"בכל מדינה שחוותה בועת נדל"ן נטען שיש חוסר בהיצע"

"החוב של המגזר הפרטי גדל בימים אלה כך שמחירי הנכסים עולים, עד הנפילה. עתה, לאחר שנפלו 40% מהשיא אנשים לוקחים הלוואות והמחירים מתחילים לעלות שוב. כדי לפרוץ את הלופ הזה עלינו לשבור אותו. כדי לעשות את זה צריך שינוי פוליטי, כי רבים מרוויחים מהמצב הקיים". כך אמר הכלכלן בעל המוניטין העולמי פרופסור סטיב קין במפגש "כלכלה על הבר" של "גלובס". קין הוסיף ואמר כי "אנו שוב נמצאים בעולם של עליות מחירים בנדל"ן בעולם, ולכן נחווה עוד נפילה. כדי לשנות צריך שינוי פוליטי". לאלו שניסו להרגיע את עצמם ולהוציא את ישראל מהניתוח שלו, משום ש'אצלנו יש חוסר היצע ולא בועה', אמר קין: "בכל מדינה בעולם שחוותה בועת נדל"ן נטען בהתחלה שיש חוסר בהיצע והוא שגורם ומסביר את עליית מחירי הנכסים".

פרופ' סטיב קין, אשר הגיע לישראל מארה"ב כאורח ועידת ישראל לעסקים, של "גלובס", השתתף במפגש חגיגי של "כלכלה על הבר" שהתקיים כחלק מוועידת ישראל בבר הרוטשילד 12. אחרי הרצאתו התקיימה הופעה של הצמד MAYA JOHANNA & SUN TAILOR. הוא דיבר על הקשר ההדוק שבין אופן התנהלות הקפיטליזם והמערכת הבנקאית הנוכחית להיווצרותן בועות נכסים ופקיעתן, דרך התפחת החוב הפרטי לרמות מינוף גבוהות. לדבריו התמונה אינה אופטימית והשינוי המיוחל עוד רחוק.

"אני פרופסור לכלכלה אבל רואה את הענף הזה כשטויות. לדעתי שיווי המשקל והאיזון של הכלכלנים זה שטות. זה העניין עם הקפיטליזם. המהות אינה שיווי משקל אלא שינוי. אני פועל אחרת", אומר קין שלאורך שנים מוביל מחשבה אחרת, שהוכיחה את עצמה קודם למשבר הכלכלי החריף של 2008, כשקין נמנה על המעטים שהתריעו מפניו מבעוד מועד.

מבחינת קין הדגש בהקשר זה טמון בחוב הפרטי. "השמעתי את האזהרות שלי. הכלכלנים התעלמו ממני לחלוטין בזמן שעיתונאים והציבור הקשיבו לי. אחד הממצאים המעניינים ביותר שלי היה שאלו שיכולים לעשות את החישובים החשבונאיים התעלמו מהתשובה הנכונה. אני דיברתי על כך שרמת החוב הפרטי חשובה, נהגי המוניות השתכנעו ואילו האחרונים להשתכנע היו הכלכלנים".

אחד הכשלים המרכזיים לדידו של קין נובע מפעילות הבנקים שיוצרים כח קניה עודף אצל הצרכן, ויוצרים בכך מהלך של עליות שערים שמוביל לבועה, פקיעה ונפילת מחירים. כל זאת באמצעות כך ש"הבנקים יוצרים כסף באמצעות יצירת חוב". הוא הוסיף ואמר כי ההלוואות הנינג'ה (כינוי שניתן להלוואות שניתנו בתנאים רופפים מאוד - נינג'ה באנגלית - ראשי תיבות של בלי הכנסה, בלי עבודה, בלי נכסים, בהתייחס ללווים) - הן "מקור הרע והיו פשוט הונאה".

לדבריו של קין, הקפיטליזם סוטה רבות בגלל הקלות בעשיית כסף. "הבנקים לאורך זמן מעודדים לקיחת עוד כסף, כי הם גובים על זה עוד ריבית ומגדילים את הרווח. אבל, משום שאין שליטה על זה הבנקים תמיד ירצו להלוות יותר מאשר השוק יכול לספוג וזה יוביל לעליית מחירים, בועה ונפילה".

עוד אמר כי "הסיכון המוסרי נמצא לא אצל הלווה אלא אצל המלווה, שלו יש הרבה יותר ידע ומשאבים". לאור זאת, הוא מציין, על מנת למנוע מעוד בועות לקרות - ובאופן שרלבנטי גם לקורה אצלנו, אגב שינויים שחלו בשוק המשכתנאות בשנים האחרונות - "יש להגביל את שיעור המינוף להלוואות לרכישת נכסים". לדבריו, "עלינו לעצור את המחזור אבל הדגש בשנים האחרונות היה על שיקום המערכת הפיננסית... כיום הכח של הבנקים אדיר".

