ספיחי הולילנד: אפשר לקצר בצורה כשרה הליכי בנייה בארץ?

אולמרט מגייס את המשבר הנדל"ני לדיונים במשפטו ■ עכשיו רק נותר לחכות לפסק הדין ולראות אם חייבים "שימון" מנגנונים ומאכערים כדי לקדם תכנון ובנייה

"בועת דיבורי הנדל"ן" - כך הגדירה הכותרת הראשית של "גלובס" ביום ראשון את התופעה של מבול הצעות הפתרון למשבר הנדל"ן. באותו היום התייצב ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי למסור את עדותו במשפט הולילנד, שבו הוא מואשם כי לקח שוחד מיזמי הפרויקט עתיר הממדים בירושלים. במהלך העדות הזו, כך נראה, גויס אותו משבר נדל"ני לדיונים במשפט המתוקשר.

קצת היסטוריה: בינואר 1995 הוגשה תב"ע ג' של פרויקט הולילנד לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים. היא אושרה והועברה לוועדה המחוזית בספטמבר של אותה שנה.

במהלך עדותו השבוע נשאל אולמרט על-ידי סנגורו, עו"ד רועי בלכר, מה תהיה תגובתו אם התביעה תטען כי ההליך היה מהיר באופן בלתי סביר.

"אני אטען שההליך היה איטי ביחס למה שצריך היה להיות", השיב אולמרט. "אם יש היום בעיה במצוקת הדיור בישראל, היא נובעת בראש ובראשונה מהתהליכים הבלתי נפסקים של התכנון לאורך השנים. במדינת ישראל עד שמאשרים תוכנית לוקח 7 שנים בממוצע, וזה דבר שהוא בלתי נסבל בעליל".

עכשיו רק נותר לחכות לפסק הדין של השופט דוד רוזן. או-אז נקבל תשובה לא רק לשאלה אם אולמרט או מי מהנאשמים אכן אשמים, אלא גם תשובה לשאלת הביורוקרטיה: האם אפשר לקצר בישראל הליכי תכנון ובנייה בצורה כשרה - או שמא חייבים "שימון" מנגנונים ומאכערים.