בידי קרוב משפחתה. השופט דחה את בקשת הפסלות, והסביר כי במסגרת יחסים בין ילדה בגיל הרך לבין קרוב משפחתה, אם קרוב המשפחה מלקק אותה, והדבר איננו נושא אופי מיני - אין הדבר מהווה סיבה להרחקתה של הילדה מאותו קרוב משפחה.

"אין זה הוגן בעניין כה רגיש לצטט רק חלק ממה שנאמר על-ידי", העיר השופט, "באופן שמשנה לחלוטין את מה שנאמר". השופט הוסיף והסביר כי אין ספק שאם הייתה עולה טענה על אלימות מינית מצד קרוב המשפחה כלפי הילדה, אם הדבר אכן נעשה, ויש מקום לתת צו הגנה - היה על קרוב המשפחה לשאת בתוצאות.

עוד מתברר כי אותו צד להליך שביקש את פסילת השופט אף הגיש תלונה למשטרה כנגד קרוב המשפחה שליקק לטענתו את הקטינה, ואולם המשטרה סגרה את התיק לאחר שלא מצאה בו ממש.

בהמשך פנה הצד להליך גם לנציב תלונות הציבור על שופטים, ואולם הנציבות דחתה את התלונה על הסף, בנימוק שהחלטת הפסלות היא קביעה שיפוטית שהנציבות כלל איננה מוסמכת להידרש אליה.

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה כי "מדובר בתיק משפחה שהתנהל בשנת 2008, עליו חל חיסיון על-פי חוק. התיק התנהל בהתאם לסדרי הדין הנהוגים. הדברים שפורסמו הוצאו מהקשרם. מהחלטת השופט בבקשת הפסלות עולה באופן חד-משמעי כי הדברים אינם מובאים במלואם וחוטאים לאמת".

בנוסף, באופן חריג התירו היום (א') נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, ושרת המשפטים, ציפי לבני, את בקשתו של נציב התלונות גולדברג לפרסם במלואה את ההחלטה שנתן בעניינו של השופט נחמני במארס 2009, ושבה נדחתה התלונה נגד השופט. "מן הבירור עולה כי כל טענותיו של המתלונן קיבלו מענה במסגרת החלטת השופט בבקשת הפסלות. לגבי רוב הטענות, מדובר בהחלטות שיפוטיות שאין בסמכות הנציבות לברר", נכתב בהחלטה.

על אף כל אלה, נראה כי במישור הציבורי הפרשה מעוררת תגובות אוטומטית, בלא קשר לעובדות. כך, ח"כ תמר זנדברג (מרצ), חברת הוועדה לקידום מעמד האישה, הודיעה היום כי "התרבות המקרים מעידה על בעיה במערכת המשפט. שופטים שדנים בעבירות מין או בתיקי משפחה פשוט לא יכולים להפגין כזאת בורות שפוגעת במתדיינים ובעיקר במתדיינות. על שרת המשפטים לתת לא גינוי פרטני כזה או אחר אלא פתרון מערכתי של הכשרה לכלל השופטים, או לדאוג שיישבו בדין רק כאלה עם רקע והשכלה מוכחים בנושאים שעל הפרק".

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>