שפירא: "חובת המדינה לספק גג לנזקקים היא חובה חוקתית"

מבקר המדינה התייחס היום לדוח ביקורת בנושא השכרת דירות של הדיור הציבורי, שאמור להתפרסם בשבוע הבא, ואמר כי "מתן דירות למי שאינם זכאים לכך על חשבון נזקקים היא פגיעה בטוהר המידות ובערכי מדינת ישראל"

"במסגרת דוח ביקורת בנושא השכרת דירות של הדיור הציבורי, מצאנו מקרה חמור שבו חברה משכנת השתמשה באחת הדירות המיועדות להשכרה לאוכלוסיות חלשות כדירת נופש" - כך חשף מבקר המדינה, יוסף שפירא, הבוקר (ג') במסגרת יום עיון על "ביקורת המדינה בעידן המדיה", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן.

שפירא התייחס לפרק העוסק במצוקת הדיור בישראל במסגרת החלק הכלכלי של הדוח השנתי שהוא עתיד לפרסם, ככל הנראה, בשבוע הבא.

לדבריו, "חובת המדינה לספק גג לנזקקים היא חובה חוקתית מכוח חוק כבוד האדם. חיים בחרפת רעב ללא קורת-גג אינם חיים בכבוד. קורת-גג ותנאי מחיה מינימליים הם הבסיס למיצוי כל זכויות האדם. לצערנו הרב, יש בסביבתנו רמיסת כבודם וזכויותיהם של החלשים, כשמשכירים דירות בזכאות לכאלה שאינם זכאים לדיור כגון לשימוש למשרדים, בתי כנסת, עובדים של רשויות מקומיות, ואף במקרה חמור מצאנו שימוש באחת הדירות לצורכי דירת נופש".

לדבריו, "זכאי הדיור הציבורי הם אולי האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. על מבקר המדינה להגן על כבודם. מתן דירות למי שאינם זכאים לכך על חשבון נזקקים היא פגיעה בטוהר המידות ובערכי מדינת ישראל, ויש להתייחס לכך בחומרה".

ביקורת על ריכוזיות האשראי

שפירא התייחס לדוחות הנוספים עליהם עובד משרד המבקר בימים אלה, ובהם ביקורת בנושא הבטחת הביטחון התזונתי של תושבי המדינה ובנושא הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה.

לגבי סוגיית הזרים אמר המבקר כי "אך לאחרונה בג"ץ אמר את דברו בקול רם וברור", בהתייחסו לפסק דינו של בג"ץ שפסל את החוק שאיפשר לעצור אזרחים זרים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי.

בימים הקרובים, כאמור, עתיד להתפרסם החלק הכלכלי של הדוח השנתי שערך המבקר, ובו, לדברי שפירא, "ביקורת מעמיקה על הפיקוח על ריכוזיות האשראי והשקעות בקבוצות עסקיות".

שפירא ציין כי "הדוח בודק את יציבות המשק הישראלי בגין חשיפת הבנקים במדינה לקבוצות לווים גדולות לנוכח הריכוזיות במשק הישראלי; ובדוח נוסף, שממצאיו ייחשפו בזמן הקרוב, בדקנו את נושא גביית תמלוגים על שימוש במשאבי טבע - הממצאים בדוחות אלה חמורים".

לדברי המבקר, בדוח השנתי ייכלל גם פרק של ביקורת על הפיקוח על כספי משקיעים באג"ח, "בו נדונה בהשאלה אם רגולטורים עושים די על מנת להגן על כספי הציבור מפני הסדרי חוב ו'תספורות', שהיקפם בשנים 2008-2011 היה כ-2 מיליארד שקל ב-94 הסדרי חוב".

עיסוק בנושאי רוחב

הדוחות האמורים מלמדים על כך ששפירא ממשיך לפעול על-פי ה"אני מאמין" עליו הצהיר עם כניסתו לתפקיד, והוא הסיוע לאוכלוסיות החלשות בישראל וביקורת בתחומים המעסיקים את הציבור הישראלי ונמצאים בלב השיח הציבורי.

"מדיניותי היא לעסוק בנושאי רוחב המשפיעים על חיי כל התושבים במדינת ישראל. עלינו להילחם גם במחלה, גם בשורש הבעיה. דהיינו לא רק בהדברת היתושים אלא גם בייבוש הביצות, המהוות קרקע מזון להתרחבות השחיתות הציבורית, הפגיעה בטוהר המדידות ופגיעה בזכויות אזרחי ישראל", אמר שפירא.

לראשונה התייחס שפירא גם לקשר בין התקשורת ומשרד מבקר המדינה, והבהיר כי הוא רואה חשיבות רבה בסיקור התקשורתי של דוחות המבקר. "לתקשורת, כאחותה של הביקורת, יש אותה מטרה כמו למוסד המבקר והיא לתקן את הטעון תיקון, ושתיהן ניזונות ומזינות אחת את השנייה בגילוי, בחשיפה ובדוחות הביקורת ובסקירתם", ציין.

על רקע הביקורת שספג קודמו בתפקיד, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, על כך שהקדנציה שלו סבלה מסיקור-יתר בתקשורת, נדמה כי שפירא מוציא מסר ברור וחד, בטרם ייחשף לביקורת דומה.

לדבריו, "הביקורת והתקשורת אמורים לשמור על שלטון החוק יחד. בני-ברית הם התקשורת והביקורת, כדברי מבקר המדינה לשעבר ד"ר יצחק נבנצל, וזו אף דעתי. תפקידה של התקשורת כולל הפצת הממצאים החמורים שעולים בביקורת ולסייע בכך לתיקונם".