פרופ' קין הוא מהכלכלנים החשובים בעולם, ונמנה על קבוצה מצומצמת של 12 כלכלנים שחזו את המשבר הפיננסי והתריעו מפניו. אין זה המשבר הראשון שקין התריע מפניו - קין חזה גם את התפוצצות בועת ההיי-טק ואת משבר החובות הריבוניים של אירופה.

כפרופסור לכלכלה ומימון באוניברסיטת סידני, הוא ידוע כמבקר חריף של התאוריה הכלכלית כשהוא מציע פתרונות רדיקליים, בהם הלאמה של בנקים ומחיקה של חובות בעייתיים למגזר הפרטי. לשיטתו, יחסי חוב לאומיים מול התמ"ג, הם שורש המשבר הכלכלי. הוא מזהיר כי אם ההנהגה הפוליטית תבחר להתמודד עם המשבר הכלכלי באמצעים מוכרים, הרי שהעולם עומד בפתחו של מיתון קשה וגלובלי שעלול להמשך שני עשורים לפחות ויידרש למאיץ אדיר כגון מלחמה בהתחממות הגלובלית או מלחמה גדולה נוספת, על מנת לשבור את המחזור הנוכחי.

קין זכה בפרס Reverve, של Real-World Econimic Review ביחד עם הפרופסורים, נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק, ודין בייקר מהמרכז למחקרים כלכליים ומדיניים על שהתריעו באופן המהיר והמשכנע ביותר על האסון הכלכלי המתקרב.

פרופ' קין התייחס גם לשוק הנגזרים ואמר כי "הם מנסים לעשות את הבלתי אפשרי. לא ניתן לבטל את הסיכון. שוק הנגזרים דווקא מגדיל את התשלום הכולל בעת התממשות הסיכון ולכן, לדעתי, יש להקטין את הגידורים רק למי שיש לו קשר ישיר לנכס הבסיס".

בתשובה לשאלה מהקהל מה היה עושה אחרת אם היה יו"ר הפדרל רזרב (נגיד הבנק המרכזי האמריקני) במקום בן ברננקי, אמר קין כי "הייתי מלאים את הבנקים ומוחק חצי מהחובות. אם בוחנים את ההיסטוריה שהחלה בחברה השומרית, רואים שהם הבינו שאם החוב לא יישמט מעת לעת כולם יהיו עבדים. לכן פעם ב-49 או בעת חלופת המנהיג החוב נמחק. החברה העתיקה ידעה ליישם זאת. להם הייתה יותר חוכמה מאיתנו".

פרופ' קין ביקר בחריפות את ברננקי, וציין כי ארה"ב יצאה מהשפל הגדול של המאה שעברה, שלמעשה כלל שני משברים, הודות לגידול החד בהוצאות ובחוב הממשלתי בשל המאמץ האדיר של מלחמת העולם השנייה והמלחמה בנאצים ובפשיזם. לדבריו מהלך שכזה מסייע להקטנת החוב הפרטי ופותר בעיות. "לדעתי המחירים שבו לעלות והמשבר יקרה שוב. בשנות השלושים של המאה הקודמת השפל הסתיים במלחמת העולם השנייה - בשל הגדלה של ההוצאות הממשלתיות בשיעור אדיר, שהביאה להקטנה החוב הפרטי".

לגבי המטבע הדיגיטלי ביטקוין, אמר קין כי: "הדבר הטוב ביותר שקרה לביטקוין זה קפריסין ששם אנשים גילו שהכסף אינו מובטח. המכשלה העיקרית בביטקוין היא היצע מוגבל, אבל, אלי פנו כבר שתי חברות שרוצות ליצור תחרות לביטקוין, וזה אומר שלדעתי זו תהיה בועה, אבל בועה שאנשים עוד יעשו בה רווח למשך זמן"

בוועידה עצמה השתתף קין בפאנל במסגרתו האיר נקודה נוספת, כשאמר ביחס למדיניות הצנע כי "זו מדיניות רעה, מתכונת בטוחה לקריסת הכלכלה. רמות החוב הציבורי יוצאות דופן באופן חריג וגם בחוב הפרטי המספרים מפחידים ואין ספק שיש כאן בועה. הרצון להקטין חוב בקצב מהיר מדי גורם בהכרח לירידה בתעסוקה וכתוצאה מכך לירידה בתוצר - וזה לא טוב. ההתאוששות המרשימה של ארה"ב נוצרה לאוו דווקא בגל הצנע, אלא בגלל מינוף מחדש. צריך להתמקד בהפחתת החוב הפרטי ולא החוב הציבורי, אחרת, נהפוך ל'יפן 2'".